משפחת ירון חצתה את מרוקו ברכב, משפחת שפע יצאה לטיול של שנה ברחבי הארץ ומשפחת קיזלשטיין חורשת את העולם בקרוון: בטן-גב ביוון? הצחקתם אותם. קבלו את ההורים שלא מפחדים מטיסות ארוכות עם הילדים או מלינה משותפת, ויוצאים למסעות קצת אחרים ממה שכולנו מכירים
"אין מקום בעולם שלא נרצה להגיע אליו". משפחת בן בסט בטנזניה
"גם חוויה לא טובה היא חוויה"
הכירו את משפחת בן בסט – רענן (39), מנכ"ל החברה הגיאוגרפית, ליסה (38) ובנם רותם (3), מתל-אביב.
Travel List:המשפחה טיילה באיטליה, בגואטמלה ובמקסיקו פעמיים (בפעם הראשונה כשרותם היה בן עשרה חודשים, ובפעם השנייה כשהיה בן שלוש) ובטנזניה וזנזיבר (כשהיה בן שנתיים וחצי). הזמן הממוצע: בין שבועיים לשלושה. אחרי מקסיקו הגיעו גם לניו-יורק, וכשרותם היה בן ארבעה חודשים נסעו לאיטליה. "הלוואי עלי", מחייך אבא רענן, "אני יצאתי מהארץ רק בגיל 18".
לאן אף פעם לא תיסעו? "אין מקום כזה".
הטיול המנצח: "כל אחד היה חזק בפני עצמו", פותח בן בסט בתשובה הדיפלומטית. "לא משנה הגיל של רותם, בכל טיול שמלווה בחוויה משפחתית הייתה לו קפיצה מאוד משמעותית. זה מאוד הפתיע אותנו – פתאום קפיצות בדיבור, בהתפתחות. אבל אני חושב שמהצד שלו, טנזניה וזנזיבר היה הכי חזק. אולי גם בגלל החיות, שהוא ראה אותן באופן בלתי אמצעי וגם המפגש עם האנשים. זו גם הייתה הפעם הראשונה שהוא פגש אנשים עם צבע עור שונה באופן יחסית אינטימי והוא מאוד התלהב מזה, וגם דיבר על זה המון".
הטיול המפוספס: "האמת שלא היה", מספר בן בסט. "יש עניינים של פחדים, לפעמים בשינה, במקום חדש. בגואטמלה הראשון טיילנו עם אחותי ועם גיסי, והיו ילדים שפחות הגיבו טוב לשוק, או לכנסיה, או לעיר סואנת או לנסיעה כזו או אחרת. אבל אז אתה לוקח את הילד משם, לא מתעקש או מכריח. אבל האמת שעם רותם לא הייתה לנו חווית קיצון קשה מדי".
זה קשה לטייל עם ילד קטן?
"בעינינו, לא. הטיסה זה קטע שתמיד מדברים עליו, אבל מבחינתי זה שולי. זה בסוף נגמר. בטיול עצמו אתה מכיר את הילד שלך ויודע מה יתאים לו יותר ופחות, מה גם שאני חושב שתפקידנו כהורים לחשוף אותו לדברים שהוא לא מכיר וחושב עליהם, דברים שהם מעבר, ולא לפחד מזה. הייתה לנו סיסמא ביציאה לטיולים: גם חוויה לא טובה היא חוויה. אנחנו לא עושים רק מה שמעניין אותנו, זה לא עובד ככה. אם אתה לא הורה שחושב שהילד שלו מעמסה על חייו, אתה פשוט נהנה מזה".
"הכי חשוב זה להתייחס לילדים שלך כמטיילים שאיתך"
הטיול הבא: "בחורף הקרוב אנחנו עדיין מתלבטים אם לנסוע לדרום מזרח אסיה או למשהו קצר יותר בהודו. ימים יגידו".
למה כדאי לצאת לטיולים כאלה: "זו מגמה שהולכת וצוברת תאוצה", מסביר בן בסט, גם בכובעו כמנכ"ל החברה הגיאוגרפית. "אנחנו מזהים ב-4-5 השנים האחרונות בקרב מטיילנו – בין אם בגילאי 40 או 50 ו-60+ יותר יציאות ליעדים אקזוטיים מאשר לטיולי אירופה וארה"ב. זה בא משני מקומות: גם ברמה הכלכלית, הבינו שלמרות שלפעמים הטיסות יותר רחוקות ויקרות יותר, זה יוצא די דומה בסופו של דבר. ושנית, החוויות, שההורים הבינו שמול אטרקציות פר אקסלנס של ילדים, כמו יורודיסני וכאלה, הילדים סופגים הרבה יותר מאטרקציות בוגרות. אפילו מהרמות הכי קלאסיות כמו לראות תרבות אחרת.
ומה זה עושה לילדים?
"הילדים זוכרים הרבה יותר את החוויות הקטנות, את המפגש עם אנשים. רותם היה בן שנתיים וחצי כשהיינו שם, לפני 8 חודשים, ואתמול, למשל, הוא פתאום דיבר איתי על אפריקה. בנוסף, זו חוויה הרבה יותר אינטימית למשפחה. אתם ביחד, לא מבלים כל הזמן בתור למשהו, יש הרבה זמן איכות, וזה הופך את זה לחוויה מאוד חזקה. כל משפחה לוקחת את זה למקום שלה, יש גם משפחות שעושות טרקים. אבל בוודאות רואים את המגמה, שמתחילים ללכת למקומות היותר רחוקים. מה שמנצח בטיולים שאנו מנסים לבנות – זה השילוב. שבכל יום יש היילייט מאוד כיפי ונעים לילד, איזשהו מפגש תרבותי שהוא כביכול לא לילדים אבל גילינו שהילדים מאוד נהנים ממנו, ופאן ושקט למשפחה וברוגע, חוזרים ב-3-4 למלון ויש זמן בריכה ובאיזה והוא נח ומעכל את החוויות".
מוטו לחיים ולטיולים: "לא לפחד. להתייחס לילדים שלך כמטיילים שאיתך, להתחשב מאוד בצרכים שלהם, ובעיקר, בניגוד ליומיום שאתה יכול להחליק המון דברים, להיות קשוב כל הזמן למה עובר עליהם. אין היום כמעט מדינות בעולם שאין בהן תנאים טובים למשפחות ברמת היגיינה ואטרקציות כמובן. והקונספט הזה שאפשר לטייל רק בעולם המערבי עבר מן העולם. אז חשוב לפתוח את הראש".
"מרוקו היא גן עדן למשפחות"
חווים את הטיול דרך עיני הילד. משפחת ירון בסרי לנקה | צילום:
איל זיידוש
הכירו את משפחת ירון: מיה (35), אייל (35), עילאי (6) וקאי (3), ממודיעין (אבל אם הייתם שואלים לפני שבועיים, מבייג'ין).
לאן אף פעם לא תיסעו? "לא יודע לענות, לא שוללים מראש", מספר אייל, "למרות שלא ניסע לאף מקום שנרגיש בו שיש סכנה אמתית לבריאותנו או לביטחוננו כמובן".
הטיול המנצח: "אני חושב שמבחינה משפחתית, ניו זילנד נותנת חוויה שאין הרבה מדינות שיכולות לתת, כי הדרך הכי טובה לעשות את המסע בה היא במשפחה. אנחנו עשינו את זה בוואן, זה הבית שלך וזו חוויה מדהימה. גם בפרו מאוד נהנו, בגלל הקלות, הנוחות והפשטות של הטיול, והנחמדות של האנשים. למרות שזה נשמע מוזר, זה כ"כ חברותי למשתמש. עוד טיול מוצלח שלנו היה מרוקו; לקהל הישראלי זה אולי בעייתי אבל כל האירופאים פשוט לוקחים את האוטו וחוצים. היא גן עדן לטיולי משפחות, כל בית מלון יידע לשאול אותך בן כמה הילד ומה הוא צריך".
"אם הילדים יהיו מאושרים – הטיול יהיה מוצלח" | צילום:
איל זיידושמשפחת ירון ליד הג'יפ במהלך הטיול בגרוזיה
טיול מפוספס: "בסין גרנו כ-3 שנים, ובטיולים שם היו כמה דברים שלא הצליחו, בעיקר כי בחלקם הילדים היו חולים או לא הרגישו טוב, דברים כאלה. משהו חיצוני. וגם החופשה בתאילנד הייתה פחות טובה. זה פשוט לא התאים. הרבה פחות מוצלח ממה שחשבנו וציפינו ורצינו".
הטיול הבא: "בשנה הבאה כנראה ניסע לארה"ב. על היעד הבא אנחנו לרוב מדברים לקראת סוף הטיול הנוכחי, אבל הפעם לא עשינו את זה כי היה ברור שחוזרים לישראל אחרי 6 שנים בחו"ל - 3 מהן בבייג'ינג ו-3 בסנגל. אבל ברשימה שלנו גם קרואטיה וסלובניה מופיעות. המרחקים מאוד קצרים, אין עניין של נסיעות ארוכות. אתה יכול לעבור מאזור לאזור ובשעה וחצי נסיעה אתה כבר באזור אחר לחלוטין".
הקסם שנשאר: "אני חושב שדי ברור שהיתרון בטיול עם ילדים הוא החוויה המשפחתית שמעצימה. אבל יש עוד משהו, וזה שיוצא לנו לחוות את הטיול בעיני ילד. למשל, בכניסה למסגד מפואר, שלקח לנו יום שלם להגיע אליו, הילד אומר פתאום, 'אבא, אבל החרסינה פה היא כמו החרסינה שלנו במקלחת', שזו הבחנה מדהימה. חוץ מזה שבהרבה מאוד מהמדינות האוכלוסייה המקומית מאוד מתייחסת לילדים, והם הופכים להיות הרבה יותר מקבלי פנים בגלל זה. בסין זה קיצוני. מצבים אבסורדים שמתעלמים ממך, רואים ילד ופתאום הם החברים הכי טובים. הילדים מהווים גשר. ואם הילדים יהיו מאושרים – הטיול יהיה מוצלח. מה עושים בשביל זה? אפשר לזרוק אותם מול הטאבלט בנסיעה ארוכה וזהו, אבל אפשר גם לעשות משחקים – כמה פעמים אנחנו עוברים על גשר וכו'.
"התפיסה הישראלית שזה מסוכן לטייל עם הילדים מוטעית" | צילום:
איל זיידוש
"התפיסה הישראלית היא שזה מסוכן לטייל עם הילדים, זה מה שאנחנו שומעים כל הזמן. אבל זה מאוד גלותי. אנחנו כ"כ רגילים לטייל רק איפה שרגיל ופשוט, וחבל. יש מקומות שכן מסוכנים וכן מפחידים וכו', אבל באופן כללי יש הרבה מקומות שלא. ומרוקו למשל, דוגמה קלאסית, כל שנה יש מיליוני משפחות שחוצות את הגבול מאירופה, זו אחת המדינות הכי כיפיות וקלות לטיול באפריקה בכלל ועם ילדים בפרט. והישראלים רואים את זה כמשהו משוגע".
מוטו לחיים ולטיולים: "צאו לטייל עם משפחותיכם!" הוא צוחק. "צריך להתעלם מדעותיהם הקדומות של אנשים שלא טיילו בשומקום. הרי כולם חושבים בחוץ שגם בישראל כל הזמן יורים פצצות".
"ההתנהלות שלנו הייתה הישרדותית"
"כל החלטה קטנה צריכה להיות משותפת". הקרוון של משפחת שפע בערבה | צילום:
משפחת שפע
הכירו את משפחת שפע: אלעד (39), תמר (38), יותם (11), נעמה (9), נריה (5 וחצי) ואבשלום (3), מהרדוף.
Travel List: כשעוד היו עם שלושה ילדים עשו חודשיים של טיול חוות באיטליה, אבל גולת הכותרת היא טיול של שנה ברחבי הארץ.
לאן אף פעם לא תיסעו? "לא עולה בכלל".
הטיול המנצח: "הטיול ברחבי הארץ, כמובן. החלטנו לעשות שנת חופש ובהתחלה חשבנו לנסוע לחו"ל", מספרת תמר. "היו כל מיני רעיונות, רצינו לצאת קצת ולשנות, ובסוף הגענו לזה שנטייל בארץ. מצאנו אוטו קרוואן יד שניה, ופשוט נסענו איתו. למה? הצורך לשינוי היה מאוד גדול, לאוורור, וגם שנינו היינו פעם כאלה בליינים ונוודים עוד לפני שהקמנו את המשפחה וזה דיבר אלינו".
לא מפחיד לצאת לטיול כזה?
"רשימת הפחדים שלי הייתה מטורפת לפני שיצאנו", היא מודה. "מה עושים עם ילד חולה, למשל. אבל גם אף אחד לא היה חולה – עוד לא קרה לי כאמא לארבעה ילדים שהייתה שנה בלי שאף אחד חולה – וגם אם קורה משהו קטן של יומיים, כאב בטן או חום, זה עבר בשלום."
לא קשה להיות ביחד באופן כל-כך אינטנסיבי כל-כך הרבה זמן?
"זה היה חלק מהמטרה, להצליח ממש להיות ביחד", היא מחייכת, "וזה היה גם קשה מאוד. בלי שום מסגרת לילדים, אבל גם בלי מסגרת לנו. כל החיים ביחד, ואין משהו שיפריד. אם היה צריך מוסך, כולנו נסענו, ולאוכל כולנו נסענו לקניות. מאוד מגבש ואינטנסיבי".
ואיך מתמודדים עם זה שהילדים מחסירים שנת לימודים?
"הילדים שמחו מאוד, אבל המעט שניסינו לעשות איתם לא תמיד הלך. כל יום היה לנו זמן ללמד את הגדולים וזה עדיין היה מאוד קשה, כמעט בלתי אפשרי. אבל הם כן למדו והשלימו דברים שהיו חשובים להם כדי לחזור לכיתות שלהם – וזה היה הסיכום. הם ידעו שיש להם אחריות, שהכיתה בינתיים לומדת כל השנה. והאמת שבדברים החשובים הם בסדר גמור."
הרגעים המנצחים בטיול: "הייתה תקופה שהיינו בחוות בודדים בנגב, וגרנו שם חודשיים בעצם, אלעד עבד שם ואני הייתי עם הילדים ועם המשפחות שגרות שם. זו הייתה חוויה יותר של חיים, של שגרה ושל בית. ונוצר שם קשר נורא חם וחברים טובים, מה גם שזכינו לחוות חיים שאחרים מחיינו פה, בהרדוף. והיה חודש של חורף מטורף בשנה שעברה, שפשוט היינו באזור של ים המלח כל ינואר, ולא חווינו בכלל את הסופה, רק נהנינו מהשיטפונות שהיו בנחלים. אח"כ גם נסענו לראות את השלג, כך שנהנו מכל הטוב של העונה. והחלק השלישי היה בסוף הטיול, כשהתארחנו וחיינו בקהילת רותם בבקעה, ישוב דתי-חילוני-אקולוגי. קיבלו אותנו שם מאוד יפה וזו הייתה חוויה שאנחנו עד עכשיו מרגישים שיכולנו לקחת מהמקום הזה לחיינו המון".
התפספס בדרך: "היו כמובן גם חלקים קשים. ההתנהלות הייתה קצת הישרדותית: לדאוג שיהיה לנו מים ואוכל ולא יודעים איפה לישון מחר, ואיפה נחנה הלילה. קשה להיות מאוד תלויים במזג האוויר ובטוב לבם של אנשים בדרך. זה היה קשה – אבל זה גם עבד."
הטיול הבא: "כרגע אנחנו בתהליך השתקעות מחדש. אבל נראה לי שזה יספיק לכמה שנים, הטיול הזה", היא צוחקת.
"עכשיו הבית שלנו נראה כמו ארמון". ילדי משפחת שפע בגולן
הקסם שנשאר: "הילדים קיבלו המון. בראש ובראשונה – הרבה הרבה מההורים שלהם. הם זכו גם לפגוש חברים חדשים ברחבי הארץ, ילדים ומשפחות שאנחנו שומרים איתם על קשר, ובעיקר קיבלו את המתנה של להעריך את מה שיש להם פה. אני מרגישה את זה על הגדולים מאוד: הבית פתאום נראה כמו ארמון והחדר נראה ענק, והכל פתאום מרגש. והחברים שלהם. הבית שמובן מאליו ותמיד מתלוננים, פתאום הופך ל'וואו, יש לי בית'. זה שווה כ"כ הרבה. יש מקרר וחשמל וקירות, אז אין מה להתלונן על הכביסות.
"היינו צריכים כל הזמן לתרגל את זה שכל החלטה הכי קטנה בחיים צריכה להיות משותפת. ממה נאכל ועד מתי יוצאים ואיך נלך. הסיטואציה הזו כל הזמן החזירה אותנו לכך שחייבים לדבר ולהגיע להסכמה כל הזמן. זה באמת מרגיש כאילו עברנו איזה מבחן יכולת משפחתית מאוד רצינית. וחשוב להגיד גם שהיה מדהים לפגוש כ"כ הרבה אנשים שאפשרו לעשות את זה. אמרתי שהחלק הקשה בטיול היה התלות, אבל בסופו של דבר זה היה משהו שמאוד הפתיע לטובה ומאוד חימם את הלב. כמה הצעות לארוחות, כביסות ומקלחות הציעו לנו, ואיזה אנשים טובים. זה ממש מטורף, כמה אנשים טובים פגשנו בדרך".
"הביחד המשפחתי - זה הדבר המנצח מבחינתנו"
"כשכולם ביחד הכל זורם הכי טוב". משפחת קיזלשטיין במגדל התצפית בגרנד קניון
הכירו את משפחת קיזלשטיין: גל (44), עירית (39), יערה (14), שחף (12), מיקה (8)
Travel List:טיול קרוונים במערב ארה"ב, בגרמניה, בצרפת, בהולנד, בבלגיה ובאנגליה (ברגעים אלה ממש). לפני כמה שנים הוציאו את הקרוון מהתמונה, באופן חד פעמי, ובילו בתאילנד.
לאן אף פעם לא תיסעו: "לא פוסלים אף מקום."
הטיול המנצח: גל: "ללא ספק, טיול הקרוונים שעשינו במערב ארה"ב, לפני 5 שנים. זה היה טיול מעגלי מלוס אנג'לס, דרך וגאס, אגם פאוול, נבדה, אריזונה ויוטה. במהלך הטיול ביקרנו ולנו בפארקים מדהימים, שמורות טבע יפהפיות, נחשפנו גם לנוף מדברי, גם לשלג, הילדים זכו לראות מקרוב בעלי חיים כמו דובים, לווייתנים ועוד, והכי מדהים הוא ששילבנו גם הרפתקאות אורבניות בתוך כל הטבע הזה. זה בעצם מה שאנחנו הכי אוהבים - לצאת לקמפינג שישלב גם גם נוף וגם הנאות עירוניות. באותו טיול אפילו הצלחנו ללכת להופעה של ברוס ספרינגסטין. את כל המסע הזה העברנו בקרוון משפחתי ומאובזר, עם מטבחון, מיטה זוגית נפרדת, יחידת הורים אחורית, מיטת ילדים מעל הנהג וספה, מקרר, מקלחת, שירותים - כל מה שצריך. חנינו בפארקים וקמנו מדי בוקר למגוון עצום של נופים, חיינו לפי זרימה לא מתוכננת - אם התאהבנו במקום מסוים נשארנו בו כמה ימים - כמו באגם פאוול, שחשבנו שנבלה בו לילה אחד ובסוף נשארנו 3 לילות. בדרך כלל בבוקר בישלנו בקרוון, בצהריים אכלנו במסלולי הטיול אליהם יצאנו ובערב עצרנו בדיינרים. אני חושב שגם הילדים הרגישו שזה היה הטיול הכי מוצלח שלנו."
"בקרוון יש הכל - מיטות, מטבחון, מקרר ואפילו יחידת הורים נפרדת"
הטיול הבא: אז ברגעים אלה ממש משפחת קיזלשטיין חוזרת מטיול קרוונים בצפון-מערב אנגליה. "אנחנו נוסעים לטיול של שבועיים במחוז האגמים באנגליה", סיפר גל, לפני שיצאו לטיול. "במהלכו נבקר גם בפארק הלאומי סנודניה שבוויילס, ונקנח את הטיול בלונדון. אבל אם אנחנו כבר חושבים צעד אחד קדימה, יש לנו שני טיולים חלומיים שהיינו מאוד רוצים להגשים: האחד באלסקה ובהרי הרוקיס - עם נגיעה בקנדה, וכמובן - בקרוון. והשני הוא לערוך טיול של חודשיים באוסטרליה ובניו זילנד".
מוטו לחיים ולטיולים: "שמענו על הרבה אנשים שמסתייגים מהמחשבה על אורח חיים כזה ועל טיולים בסגנון הלא קונבנציונלי. אנשים שיש להם בעיה עם הרעיון של לטייל בקרוון, לדאוד לפעילויות לילדים כל הזמן, לא לישון במיטות מסודרות. אולי זה אפילו מרתיע אותם להיות כל המשפחה יחד - כך, בצפיפות. אבל אנחנו באים בדיוק מהכיוון האחר - להיפך, גמישות משפחתית זה הדבר המנצח מבחינתנו. כשכולם ביחד הכל באמת זורם, ואין על הביחד המשפחתי שנוצר בטיולים מסוג זה. הכי כיף בעולם".
"הטיול הבא: אוסטרליה וניו זילנד". משפחת קיזלשטיין במפלי יוסמיטי, ארה"ב
