לאחר שחוותה שנתיים קשות מאוד מבחינה תיירותית, תאילנד לא בטוחה שהיא רוצה להחזיר את אותו סוג של מבקרים. מבחינה היסטורית, עד היום המדינה משכה מספר רב של תיירים, החל מתרמילאים סוררים ועד לקבוצות גדולות של תיירים עם מעט אחריות סביבתית.
כיום, תאילנד מעוניינת לסיים את פרק התרבות ה"נהנתנית" של התיירות ההמונית במדינה. זאת לאור דבריו של שר התיירות התאילנדי, פיפאט ראצ'אקיטפראקרן,שאמר כי ההתמקדות צריכה להיות ב"נוסעים יוקרתיים, ולא במספרים גדולים של מבקרים".
באופן לא מפתיע, ענף התיירות הוא תורם מרכזי לכלכלת המדינה. לפני עידן הקורונה, התיירות היוותה 18-20% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של תאילנד בשנת 2019, כאשר כמעט 40 מיליון תיירים זרים ביקרו בממלכה והניבו כ-2,000 מיליארד באט, מעל ל-60 מיליארד דולר. התיירות היא גם אחד ממגזרי התעסוקה הגדולים בתאילנד, והיא מדורגת במקום התשיעי במונחים של מספר האנשים הגבוה ביותר, המועסקים בתעשיית התיירות ברחבי העולם בשנת 2019.
אז את מי בעצם רוצים לראות בתאילנד?
הממשלה לא מחפשת לקבל בברכה את כל המטיילים שרוצים להגיע לתאילנד. במקום זאת, הם מעוניינים למשוך את התיירים "הנכונים", בניסיון לפתות משקיעים עשירים וגמלאים להשקיע כסף רב בתאילנד, לעתים קרובות על חשבון התיירים "הזולים" יותר עם התקציב הנמוך, שהיו במשך שנים עמוד השדרה של תעשיית התיירות בתאילנד.
במדינה האסייתית מעוניינים להעניק ויזה ארוכת טווח לזרים עשירים עם נכסים במספר מדינות בשווי של לפחות מיליון דולר, שחייבים להשקיע לפחות 500,000 דולר (16.5 מיליון באט) באג"ח ממשלתיות. אליהם מצטרפים גם גמלאים עשירים מעל גיל 50, שיזדקקו לקרן פנסיה גדולה מספיק כדי לכסות את עלויות המחיה שלהם בתאילנד, כשהם יהיו חייבים להשקיע לפחות 250,000 דולר באג"ח ממשלתיות.
בתאילנד גם מעוניינים בנוודים דיגיטליים או עובדים של חברות זרות בעלות ערך גבוה, שרוצים לעבוד מרחוק, או אנשי מקצוע מיומנים במיוחד המגיעים לעבוד כמומחים בתעשיות נבחרות.
לאחרונה הודיעה באלי על כוונות דומות לאסור על כניסת תרמילאים, כאשר היא נפתחת מחדש עם ניסיון לעשות מהפך תיירותי כדי למשוך תיירים בעלי יכולות כלכליות גבוהות יותר. מהלכים כאלה באינדונזיה ובתאילנד עשויים ליצור תנופת תיירות למדינות כמו קמבודיה, שבה האוכלוסייה מתקרבת ל-80 אחוזים בשיעור המתחסנים, ועשויות לקבל בזרועות פתוחות את מיליוני התרמילאים והמטיילים בעלי התקציב הנמוך, שהם הלחם והחמאה של תיירות דרום מזרח אסיה במשך השנים.
לאור זאת, בעלי עסקים רבים מתוסכלים וכועסים על כך שננטשו על ידי התוכנית הנשגבת של הממשלה, שבה עסקים יוקרתיים ועשירים יכולים לפרוח, אבל כל העסקים הפונים למטיילים בטווח בינוני ובתקציב, לא יראו כמעט הכנסה. התמקדות בתיירים יוקרתיים תביא כסף לרשתות ולנכסים עשירים, אבל תעשה מעט, אם בכלל, כדי לעורר את הכלכלה עבור האדם או העסק התאילנדי הממוצע.
רבים מציינים שהרעיון שמספר קטן יותר אך איכותי יותר של תיירים לא יועיל לסביבה בהכרח, המטרה שלשמה עלה הרעיון, מאחר שתיירים עשירים גורמים הרבה יותר נזק לסביבה עם מקומות לינה ותחבורה יוקרתיים, וצורכים הרבה יותר מים ומשאבים מאשר תרמילאים החולקים אוטובוסים ומעונות.
תיירים יוקרתיים שנהנים מקוקטיילים וארוחות באתר הנופש שלהם, גם משקיעים הרבה פחות כסף בעסקים מקומיים, בעוד שנוסעים בתקציב נמוך נוטים לעשות קניות בשווקים, לסעוד במסעדות מקומיות, ותורמים ישירות לעסקים קטנים ובינוניים, שהיו דווקא הם שסבלו ביותר ממגיפת הקורונה.
רבים בתעשיית התיירות מצפים בשקיקה לצמיחתה המחודשת של תעשיית התיירות הבינלאומית, אך מאחלים שהממשלה התאילנדית תפסיק להתמקד במטיילים עשירים, שלא בהכרח מועילים לכלכלה המקומית, ותתחיל להתמקד ביצירת קשת רחבה יותר כדי למשוך את מספר התיירים הגדול ביותר מכל שכבה דמוגרפית.
קופיפי הרוס מהתיירות ההמונית: האי שעורר השראה לתוכנית הממשלתית
התוכנית החדשה של ממשלת תאילנד, מגיעה לאחר שנים שבהן המדינה הוצפה בעשרות מיליוני תיירים שהכבידו עליה ועל אוצרות הטבע שלה. בתאילנד נזכרים בתמונות שהובילו בסופו של דבר לחסימת הגישה לחוף המפורסם של מאיה ביי: ריבוי סירות מנוע, כמויות אדירות של תיירים, היעדר רגולציה באיים, כאשר בשילוב עם התחממות כדור הארץ הובילו לאסון סביבתי חמור. מאיה ביי קיבל כ-6,000 תיירים ביום על החוף הצר שלו, כולו באורך 250 מטרים. "מספר האלמוגים ירד ביותר מ-60 אחוזים בקצת יותר מ-10 שנים", מציין ת'ון תמרונגנוואסוואט ביולוג מאוניברסיטת קסטסארט בבנגקוק, אשר כבר בשנת 2018, הפציר ברשויות לסגור חלק מהמפרץ, שנפגע בשל השחיקה המסיבית.
בעקבות המגיפה נכנס הארכיפלג לתקופה של "החלמה כפויה". מאז הירידה בכמות התיירים, נעים במים הרדודים עשרות כרישים שחורים, צבים, מיני דגים שונים ואפילו פרטי כרישי לוויתן, הדג הגדול בעולם הנמצא בסכנת הכחדה. "הכל מצביע על כך שיש רבייה רבה יותר, במיוחד בקרב כרישים שמעריכים מים רגועים", מציי תמרונגוואסוואט. באשר לאלמוגים, "יותר מ-40% מהשברים שנשתלו מחדש במפרץ מאיה שרדו, נתון משביע רצון מאוד שהושג הודות להיעדר מבקרים". אבל הריפוי יהיה איטי. יהיה צורך בשני עשורים לפחות כדי לשקם את שונית האלמוגים, מזהיר הביולוג.
בעוד שאזורי תיירות ברחבי העולם מצפים בכליון עיניים לשובם של התיירים, דווקא הארכיפלג התאילנדי זוכה לרפא את פצעיו בתקופה זו. כעת, לאחר כשנתיים שבהן הצליח הטבע לאזן את עצמו באופן יחסי, מפרץ מאיה המפורסם בקופיפי, שהונצח על ידי ליאונרדו דיקפריו בסרט "החוף" ונאלץ להיסגר ב-2018 כדי למנוע אסון אקולוגי, עומד להיפתח מחדש ב-1 בינואר.
מעוניינים בתיירות של "נוסעים ברמה גבוהה"
המקרה של קופיפי מהווה השראה לכל הממלכה. הממשלה רוצה כעת להתמקד באיכות לעומת הכמות, "למשוך מטיילים יוקרתיים, ולא במספרים גדולים של מבקרים".
גישה זו תאלץ את העסקים המקומיים להסתגל למצב החדש. "אנחנו צריכים הכנסה מתיירות, אבל אנחנו צריכים גם לחנך. כולנו הבנו את זה עם המגיפה", אמר תמרונגנוואסוואט, שמתפקד גם כסגן נשיא לפיתוח בר-קיימא באחוזת סינגה. הקבוצה, שהיא גם בעליו של מלון בן 200 חדרים באי התאילנדי של קופיפי, בנתה מרכז ימי המוקדש למערכת האקולוגית של הארכיפלג ומממנת מספר פרויקטים כגון שתילה מחדש של אלמוגים, עידוד רבייה של כרישי במבוק ודגי ליצנות (שושנונים) ששוחררו לאחר מכן לים.
המבקרים הזרים הראשונים שחזרו לאזור נראים מרוצים מהגישה החדשה הזו. "לא באנו רק לצלול לתוך מי הטורקיז. אנחנו גם רוצים לעזור", אומר התייר פרנק, לפני שהוא עוזר לנקות את ביצת המנגרוב הסמוכה. "זה יהיה נהדר אם האי יישאר נטוש". אבל 2,500 תושבי הארכיפלג ראו את הכנסותיהם קורסות עם המגיפה ומקווים לראות את הלקוחות חוזרים בקרוב.
פיילין נאוובוטר, שט במימי קופיפי כבר שבע שנים ומסיע תיירים על סיפון סירת המפרש שלו. "לפני הקורונה הרווחתי 30 דולר ליום. נאלצתי לעצור ולבצע עבודות מזדמנות בפחות מ-10 דולר". השייט חזר לים לפני זמן קצר, והוא מסתכל אל האופק, לכיוון האחות הגדולה פוקט שנמצאת במרחק שעה בסירת מנוע מהירה, שקיבלה את פניהם של מיליוני תיירים לפני המשבר. "הם יחזרו בקרוב, כולם רוצים לבקר בקופיפי", הוא אומר. אבל ווריאנט האומיקרון החדש, שכבר אילץ כמה מדינות להתבצר שוב, עלול להרוס את תקוותיו. אך בו בזמן לתת לבעלי החיים הימיים מעט מרווח נשימה שהם כה זקוקים לו.
הנהלים החדשים
כשברקע פריחתו המחודשת של הטבע, האי קופיפי חוזר באיטיות זהירה לתיירות, שהיא עדיין בעיקרה מקומית - למרות שהגבלות הנסיעה הדרסטיות של מבקרים זרים הורפו לאחרונה. אולם, "אף אחד לא רוצה לחזור מחדש על טעויות העבר", מבטיח פרמוטה קאונאם, מנהל הפארק הלאומי.
סירות לא יורשו לעגון ליד החוף, והן יורידו תיירים במזח הרחק מהמפרץ. הסיורים יוגבלו לשעה, עם מקסימום 300 איש לסיור. "מאיה ביי הביאה לנו כ-60,000 דולר ליום. אבל אי אפשר להשוות את ההכנסה העצומה הזו למשאבי הטבע שאיבדנו", מציין המנהל.
מספר המבקרים יוסדר גם באתרי מפתח נוספים בארכיפלג. סירות שרוצות להוריד עוגן בשוניות האלמוגים או תיירים שנהנים להאכיל את הדגים, צפויים להסתכן בקנס של 150 דולר.