חופשה משפחתית, או יותר נכון חופשה עם ילדים, עומדת במרכז ויכוח ארוך וקשה: האם באמת ניתן לקרוא לזה חופשה? חלק טוענים שחופשה היא חופשה ברגע שיוצאים מהבית לישון במקום אחר ולא משנה עם מי זה. אחרים יגידו שהם נהנים אם הילדים. וחלט יטענו שאם אנחנו לא קובעים את הלו"ז, את שעות השינה ולמעשה רק צריכים לרצות את הילדים, זו לא באמת חופשה.
> כך תדעו אם מישהו היה בחדר המלון שלכם
>> מאוד פשוט: כך תדעו אם כדאי לשבת בצד ימין או שמאל במטוס
>> אחת שיודעת: אל תלבשו את המכנסיים האלה כשאתם עולים לטיסה
בדיוק בגלל זה, לא מעט עצות וטיפים צצו לאורך השנים במטרה לגרום גם ל"חופשה עם ילדים" להיות "חופשה אמיתית". החל מהורדת ציפיות מראש, עד לקביעת זמנים בהם כל הורה מקבל זמן חופשי לעצמו, להזמין את סבא וסבתא ועד לטיפ של לצאת לחופשה משפחתית רק כאשר הילדים יכולים לבדר את עצמם ולא תלויים רק בהורים.
אנחנו כאן כדי לתת לכם עוד שני טיפים קטנים, שלגמרי ישדרגו לכם את החופשה:
1. לבחור שעת טיסה שבה הילדים לא יהיו עייפים, כלומר כועסים, מומלץ בבוקר הלא מוקדם. הטיסות וזמני ההמתנה אליהן, אלה נקודות תורפה, והן פותחות וסוגרות לנו את החופשה ולכן גם מאוד דומיננטיות בזיכרון שלנו. בחרו אותם בחוכמה והשקיעו יותר כסף אם צריך וניתן.
2. מרגע שנכנסתם למטוס בהלוך, זנחו את כללי הבית. אל תחששו להשתמש באייפד/טלפון ככל שצריך, לתת ממתקים או צ'ופרים ברגעים קשים, לא להתעקש על שעת שינה (הסטרס מכך שילכו לישון בזמן הוא הגרוע מכולם), לתת להם להעמיס אוכל בחדר אוכל ואז לא לאכול כלום (כולם עושים את זה, גם מבוגרים), שישחקו עוד 15 דקות בבריכה למרות שהגיע זמן המקלחת, או שאולי אפילו ידלגו על מקלחת יום אחד. גם לכם זה ייתן הרגשה של חופשה, שלא צריך לשלוט ולרדוף אחרי זמנים כל הזמן.
ברגע שתחזרו הביתה מהחופשה, הלו"ז והסטנדרטים יחזרו ברגע להיות רגילים. גם להם זה ברור שהם היו בחופשה שבה מתנהלים אחרת.