בעוד מניין חולי הקורונה המאומתים ברחבי העולם חוצה את קו ה-30 מיליון ומספר המתים מתקרב למיליון הראשון, מסתבר שעדיין נותרו מקומות בודדים אליהם לא הגיע הנגיף בעיקר בזכות העובדה שהם מבודדים מספיק מיתר העולם. אחד מהם הוא איי סבאלברד (Svalbard) שבנורבגיה - אחד היעדים המאוכלסים הצפוניים ביותר על כדור הארץ. האיים ממוקמים באמצע באוקיינוס הארקטי, בדרך בין נורבגיה לקוטב הצפוני ומושכים בעיקר אנשים שאוהבים קור, נופים מושלגים, את הזוהר הצפוני, דובי קוטב ועיירות כורים שוממות.
בארכיפלג הקסום, המורכב משלושה איים מרכזיים ועוד איים ואיונים קטנים יותר, חיים כ-3,000 תושבים בלבד, 2,000 מהם בעיירה המרכזית לונגיארביין (Longyearbyen) המוקפת שממות יפייפיות, הרים מושלגים וקרחונים וידועה בתצפיות של דובי קוטב בסביבתה שאוכלוסייתם גדולה מאוכלוסיית בני האדם במקום.
60 אחוזים משטחו של הארכיפלג מכוסה קרחונים והטמפרטורות בו נעות בין 4-6 מעלות בקיץ, למינוס 16-12 מעלות בחורף, כך שבאופן טבעי העונה המתאימה ביותר לביקור במקום, אם אתם חובבי קור, היא הקיץ – אז גם ניתן לצפות בדובי הקוטב שחיים במקום, להפליג בין האיים או לצאת להפלגה בחיפוש אחר לווייתנים וכלבי ים, ליהנות משמש החצות המאירה את המקום 24 שעות ביממה ואפילו ממקטעי דשא ירוקים. אם טמפרטורות נמוכות ושלג לא מלחיצים אתכם, גם לביקור חורפי יש את הקסם שלו: הסיכויים לראות את הזוהר הצפוני עולים וחברות התיירות במקום מציעות מסעות קסומים ולבנים במזחלות שלג.
"ההשפעה העיקרית של המגיפה על האי היא בתחום התיירות. הגבולות נסגרו, מספר התיירים התדרדר ומצאתי את עצמי בלי עבודה באפריל ובמאי" סיפרה לאחרונה בראיון ל-VICE ווייסי לואו, בת ה-26, שעברה מסינגפור לסבאלברד בחיפוש אחר טבע, שקט והרפתקאות ועובדת באי בתחום התיירות. "הבעיה העיקרית שמדאיגה אותנו כאן היא שינויי האקלים, גם בימים אלה. התכת הקרחונים גורמת ליותר ויותר דובי קוטב להגיע לעיר למצוא אוכל בגלל שהם לא יכולים לצוד כלבי ים".