"כולם מודעים להשלכות ההרסניות שיכולות להיות כאן"

בזמן שנגיף הקורונה הגיע כבר כמעט לכל העולם, העיירה וויטר (Whittier) באלסקה, שנמצאת כשעה נסיעה מאנקורג', העיר הגדלה במדינה, נשארה נקייה לגמרי נכון לעכשיו ונראה שכולם עושים הכל כדי שזה ישאר ככה.

הסיבה לכך שבעיירה, בה גרים כ-200 תושבים, פוחדים במיוחד מהגעת הנגיף, נובעת מהעובדה שכל המשפחות בה גרות בבניין אחד בן 14 קומות בשם ביץ' טוואר.

מדובר באחד המקומות הכי מיוחדים בארה"ב. בזמן מלחמת העולם השנייה, שימשה וויטר כמחנה סודי לאמריקאים. הם בנו בה בניין אחד שההגעה והיציאה אליו עוברת במנהרה ארוכה של 4 ק"מ מתחת לאדמה. עם השנים, הצבא התפנה, המקום הפך למגורים אזרחיים והבניין החל לאכלס משפחות.  

"כולם בעיירה מודעים להשלכות ההרסניות שיהיו כאן אם נגיף הקורונה יגיע לבניין", אמר ג'ים האנט, מנהל העיירה, או יותר נכון מנהל הבניין. "כ-80 אחוז מהתושבים גרים בבניין אחד בן 14 קומות ולכן החלטנו להכניס את כולם לסגר הרמטי למרות שכולם כרגע בריאים לגמרי".

אז מה עושים בוויטר כדי להבטיח את שלום הציבור? אין נכנס ואין יוצא מהעיירה והיחידים שיוצאים הם מתנדבים שמביאים מצרכים מהעיירות שמסביב ומהעיר הגדולה. בנוסף, דיירי הבניין מוגבלים בזמן שהם יכולים להסתובב במסדרונות ומי שעולה במעלית או במדרגות חייב לעשות זאת לבד, לאחר שווידא שאינו יכול להיתקל במישהו. מעל כל אלה, המעשה הקיצוני ביותר היה לחסום את כל פתחי האוורור היות וזו מערכת משותפת.

"כל הקהילה נרתמה לכללים הנוקשים", אומר האנט. "יש לנו מתנדבים בודדים שיוצאים ממנה. כל מי שרוצה לצאת או להיכנס דרך המנהרה חייב לעבור אישורים קפדניים. כל שאר האנשים מאוד מקפידים וניתן לראות תנועה מאוד קטנה בבניין ולפעמים מחוצה לו".

האנשים בוויטר מתפרנסים ברובם מתיירות, היות ומגיעות אליה לא מעט ספינות קרוז לסיורי יום וחלק מתפרנסים מדייג. כעת, בגלל העוצר הקשה, תושבי העיירה מדווחים על הפסדים גדולים.