אליאנץ ארנה, מינכן (צילום: Sandra Behne, GettyImages IL)
"הצמיג". האצטדיון הביתי של באיירן מינכן | צילום: Sandra Behne, GettyImages IL

"עד שיגמרו לך המילים", אומרת הפרסומת המיתולוגית ההיא. הילד שעד לפני רגע לא הצליח להבין למה אבא מכריח אותו ללכת לכדורגל, מכבה את הסלולרי ומשתתק בחרדת קודש אל מול אחד המחזות הכי עוצרי נשימה שרק אפשר למצוא בעולם.

להיות בין 50,000 אנשים מאוהבים עד עמקי נשמתם, לראות אותם מרימים למעלה את הצעיפים ושרים את ההמנון האישי שלהם בהרמוניה מוחלטת, זו חוויה מהפנטת, מצמררת ומרגשת עד דמעות ולא רק לאוהדי כדורגל.

אליאנץ ארנה, מינכן

האצטדיון הביתי של מועדון הפאר באיירן מינכן, הידוע גם בכינוי "הצמיג", קרוי על שם הספונסר שלו ל-30 השנים הקרובות: חברת הביטוח אליאנץ. בנייתו הושלמה בשנת 2005 לקראת משחקי המונדיאל שנערכו שנה לאחר מכן בגרמניה. מעבר לאווירה הכל כך ביתית ותומכת שהאצטדיון הזה נותן לבווארים, הייחוד שלו הוא העיצוב החיצוני. האצטדיון דמוי הצמיג מואר בשעות הלילה באורות צבעוניים שמבליטים אותו בשטח הפתוח של צפון מינכן ויוצרים מחזה מרהיב. לאלו מכם שבכל זאת יעדיפו להיכנס פנימה ולצפות בבאסטיאן שויינשטייגר וחבריו, מחכה אצטדיון חדשני, וחווית צפייה מדהימה, לכם ולעוד 66,000 צופים. 

וומבלי, לונדון

ה-אצטדיון של ארץ המלכה משמש סוג של סמל לאומי. האצטדיון שבו אנגליה זכתה בגביע העולם היחיד בתולדותיה בשנת 1966, הוקם ב-1922 לצורך אירוח תערוכת האימפריה הבריטית ב-1923. האצטדיון הזה הוא מוקד עליה לרגל, ומתמלא בכל משחק גמר כלשהו בכדורגל האנגלי. בגמר הגביע, בגמר גביע הליגה, ולמחפשי האותנטיות שביניכם: אפילו בגמר הפלייאוף על עליה לליגת המשנה.
האצטדיון נהרס בשנת 2003 ונבנה מחדש, בעיצוב חדשני ומפואר יותר. יש האומרים כי הוא איבד מהייחודיות המיושנת והרומנטית שלה, אבל אין ספק שהוא עדיין אייקון עבור אוהדי הכדורגל באירופה.

איצטדיון וומבלי (צילום: עמית סלונים)
הבית של הכדורגל. אטדיון וומבלי | צילום: עמית סלונים

אצטדיון האמירויות וסטמפורד ברידג', לונדון

האצטדיונים החדשים יחסית של מועדוני הפאר הלונדונים ארסנל וצ'לסי, הם אטרקציה תיירותית מושכת במיוחד בבירת בריטניה. ניתן לסייר בהם בכל ימות השבוע, מלבד ימי משחק כמובן, ולספוג קצת מרוח המועדונים הגדולים. בימי משחק מצפה לצופים חוויה אותנטית בפאבים ובמסעדות שמסביב לאצטדיון שמתמלאים שעות רבות לפני המשחק באוהדים קולניים ששותים, אוכלים, שרים, ועושים אווירה שמחה לפני כל משחק. חשוב לציין שאם אצטדיון הייבורי המיתולוגי של ארסנל היה עוד עומד על תילו, הוא היה זוכה למקום גבוה בהרבה.

סטמפורד בריד'ג 1 (צילום: אימג'בנק/GettyImages)
המקום היחיד בו "הבלוז" הוא משהו שמח. סטמפורד ברידג' | צילום: אימג'בנק/GettyImages

המראקנה, ריו דה-ז'נירו

האצטדיון הגדול של ריו, הוא אגדה ישנה שממוקמת ממש בסמוך לסמטאות הצרות של העיר הברזילאית. הוא הוקם לכבוד מונדיאל 1950 בברזיל, והכיל אז 200,000 מקומות ונחשב לאצטדיון הגדול בעולם. עקב ליקויי בטיחות רבים האצטדיון עבר שיפוצים ולפני שלוש שנים נפתח מחדש כשתכולתו ירדה ל-90,000 מקומות, ללא יציעי עמידה. החגיגה הגדולה במקדש הזה היא הדרבי הגדול של ריו, בין פלמנגו (שנחשבת לקבוצה האהודה בעולם) לפלומיננזה, משחק שידוע בכינוי הפלה-פלו, וכמובן, כשהנבחרת הלאומית מגיעה לריו. התשוקה לכדורגל במיטבה.

מרקנה 2 (צילום: אימג'בנק/GettyImages)
המרקאנה. אווירה מחשמלת | צילום: אימג'בנק/GettyImages

הסנטיאגו ברנבאו, מדריד

ב-1947 חנכה ריאל מדריד, המזוהה יותר מכל עם המלוכה הספרדית, את האסטדיו צ'מרטין. 8 שנים מאוחר יותר המועדון שינה את שמו של האצטדיון לסנטיאגו ברנבאו, על-שם אחד ממייסדי המועדון והנשיא המיתולוגי שלו. האצטדיון הזה הוא מבצרם של הלבנים ממדריד, ועם 82,000 כסאות כחולים ומבנה תלול וביתי במיוחד, הוא יהיה האכסניה להצגה הגדולה ביותר. 22 במאי 2010, גמר ליגת האלופות, אצטדיון סנטיאגו ברנבאו. אתם תפספסו את זה?

סנטיגו ברננבאו 2 (צילום: אימג'בנק/GettyImages)
הסנטיאגו ברנבאו, מדריד | צילום: אימג'בנק/GettyImages

אצטדיון ג'וזפה מיאצה, מילאנו

ידוע יותר בתור "הסן-סירו" בגלל מיקומו במחוז סן-סירו שבמילאנו. משמש בית לשני מועדוני פאר. מדובר במקדש כדורגל, לא פחות. ג'וזפה מיאצה היה כוכב נבחרת איטליה שזכתה פעמיים בגביע העולם בשנים 1934 ו-1938, וכוכב שני המועדונים שמשחקים באצטדיון הזה: אינטר, ואיי סי מילאן. האצטדיון הוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת והורחב בשנת 2005 לתכולה של 83,000 מקומות. מי שיגיע לאצטדיון הזה ימצא מונומנט עצום ועוצר נשימה. הצריחים בארבע הפינות משווים לו נופך עתיק, מבצרי משהו. האולטראס של מילאן הקרויים לרוב "הבריגדות האדומות-שחורות" ביציע הדרומי יתנו את הטון במשחקיה של מילאן, ובמשחקי היריבה העירונית השנואה יהיו אלה הכחולים-שחורים ביציע הצפוני. הדרבי של מילאנו הוא אחד האירועים הצבעוניים והאמוציונאלים ביותר בעולם הכדורגל. 

אולד טראפורד, מנצ'סטר

אחרי 10-15 דקות של הליכה ברחוב ווריק שבעיר העסקים המשעממת בצפון אנגליה, רואים את הבית של מועדון הכדורגל המפורסם בעולם ומהגדולים והמפוארים ביותר שיש: מנצ'סטר יונייטד. הפסל של סר מאט באזבי, שהביא ליונייטד את גביע אירופה לאלופות בשנת 1968, משקיף על האצטדיון הזה שהוא כבר הרבה מעבר לאצטדיון, והפך לאתר תיירות לכל דבר. תיירים באים והולכים לאורך כל שעות היממה כדי לסייר באצטדיון, לקנות מזכרות בחנות של השדים האדומים ולעמוד מול האנדרטה המרשימה לזכר שחקני ואנשי צוות הקבוצה שנספו בהתרסקות מטוס במינכן ב1958. בימי משחק, הפאבים והמסעדות האדומות בדרך ווריק מלאים באוהדים לפני, בשעת ואחרי המשחק. האצטדיון המרהיב הזה זכה לכינוי "תאטרון החלומות" בזכות מתחם הקניות הענק, היציעים מקורים והכסאות הנוחים שמעניקים חווית צפייה מהטובות בעולם. 

אולד טרפורד 2 (צילום: אימג'בנק/GettyImages)
תאטרון החלומות. אולד טראפורד | צילום: אימג'בנק/GettyImages

הקאמפ נואו, ברצלונה

האצטדיון הגדול ביותר ביבשת אירופה מהווה מוקד עליה לרגל לתיירים בבירת מחוז קטלוניה. 98,772 כסאות בצבעי הבלאוגראנה (כחול-אדום) צופים מקרוב מאוד על המגרש שעליו מתרוצצים בימים אלו ליאונל מסי הידוע לכל וגאוני הכדורגל צ'אבי ואינייסטה. תחת משטר הדיכוי של הרודן פרנקו, הקאמפ נואו היה מקום המפלט היחיד של הקטלונים שהתעקשו לבטא את לאומיותם, להניף את הדגל ולדבר את שפתם. ההמנון של מועדון הכדורגל ברצלונה שמתנגן עם עליית הקבוצות למגרש וצעקות "בארסה, בארסה, באאארסה" של 90,000 הצופים הוא אירוע מצמרר ומרגש. מומלץ לבקר במיוחד כשריאל מדריד השנואה מגיעה לקאמפ נואו לעוד מפגש מלא באמוציות של יריבות הספורט הגדולה והמפורסמת בעולם. 

אצטדיון קאמפ נואו (צילום: עמית סלונים)
קאמפ נואו. האצטדיון הגדול באירופה | צילום: עמית סלונים

המונומנטאל והבונבוניירה, בואנוס איירס

המקום שבו התשוקה והטירוף קובעים סטנדרטים חדשים. בעיר הזו יש עשרות אצטדיונים אך נתמקד במפורסמים שבהם: "הסופרקלאסיקו" של בואנוס איירס בין בוקה ג'וניורס לריבר פלייט נבחר ע"י הירחון האנגלי The observer במקום הראשון ברשימת 50 אירועי הספורט שאתה פשוט חייב לראות בחייך. המונומנטאל הגדול של ריבר פלייט האדומה והבונבוניירה של בוקה ג'וניורס הצהובה-כחולה הם אתרי חובה לנוסעים לדרום אמריקה באשר הם, גם אם לא ראו משחק כדורגל מימיהם. ה"דוסה" של בוקה וה"בוראצ'וס" של ריבר מוכיחים כל פעם מחדש לאיזה רמות של שגעון הכדורגל יכול להגיע. מקהלה של מטורפים שעסוקה בלקרוע את הגרון לפני, במהלך ואחרי המשחק, קופצים עד אפיסת כוחות, מיישמים הלכה למעשה את האמירה של ביל שאנקלי שכדורגל הוא לא עניין של חיים או מוות, אלא הרבה מעבר לזה. La Fiesta!

אנפילד, ליברפול

בין הסמטאות של ליברפול נמצא המקום הראוי מכולם לכינוי "בית מקדש". אצטדיון מיושן, אותנטי, אנגלי אמיתי. בין הכניסות לאצטדיון בשער פייזלי, שער שאנקלי והאנדרטה לזכר הנספים באסון הילסבורו, תמצאו את 40,000 האוהדים המסורים בתבל. באנפילד לא תזכו לחווית צפייה מהממת כמו באולד טראפורד, הקאמפ נואו והסן סירו. לא תראו שם טירוף חושים בלתי נתפס כמו בבואנוס איירס והמראקנה, אבל יותר מכל תרגישו את משמעות המילה האנגלית "Spirit". ברגע אחד המוזיקה מתחילה להתנגן, ו-40,000 אדומים מותחים את הצעיפים באוויר ומזכירים לאהובתם, בפעם המי יודע כמה, שהיא לעולם לא תצעד לבד. זה הזמן לקחת את עצמכם ולרוץ לאנגליה מהר, לפני שהורסים את האצטדיון ועוברים לאחד חדש. הכי תמים, טהור, ונאיבי בעולם. סרט הקיטש הכי מרגש וסוחט דמעות שתמצאו.

אנפילד 2 (צילום: Laurence Griffiths, GettyImages IL)
"כאן זה אנפילד" | צילום: Laurence Griffiths, GettyImages IL

החלטתם על חופשה באירופה? באו לקבל המלצות מעולות

לברלין >>                  לברצלונה >>              ללונדון>>
לבודפשט>>                לאמסטרדם>>