אנחנו יודעים מה אתם חושבים על צפון קוריאה, וכנראה שהרוב נכון. היא ענייה מאוד, טוטליטרית להחריד ומוזרה לחלוטין. אבל אם תקחו בחשבון את העובדה שהיא מקבלת תיירים בשמחה, המקומיים בה יודעים ליהנות מהחיים ושתזכו להציץ למדינה שלא ראיתם כמותה אף פעם, תגלו שאולי שווה לכם לבקר בה. בשנה האחרונה כ-100 אלף איש בחרו לנפש דווקא שם. לא השתכנעתם? הנה עוד סיבות:
המריחואנה במדינה חוקית לגמרי
לא רק באמסטרדם, קולורדו ואורוגוואי, גם בצפון קוריאה עישון מריחואנה הוא חוקי. כנראה שאפילו במדינה הדיקטטורית הבינו שעישון מוריד את הלחץ. אתם יכולים לקנות ולעשן איפה שבא לכם והמדינה אפילו מעודדת את גידול צמחי הקנאביס ומייצאת את הצמח למדינות אחרות. לא פלא שאין להם פחד מלאיים על העולם החופשי, הם פשוט בהיי כל הזמן.
הבירה זורמת כמו מים
"יש תפיסה שגויה שאומרת שבצפון קוריאה ההנהגה כל כך נוקשה שהאנשים בה לא יודעים להשתחרר", טוענת איזובל יאונג שהשתתפה במרתון פיונגיאנג. "אבל האמת היא שהם שותים בלי סוף - בירות וודקה ומה לא". חיי הלילה במדינה תוססים.
הם אוהבים את התרבות המערבית
"איש משפחה", להקת הביטלס ואפילו קבוצת הכדורגל של מצנצ'סטר יונייטד, הם דברים שמאוד אהובים על המקומיים. ובכלל, התרבות המערבית לא זרה להם והם לא מתכחשים לה. אם תסתובבו ברחובות העיר עם סממנים מתרבות המערב, אל תתפלאו אם יתנפלו עליכם. מתוך הזדהות הכוונה.
הטרור במדינה נמוך מזה שבערים הגדולות באירופה
צרפת, ספרד וגרמניה, מדינות שמאוד אהובות על התיירים מסביב לעולם, הן הרבה יותר מאויימות מאשר צפון קוריאה. הסיכוי להתקל באירוע טרור במדינה הוא מאוד נמוך (נכון להיום). את דאעש לצורך העניין לא תפגשו כאן.
יש להם את האצטדיון הכי גדול בעולם
התלהבתם מהמרקנה בריו דה ז'נרו (79 אלף מקומות)? התמוגגתם ממשחק בקאמפ נואו (99 אלף מקומות)? חכו שתגיעו לאיצטדיון רונגרדו ה-1 במאי (Rungardo) שבעיר הבירה פיונגיאנג. האצטדיון של נבחרת הכדורגל המקומית מכיל לא פחות מ-114 אלף מושבים. חוץ מכדורגל הוא מארח מצעדים, תעמולות, חגיגות צבאיות שונות וגם פסטיבלי מוזיקה למיניהם. וכן, גם את חגיגות ה-69 למדינה, ממש כמו הר הרצל שלנו.
היא לא המדינה בעלת המשטר הטוטליטרי הגרוע בעולם
אמנם היא לא רחוקה מלהיות במקום הראשון, אבל חשוב לציין שלפי מדרג ה-Freedom House צפון קוריאה מדורגת "רק" במקום השלישי, כשסומליה וסוריה נמצאות לפניה.
יש להם אוכל מיוחד
ממש כמו האוכל ההודי, התאילנדי או המקסיקני, גם להם יש מטבח ייחודי משלהם. אנחנו לא מבטיחים לכם שהוא יהיה לטעמכם, אבל אם אתם מחשיבים את עצמכם אניני טעם, אתם יכולים לסמן את המדינה כיעד ששווה ביקור קולינרי.
להיכנס אליה זה דווקא די קל
כל עוד אתם לא אנשי תקשורת שמגיעים עם מצלמות וכל הציוד, להיכנס לצפון קוריאה זה עסק די פשוט. כל מה שצריך לעשות זה לתאם סיור מראש, כך שילוו אתכם שני מדריכים מטעם המדינה ויראו לכם את כל המקומות שצריך לראות (ולא יראו לכם את מה שהם לא רוצים שתראו). כן, גם ישראלים יכולים להיכנס אליה ולטייל בה, ויש אפילו חברות ישראליות שמארגנות סיורים במדינה ואף עוזרות להוציא את הויזה הנדרשת. ואיך מגיעים? דרך בייג'ינג. פשוט מאוד.
יש בה מקומות שלא תראו בשום מקום אחר
למשל: הם בנו כפר שלם שנקרא "כפר השלום" בו גרות 200 משפחות שמטרתן להראות לעולם שבצפון קוריאה מתנהלים בשגרה רגילה, עם בתי חולים, חוות של בעלי חיים, בתי ספר וכל מה שיגרום לכולם לחשוב שממש כיף במדינה הזו. חוויה ייחודית בסגנון האמיש שבארה"ב. מעבר לכך, הכל בה פשוט שונה ואחר.
יש בה המון מונומנטים
אם אתם אוהבים מקדשים ופסלים במקומות שאתם מטיילים בהם, צפון קוריאה זה היעד בשבילכם. תוכלו למצוא בשטחה לא פחות מ-34 אלף פסלים של קים איל-סונג שהיה המסייד של המדינה מאז קיבלה את עצמאותה ב-1948 ועד יום מותו ב-1994. זה יחס מטורף של פסל אחד לכל 750 תושבים (אל תשברו את הראש, זה אומר שיש בה מעל 25 מיליון תושבים). נכון, אמנם כולם נראים די אותו הדבר, אבל גם הפסלים של בודהה דומים האחד לשני ועדיין כל אחד מהם מרגש בצורה שונה.
(מקור)