בזמן שהתיירים הישראלים עוד הציפו את דובאי, עלו לא מעט טענות על התנהלות לא אחראית בימי הקורונה. החל ממסיבות צפופות ועד לתלונות על מי שלא נשארו במלון לקבלת תוצאות השליליות כמתבקש. ולמרות שאנחנו בטוחים שהישראלי הוא התייר הכי מכוער שיש, מסתבר שתיירים מכל העולם מתנהלים בצורה מדאיגה בקופה הזו ומרשים לעצמם לעשות ככל העולה על רוחם ולצפצף על ההנחיות המקומיות.
השבוע למשל דיווחנו על תייר שעומד בפני חודשי מאסר ארוכים בסינגפור כי סירב להישאר בבידוד בחדר המלון שלו; בדצמבר האחרון נכלאה סטודנטית אמריקאית בשם סקיילר מאק שטסה לאיי קיימן ובמקום להישאר בבידוד במלון יצאה להסתובב בחוץ; הדוגמנית הבריטית זארה הולנד נמצאה החודש חיובית לקורונה בזמן חופשה בברבדוס ובמקום להסתגר בבית המלון היא מיהרה לשדה התעופה כדי לחזור הביתה. אלה כמובן רק כמה דוגמאות, אך התופעה רחבה הרבה יותר.
"מחקרים מראים שאנשים לא יודעים לעכל ולהתנהל במצבי קיצון מפחידים", אומר הפסיכולוג הקליני בהוונה ג'אני-נגנדי. הוא נותן כדוגמא אנשים שמעשנים. לטענתו, לא משנה כמה יזהירו אותם וגידו להם שזה מזיק להם ולסביבה, הם עדיין יעשנו כי קשה לקבל את העובדה שזה יכול להוביל למוות. "בהקבלה לקורונה, אנשים לא מאמינים שהם באמת יכולים לפגוע במישהו אחר עד כדי כך שהם יסכנו את חייו. כל אחד מרגיש שאצלו זה לא יקרה."
פול צ'ארלס, מנהל התקשורת של חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק, טוען שהבעיה היא פשוטה הרבה יותר: "בגלל שאין חוקים גלובליים אחידים, אנשים נוטים לעשות את מה שנראה להם נכון. בזמן מגפה כזו, חשוב שיהיו חוקים נוקשים אחידים ואכיפה קפדנית וברורה. ההרגשה היא שיותר מדי ממשלות התעלמו מאכיפה ולאנשים קל לעבור על החוק."
"תיירים שלא מצייתים להנחיות למרות שהם אורחים, זה לא דבר מפתיע", אומרת הפסיכולוגית ג'ני נגנדי. "כשאנשים בכל העולם רואים שאחרים עוברים על הכללים, הם תוהים למה יש אכיפה שונה לאנשים שונים וזה מדרבן אותם להפר את המוסכמות." בשורה התחתונה: לא רק בארץ, בכל העולם יש אכיפה בררנית והקפדה חלקית, דבר שמוביל להפרה בוטה של ההנחיות, לא משנה איפה אתה נמצא.
לכולם ברור שכולם מפירים את הכללים
דוגמה לכך נותן מ', תושב לונדון, שביקש להישאר אנונימי. הוא שיתף בכך שגם הוא עבר על החוק בזמן שיצא חופשה בוונציה ביוני האחרון, בזמן שבריטניה הייתה בסגר כמעט מוחלט והיה מותר לצאת מהמדינה רק למטרות חיוניות.
"נסעתי לקראת סוף הסגר", הוא אומר. "החלטתי שאני רוצה לנסוע לאיטליה לפני שיפתחו את הגבולות ויתחיל להיות בה עמוס בבריטים. רציתי שקט. באותה התקופה איטליה הכניסה תיירים מבריטניה והיא הייתה בטוחה יותר מבחינת תחלואה."
מ' טס דרך דבלין, שהיתה בסגר בעצמה באותו הזמן, אך איפשרה לנוסעים לעבור בשדה התעופה כתחנת מעבר. "בגלל שהיו לי כמה שעות להרוג, החלטתי מתוך סקרנות לבדוק מה יקרה אם אנסה לצאת משדה התעופה. אף אחד לא עצר אותי ונסעתי לשתות קפה במרכז העיר."
מה שעודד את מ' לצאת מבריטניה בתחילה ואז גם להיכנס לדבלין, היתה לטענתו העובדה שבזמן הסגר בבריטניה הוא ראה שמטיילים מדרום אפריקה ממשיכים להגיע לממלכה למרות שעל הנייר היה אסור להם. "זה נתן הרגשה בטוחה להפר את ההנחיות ולעבור על הכללים", הוא אמר.
"תיירים שיפרו את הכללים ייענשו"
אחת המדינות שהגיעה לא מעט לכותרות בהקשר הזה, היא דווקא לא דובאי, אלא ברבדוס. במדינה היפה בקריביים סבלו מחוסר משמעת של תיירים רבים שהגיעו אליה במטרה לברוח מהקורונה ובהתאם לזאת, גם ציפצפו על החוקים שנועדו לשמור עליהם מפניה.
כשזארה הולנד למשל, אותה הזכרנו בהתחלה, גילתה שהיא ובן הזוג שלה חיוביים לקורונה בזמן ששהו במלון, הם החליטו לגזור את צמידי המעקב ומיהרו להגיע לשדה התעופה. הם נעצרו וקיבלו קנס של 6,000 דולר. והם לא היחידים, במדינה התמודדו גם עם תייר מג'מייקה שיצא מהמלון להסתובב למרות שנמצא חיובי לנגיף. תייר אחר אף נכנס למאסר של שישה חודשים לאחר שהפר בידוד כדי לקנות לעצמו שתייה.
ד"ר קנת' ג'ורג', ממלא מקום קצין הרפואה הראשי בברבדוס משוכנע שריבוי המקרים הללו הוביל לעלייה בתחלואה במדינה.
בעקבות כך, ראש הממשלה מיה מוטלי הודיעה שבמדינה משנים גישה: "חשוב לנו שמי שמבקר כאן יידע שאם הוא יפר את החוקים הוא צפוי לקבל עונשים כבדים. אנחנו יודעים שרובם לא עושים בעיות, אך הקומץ שבוחר להתעלם צריך לדעת שיהיה עליו לתת דין וחשבון."
נכון להיום, כל המדינות מתמודדות עם הדיסוננס שבין הרצון להישמר מפני התפשטות הקורונה לבין החשיבות של לפתוח את הכלכלה. ולמרות ההצהרות והחוקים הנוקשים שמנסים לגשר על הפער הזה, נראה שעל מנת להיפטר מתופעת התיירים שמצפצפים על חוקי הקורונה, צריך לנצח אותה. כל דרך אחרת לא הוכיחה את עצמה עד היום.