כמעט בלי תיירים: זה האי סירוס ביוון שסירב לתת לישראלים להיכנס - ונקלע לסערה מדינית

סירוס הוא אי יווני לא מתויר במיוחד, עם אוכלוסייה מקומית קטנה ונוף ים תיכוני שקט. זהו הרקע לאירוע יוצא הדופן שהתרחש היום בנמל המרכזי של האי, כאשר מאות מפגינים פרו-פלסטינים מחו ומנעו מאוניית הקרוז הישראלית "קראון איריס" של חברת מנו ספנות לעגון. על פי הדיווחים, ההפגנה הייתה מאורגנת מראש, וכללה פריסת דגל פלסטין עצום לאורך הרציף המרכזי, שלטים נגד מדיניות ישראל בעזה וקריאות גלויות נגד נוכחות ישראלית באי. כוחות ביטחון מקומיים הוזעקו לנמל והציבו גדרות ומחסומים, אך האווירה נותרה מתוחה.

ממנו ספנות נמסר כי האירוע לא כלל עימות פיזי ישיר, אך "נוכח מצב הרוח בשטח", התקבלה ההחלטה שלא לאפשר את ירידת הנוסעים. האונייה המשיכה ליעדה הבא, לימסול שבקפריסין. "על הספינה לא הוצבו שוטרים חמושים, ויש בה רק מאבטחים ישראלים", נמסר מהחברה.

>> רוצים לטייל ביוון? הכנסו למדריך המלא 

סירוס, שבדרך כלל נמנע מאור הזרקורים, הוא אי יווני קטן יחסית, הממוקם במרכז קבוצת האיים הקיקלאדיים בים האגאי, קבוצת איים מוכרת שבה גם מיקונוס, סנטוריני, פארוס ונקסוס. למרות מיקומו המרכזי, סירוס נחשב לאי שולי מבחינת תיירות, בוודאי ביחס לאיים המפורסמים יותר שסביבו. בעוד מיקונוס מושך קהל צעיר וסנטוריני מיתגה את עצמה כיעד יוקרה בינלאומי, סירוס שמר על פרופיל נמוך.

האי מתפרש על פני כ-16 קילומטרים בלבד ומתגוררים בו כ-21 אלף תושבים. העיר המרכזית, ארמופולי (Ermoupoli), היא לא רק בירת האי, אלא הבירה המנהלית של כל מחוז האיים הקיקלאדיים. בעבר הייתה ארמופולי נמל מרכזי וחשוב ביותר ביוון כולה, ולמעשה הקדימה את נמל פיראוס מבחינת פעילות ימית ומסחרית. עקבות העבר ניכרים עד היום בבניינים הקלאסיים, בכיכרות הציבוריות ובמבני הציבור שנשמרו. לצד ארמופולי שוכנת עיירה נוספת בשם אנוסירוס (Ano Syros), שכונה היסטורית שנבנתה בימי הביניים בסגנון וונציאני, וכוללת סמטאות צרות, מבנים אבן צפופים ונוף לים הפתוח.

בניגוד לרבים מאיי יוון, סירוס לא תלוי בתיירות כמנוע כלכלי עיקרי. באי עדיין פועלות מספנות ותעשייה קלה, חקלאות מקומית וגם ייצור ממתקים מסורתיים, שבזכותם שמו מוכר ברחבי יוון והים התיכון. אין באי נמל תעופה בין-לאומי, ורוב התיירים שמגיעים אליו עושים זאת באמצעות מעבורות מנמל פיראוס או לבריו הסמוך לאתונה. השיט אורך בין שלוש לארבע שעות. קיימות גם טיסות פנים מאתונה, אך היקפן מצומצם יחסית.

באופן כללי, התיירות בסירוס מתונה יותר: תשתיות האירוח מצומצמות, אין בו ריבוי מלונות יוקרה או מועדונים, והתחושה שמקבלים מביקור באי היא של אותנטיות מכיוון שהוא פחות מתוכנן לצרכים של תיירים זרים. יש באי מסעדות ובתי קפה, בעיקר בעיר ארמופולי, אך רבים מהם פונים קודם כול לקהל המקומי.

לצד ההיסטוריה והמסחר, סירוס הוא גם מרכז אקדמי. באי פועלת פקולטת העיצוב של אוניברסיטת הים האגאי, אחת ממספר פקולטות הפזורות ברחבי איי יוון. נוכחותם של סטודנטים מקנה לאי תחושת רעננות, עם חנויות עיצוב, בתי מלאכה ואווירה צעירה, בעיקר בעיר.

בסירוס יש גם מגוון חופים, חלקם מוסדרים וחלקם פראיים ומבודדים. חוף גליסס נחשב לפופולרי בקרב מבקרים, לצד חוף קיני, חוף דלפיני הצפוני והפחות נגיש, וחוף אטוס המבודד בצפון-מערב. חובבי טיולים רגליים ומסלולים יכולים למצוא באי שבילים המחברים בין החופים, כפרי הדייגים והאזורים החקלאיים, לעיתים דרך נוף טבעי הכולל כרי דשא, טרסות אבן ועדרי צאן. מול חופי סירוס שוכנים כמה איים קטנים לא מיושבים, ביניהם סטרונגילו (Strongylo), גאידרוס (Gaidaros), נאטה (Nata) ואחרים, אליהם ניתן להגיע בשיט קצר, ולקיים טיול יומי, צלילה או שחייה במים שקטים.