אחת הפנינים של דרום אמריקה היא גיאנה (Guyana), מדינה קטנה השוכנת לחוף הים הקריבי. במדינה נמצא אחד המרחבים הגדולים ביותר של יער בתולי על פני כדור הארץ, המשתרע על פני כ-80 אחוזים משטחה של המדינה. גיאנה ידועה גם במספר הרב של מפלים ונהרות, ובתרגום מהשפה הילידית המקומית פירוש שמה "ארץ של מים רבים".
השבוע הוציא המל"ל אזהרת מסע לכ-80 מדינות ברחבי העולם, אך גיאנה נותרה ללא אזהרת מסע מיוחדת למרות שהיא נמצאת היום על סף מלחמה קשה. ונצואלה הגבירה את הדרישה שלה לתביעה של אסקיבו (Essequibo), אזור המקיף את רוב השטח של גיאנה.
הטענה בוונצואלה, שחוזקה על ידי משאל עם לאומי ביום ראשון האחרון לטובתה, עוררה ביקורת מצד ממשלות הן בדרום אמריקה והן באיים הקריביים, כמו גם אזהרה מבית הדין הבין-לאומי. בית המשפט כי ונצואלה "חייבת להימנע מנקיטת כל פעולה שתשנה את השליטה הנוכחית של גיאנה בשטח".
בחודשים האחרונים הגבירה ונצואלה עוד יותר את המתיחות על ידי פריסת משאבים צבאיים לגבולה עם גיאנה, והכרזה כי יש לה תוכניות להתקין מסלול אווירי באזור כדי לספק תמיכה לוגיסטית לפיתוח אסקיבו. במהלך סוף השבוע שעבר אמר נשיא גיאנה, מוחמד אירפאן עלי, כי ארצו אינה מתכוונת למסור אף שטח לשליטת ונצואלה, וקרא לממשלת מדורו למתן את התנהגותה.
שטח שעבר מיד ליד
אסקיבו, אזור מפותח בדלילות של 160 אלף קמ"ר, מהווה את שני השלישים המערביים של גיאנה, אשר ממוקמת על החוף הצפוני של דרום אמריקה, בין ונצואלה ממערב לסורינאם ממזרח. גם ונצואלה וגם גיאנה גובלות בברזיל בדרום.
ממשלת ונצואלה תבעה זה מכבר את אסקיבו, למרות העובדה שהאזור הוכר על ידי הקהילה הבין-לאומית, תחילה כחלק מגיאנה הבריטית ולאחר מכן כחלק מהרפובליקה השיתופית העצמאית של גיאנה, במשך יותר מ-100 שנה.
הטענה של ונצואלה מבוססת במידה רבה על העובדה שבתקופה הקולוניאלית, אסקיבו וונצואלה נוהלו שתיהן על ידי ספרד. כחלק מהסדר שהושג על ידי ועדת בוררות בינלאומית ב-1899, אסקיבו נקבעה כחלק מהשטח הבריטי. כל גיאנה של ימינו זכתה בעצמאות ב-1966. בית הדין הבינלאומי לצדק בוחן כעת את תקפותה של תביעתה של ונצואלה בטיעון שהגישה ממשלת מדורו ב-2018, אך על פי ההערכות הוא רחוק שנים ממתן החלטה.
סכסוך הגבול זכה לבולטות ב-2015, לאחר שחברת הנפט ExxonMobil הוכיחה שיש מיליארדי חביות של מרבצי נפט גולמי נגישים מסחרית מול חופי אסקיבו במים הטריטוריאליים של גיאנה.
גן העדן בצרות
גיאנה היא אחת המדינות הפחות צפופות על פני כדור הארץ, עם כ-800 אלף תושבים שחיים במדינה שגודלה דומה לזה של אנגליה. רובם הגדול מתגורר באזור מישור החוף, כך שפנים הארץ כמעט ריק לחלוטין מבני אדם. זה מה שהופך אותה לפלא טבעי, עם ארבעה נהרות ענקיים ויובליהם, מפלים, ארבעה רכסי הרים, ביצות וסוואנה.
אזור החוף נשלט על ידי תערובת של דקלי קוקוס, מוזיקת קליפסו, מקדשים הינדיים, אורז וסוכר דמררה. הבירה ג'ורג'טאון, ידועה כעיר הגנים של האיים הקריביים, למרות היותה תיאורטית על האוקיינוס האטלנטי. השדרה הרחבה, עטורת העצים והתעלות שלה, מקושטות על ידי אחוזות הסוכר הישנות שמזכירות את עברה הקולוניאליסטי. בתי עץ צבועים בלבן מהמאה ה-19 מורמים על כלונסאות, ועצים פורחים ממלאים את הרחובות. בערב הטיילת של העיר עמוסה במבלים, מוזיקה ועגלות שמוכרות מטעמים מקומיים.
כאמור, חלקה הפנימי של גיאנה כמעט ואינו מאוכלס או מפותח, ונהרות הם לרוב הדרך היחידה להתנייד. נקודות השיא כוללות את מפלי קייטור (Kaieteur) - כמעט פי חמישה מגובהם של מפלי הניאגרה, ומפלי אורינדויק (Orinduik), שם הנהר זורם על מדרגות וטרסות. דרומה יותר, מוקדי המשיכה הגדולים הם שמורת יער איווקראמה, שבה אפשר קבל הצצה על חיות הבר ובניהם גם יגוארים, וקראמנבו (Karanambu), שם חיות לוטרות נהר ענקיות.
למרות יופייה המהפנט של גיאנה, היא כמעט ריקה לגמרי מתיירים, עם כ-150 אלף זרים שמבקרים בה מדי שנה. הסיבות לכך רבות, אך הן כוללות בעיקרן את העובדה שטיול בה הוא עסק יקר מכיוון שהמדינה לא ערוכה למטיילים. בנוסף לכך, רמות הפשע במדינה גבוהות, ומכיוון שאין מספיק אכיפה, תיירים יכולים למצוא את עצמם במצבים מסובכים ללא עזרה.
למרות העובדה שלישראל ולגיאנה יש יחסים דיפלומטיים, אין במדינה עצמה שגרירות ישראלית. למעשה, יש לה שתי שגרירויות בלבד בעולם - האחת בארצות הברית והשנייה בבריטניה. כמו כן, ישראלים המעוניינים לטייל במדינה צריכים להוציא וויזה כדי לבקר בה, אך את זה ניתן לעשות רק בקונסוליות. שתיים מהן ניתן למצוא בסורינאם ובגיאנה הצרפתית. חשוב לזכור כי לישראל אומנם אין אזהרת מסע לגיאנה, הביקור בה יכול להיות מסוכן גם ללא קשר למלחמה הנוכחית, אך בימים אלה אפילו יותר ולכן יש להתעדכן כל העת במתרחש.