בזמן שבישראל נכנסו הלילה (8.1) לסגר שלישי, יותר ויותר משפחות וצעירים בוחרים לבלות תקופות ארוכות מעבר לים. חלקם טסו לחופשה קצרה והחליטו להאריך כדי להימנע מהבידוד בבית או במלונית וחלקם יצאו מהארץ לתקופה ארוכה מראש.
"הקורונה הקפיאה את עסק ההפקות שלי", מספרת סיון יעקבי בת 39 מראשון לציון שהחליטה לפני כשבועיים לעזוב את ישראל ולעבור למקסיקו, עד יעבור זעם הנגיף ורק אז יחזרו לישראל. "בתשיעי בנובמבר אני ובעלי חגגנו יום נישואים והגענו לתובנה שאי אפשר יותר להמשיך לחיות בישראל. התחושה הייתה שאנחנו צריכים למצוא דרך חדשה לצעוד בה. הרגשנו שכל הדברים שמשאירים אותנו בארץ הולכים ונעלמים ולא נשארה לנו סיבה להישאר ותוך חודש וחצי עשינו הכל, השכרנו את הבית, מצאנו אלטרנטיבה מרחוק, באונליין, הוצאנו את הילדים מהמסגרות, אבל זה היה שווה את זה. עזבנו כי המצב בארץ לא מאפשר לקיים אורח חיים שמתאים לנו. המראנו ב-23.12 עם כרטיס פתוח בכיוון אחד למקסיקו לכחצי שנה כשתאריך החזרה לארץ עדיין לא ידוע".
משפחת יעקבי כמובן לא לבד, יש לא מעט אנשים שנגיף הקורונה גרם להם לעזוב את ישראל וללכת לחפש מקום אחר בעולם. אחת האופציות המועדפות על הישראלים היא מקסיקו, שנחשבת בארץ לאדומה, אך פתוחה לגמרי וללא הגבלות.
יעקב מספרת כי: "הייתי עצמאית, הייתה לי חברת הפקות, פטל הפקות, אך מתחילת הקורונה העסק לא עובד. בנוסף לכל זה, הסגרים גרמו לילדים להיות מרוחקים מהחברים. הבנות אביב (12) רום (9) ואורי הקטן (9 חודשים) היו סגורים בבתים בצורה שהפכה את הילדות שלי למסוגרות ועצבניות והגענו למצב שבישראל כרגע לא טוב לנו, ואנחנו מעדיפים לקיים אורח חיים שיותר חופשי. בחו"ל אנחנו יכולים לחקור תרבויות שונות, חוויה שהיא משפחתית ומגבשת".
"אתמול טיילנו באתר של המאיה וראינו איגואנות, הטבע פה פראי ומרגש אותנו. המקסיקנים מקסימים ולבביים. הבנות לומדות דרך החוויה שמתרחשת. כך הן למדו אנגלית ולומדות לתקשר בספרדית עם האנשים מסביבם. אנחנו פוגשים פה עולם חדש. בעלי יצא בחמש בבוקר לטייל וראה תנינים במים שאנחנו שוחים בהם".
הבנות לא שואלות על הבית?
"יש גם רגעים קשים שהילדים מתלוננים שהם רוצים לחזור הביתה, אבל מבחינה משפחתית זה הכי מלכד, גם ברגעים שהבנות רבות. אנחנו רואים אותם מתגלגלים ביחד ומפתחים משחקי דמיון ומתקשרות כפי שלא קרה בארץ. הקורונה פשוט טרפה לנו את הקלפים. באופן טבעי המצב בו כולנו נמצאים יחד 24/7 בבית או בדרכים הוא מצב קצת שונה ממה שאנחנו רגילים. אמנם גם קודם היינו הרבה יחד אבל עכשיו אין לאן 'לברוח'. זה אולי קצת קשה אבל היתרון הגדול הוא היכולת להכיר את ילדנו ואת עצמנו יחד. המסע הזה מאפשר להן לחקור ולגלות יותר ויותר". נכון לעכשיו, סיון מייחלת שהקורונה תעלם, אולי בזכו החיסונים, ואז אולי הם יחזרו לישראל.
גם דנה פולניצר, בת 43 מכפר יהושע, עזבה להולנד לפני שבוע וחצי עם ילדיה לאחר שכבר מספר שנים היא חיה על הציר הולנד ישראל, שם נמצא בן זוגה. על אף שבארץ היא עבדה בעבודה קבועה ומסודרת, לאחרונה היא מרגישה שכבר אי אפשר יותר להישאר בישראל ולכן היא החליטה להצטרף אליו, אפילו יחד עם הגרוש שלה שהצטרף גם כן.
"ישראל הפכה להיות מקום שבו המאפיינים הדמוקרטיים הולכים ונשחקים וזה הוקצן בתקופת הקורונה וחירות הפרט שלי נפגע והרגשתי שאני לא יכולה יותר", אומרת דנה. "אני חושבת שבהולנד חירות הפרט שלי מובטחת יותר מאשר בישראל".
דנה הרגישה שסיפור הטיסות מאנגליה לישראל והעברתם לבידוד במלונית גרם לה להבין שהיא לא יכולה להתמודד יותר עם המציאות בארץ. "בגלל שאני מכירה את מערך ההחלטות שלא תמיד נותן זמן להתארגן, ברגע שראינו את הכותרות על סגירת השמיים חששנו שניתקע ולכן מיהרתי מאוד כדי לא לפספס את ההזדמנות".
"בהולנד יש כרגע סגר עד ה-19.1. יש סגירה של חנויות רחוב, של מערכת החינוך למעט החינוך המיוחד ולמעט חנויות חיוניות אבל ההגדרות שונות. חנות פרחים למשל היא חיונית ומקום לתיקון אופניים זה חיוני. אין הגבלה של כמות אנשים בעבודה ואין הגבלת תנועה. החיים הכלכליים ממשיכים לתפקד כרגיל. אני בסך הכול רוצה לשנות את החיים ושתהיה לנו התתחלה חדשה".
היא ממשיכה: "ישראל מבחינתי היא מקום לא בטוח במובן הזה שאין בו וודאות. לא הייתי חוזרת לארץ כי אין לי וודאות מה יהיה שאני אגיע, ולמרות שהייתי שמחה לקבל את החיסון ועל אף שהצפי הוא רק באפריל או במאי, אני לא אשלם את המחיר הנפשי, אז אוותר על החיסון ולא אחזור לישראל".
בניגוד לדנה ולמשפחת יעקבי, חנה מיהרה לטוס מישראל לגרמניה כבר כשנפתחו השמיים ביולי. "איך שפתחו את השמיים, בשמיני ביולי, קנינו בן זוגי ואני כרטיס עם ראיינראר. נתב"ג היה שומם, היינו ארבעה אנשים במטוס, אך מיהרנו. לקח לנו כמה ימים להתרגל לזה שבגרמניה לא צריך מסכות ברחוב והברים פתוחים. כשאת הולכת לסופר או נכנסת לתחנת דלק את צריכה לשים מסכה אבל ברחוב לא, מנסים לעודד כמה שיותר אנשים לעבוד מהבית אבל יש הרבה אנשים שיגידו שהכול מתנהל כרגיל".
האם היית חוזרת לארץ כדי לקבל חיסון למשל?
"לא בטוח. צריך שינוי מהותי בשביל שאחזור לגור בארץ. מה שקורה היום לא מתקבל על הדעת מבחינתי. הנוסחה בארץ לא טובה, אתה סוחב מלא אנשים על הגב ואני לא רואה עתיד טוב".