אני מת על אירופה - קלאסית, אלגנטית ומפוצצת בסטייל, שומרת על שלווה מופלאה גם בלב העיר הכי שוקקת ועמוסה; אנשים ממהרים, רעש של עקבים, זוגות אופניים חולפים, חריץ גבינה, שמים אפורים וקור מחמם, כזה שעושה לך חשק להתאהב ולא משנה במה. כאן זה לא אמריקה, חברים, כאן לא מסתובבים עם קונטיינר של נס קפה ואוכלים בייגל תוך כדי הליכה. כאן שותים יין רוזה בעשר בבוקר, כאן מקדשים כל מה שקשור באוכל ויין. זה כבר הפך למנהג אצלי, פעם בכמה זמן להעיף את עצמי לעיר אחרת באירופה, להשכים מוקדם בבוקר ולצאת למסע שבו אעבור ממסעדה לבר, מדוכן אוכל לשוק איכרים, ואז לבר יין. וכאן אשתה קפה, ושם אנשנש גבינות, ואז אשלוק צדפות ואשתה מרטיני על בסיס ג'ין עם קליפת לימון, ואז... אז אהיה מוכן לעוד מסעדה וכך הלאה, עד שאדדה בחזרה למלון.

אז קפצתי לרומא. כיף להגיע לרומא בסתיו, כיף להגיע אליה לבד. כשאני לבד יש לי זמן לחלום, וכשאני חולם, חלק מהדברים מתגשמים - וזה כל העניין.

שווקים, מסעדות וברים וגם אוסטריות (osteria) וטרטוריות (trattoria) - שני מוסדות אוכל ושתייה מיוחדים של איטליה, שידועים בחוסר הפורמליות ובאווירה הביתית, השכונתית והנונשלנטית ששוררת בהם (ומזכירים לי את המסעדה שלי) - בחרתי לשתף אתכם בנקודות הציון שלי מיום וחצי רצופים מתוך הביקור. הספקתי הרבה.

בשמונה וחצי אני משכים, בתשע אני למטה. ארבעה דברים אני צריך על הבוקר: אספרסו, תפוזים סחוט, סן פלגרינו קטן ועוד אספרסו. לפני הנסיעה חברה טובה המליצה לי על בית קפה שבו יש, לטענתה, את הטירמיסו הטוב בעיר, אבל התעצלתי והעדפתי להיכנס, בשביל האספרסו הראשון של היום, למקום קטנטן וקרוב יותר למלון. זה עלה לי ביוקר, כי קיבלתי ממוכרת חמוצת פנים אספרסו עכור, לא טרי ובמחיר כמעט ארבעה יורו. ליפול על מלכודת תיירים זה אף פעם לא כיף. לא שתיתי את הקפה, התעשתי מהר, פתחתי את המפה וצעדתי לעבר Caffe Greco. לשמחתי, משם הדברים רק הלכו והשתפרו.

אבי קאשי - סיור אוכל ברומא (צילום: אבי קשי, אוכל טוב)
טירמיסו בקפה גרקו. כל השמועות נכונות | צילום: אבי קשי, אוכל טוב

>> מסעדות ברומא: המדריך המלא

Caffe Greco

קפה בן 260 שנה, ממש מול המדרגות הספרדיות. זהו הבר הוותיק ביותר ברומא והשני באיטליה כולה. מקום מרשים ויפהפה, לא זול במיוחד, אך החוויה ההיסטורית של לשתות קפה בדיוק באותו שולחן שבו גדולי המשוררים, האינטלקטואלים והאמנים האיטלקיים החליפו רעיונות, פלוס העובדה שמדובר בקפה טחון במקום וכל כך טרי, בהחלט שווה את ההשקעה. משברי האנגלית שהצלחתי להוציא מהבריסטה, הבנתי שמייסד המקום היה יווני, ומכאן השם. כפי שאמרה החברה, יש דיבור שזה הטירמיסו הטוב ביותר בעיר. אני אמנם פחות בקטע של מתוקים על הבוקר, אבל הייתי חייב בכל זאת לטעום ממנו. הטירמיסו היה אלוהי - קרמי ועשיר בקפאין, עם שכבות של בישקוטים שסופגים בצורה נהדרת טעמים של אספרסו, מרסלה וכמות גדולה ומספקת של קרם קצפת, עם אבקת שוקולד מלמעלה. כחוויה מתקנת לקפה של הבוקר בחרתי לשתות את האספרסו השני שלי, מסוג ILLY, עם נגיעה של גראפה. האיטלקים קוראים לזה 'קפה קורטו' (Caffè corretto), וזה אכן קפה מתוקן ומשופר.
קפה גרקו, Via dei Condotti, 86, 00187 Roma.

שמח ומרוצה, יצאתי מהקפה היווני. הרגשתי מספיק בשל לקצת גבינות ונקניקים ואיזה כוס טרביאנו (Trebbiano) ראשונה להיום. שמתי פעמיי לעבר הנקודה הבאה.

עוד ב-mako חופש:

Roscioluy

מעדנייה עם בר יין, לא רחוק מקמפו די פיורי וממש במרכז העיר. תמצאו שם דליקטסים שאסור לפספס: סלמון מעושן מאלסקה, פרושוטו (פרושוטו סן דניאל - המומחיות של אזור סן דניאלה דל פריולי היא בפרוסות בשר החזיר שהם מתבלים ומייבשים ביד אומן), יותר מ-300 סוגי גבינות ומבחר ענק של יינות איטלקיים. המקום הזה פשוט עושה אתכם רעבים ופותח לכם את כל החושים הנהנתניים. בפנים יש חדר נוסף, מעין מערה, שבו ניתן לשבת ולהזמין גבינות ארטיזנליות, בשרים מעושנים ועוד שלל מנות מהתפריט. אל תפספסו את הבוראטה עם הקוויאר הנורווגי והלינגוויני הסיציליאני עם שרימפס אדומים וכמון. יש גם בייקרי נהדר לאחרי האוכל. בעל הבית, אגב, מאוד אוהב את ישראל, למי שמחפש עוד סיבה להגיע למקום.
Roscioluy - Via dei Giubbonari, 21/22, 00186 Roma.

משם המשכתי לצעוד ברגל ברחובות היפהפיים. זה אזור קצת מתוייר, אבל אחרי שלוש כוסות יין וכמה נקניקים הרגשתי שאני מתחיל להיכנס לעניינים. אני אוהב את השלב הזה בטיולים, כשמתחילים לשכוח מהמציאות ונכנסים לתוך חלום. נחוש למצות את היום הזה, אני צועד אל הנקודה הבאה. השעה כבר 12:00, וזה בדיוק הזמן לפירות ים.

אבי קאשי - סיור אוכל ברומא (צילום: אבי קשי, אוכל טוב)
ה-מקום למאכלי ים. Assunta madre | צילום: אבי קשי, אוכל טוב

Assunta Madre

זו המסעדה הכי טובה ברומא לדגים ופירות ים. למסעדה יש ארבעה סניפים (רומא, לונדון, ברצלונה ומילאנו), והיא אינה זולה, אבל מגישה פירות ים ודגים סופר טריים. חובה להזמין מקום מראש, היא תמיד מלאה, כך הבנתי, אבל אני מגיע לבד, וזה אחרת כשמגיעים לבד, תמיד ימצאו לכם מקום. הנה עוד יתרון של השוטטות לבד - אין צורך להתחייב וזוכים באחת המתנות הגדולות ביותר בטיול - הספונטניות. להגיע לפסטיבל פירות הים הזה זהו אושר גדול. פלטת קרודו של צדפות נאות, קיפודי ים ושרימפס ג'מבו, שתי כוסות יין ואתם מבסוטים עד הגג, מבטיח. לא יכולתי לוותר גם על מנת הארטישוק היהודי, קלאסיקה איטלקית שחובה לנסות. ארטישוק הוא אחד מחומרי הגלם האהובים עליי, וכאן הוא היה מטוגן וקריספי במידה מושלמת.
Assunta madre - Via Giulia, 14, 00186 Roma.

אחרי כל הטוב הזה הרגשתי שזה זמן טוב להליכה נעימה ברגל לכיוון שוק האיכרים.

Campo di Fiori

שוק איכרים מקסים שנוסד בשנת 1869, אחד מהעתיקים ברומא. פתוח כל היום, וגם הערב שוקק לא פחות ושווה ביקור. מקום הומה ושמח, כל המסעדות והברים באזור פתוחים ומלא אנשים אוכלים ושותים. זה בדיוק המקום והזמן לפרגן למזווה שלכם בבית ולקנות קצת פורצ'יני מיובשות, פסטות, שמן זית או בלסמי איכותיים במיוחד. חובה להשלים את הביקור בסיבוב ברחובות הקטנים והיפהפיים בקרבת השוק.
שוק האיכרים - Piazza Campo de' Fiori, 00186 Roma.

אחרי סיבוב של שעה בערך, הרגשתי מספיק בשל למצוא לי איזה בר יין נחמד. הגעתי ל- Cul de Sac.

אבי קאשי - סיור אוכל ברומא (צילום: אבי קשי, אוכל טוב)
קנו לעצמכם איזו פטרייה יפה. שוק האיכרים | צילום: אבי קשי, אוכל טוב

 Cul de Sac

אופציה פופולרית למקום עם יין טוב שנמצא ממש ליד Piazza Navona. בבר היין הזה תוכלו ליהנות מיינות מתיישנים איטלקיים, אך לא רק - יש גם ייצוג מכובד לצרפת ושאר מדינות עולם ישן, ויש גם אוכל אקלקטי וים תיכוני, לא כבד מדי, פשוט וכיף. זה בדיוק המקום שנבחר לשבת בו בין לאנץ' לדינר, בשעה היפה הזאת בצהריים אירופיים, כשאפשר לשתות בשקט וליהנות מאווירה רומאית במיטבה. למרות שמסביבי השולחנות היו מלאים באוכל מגרה, הייתי יותר בקטע של ליהנות מיין מרשים ועוצמתי. כוס של ברונלו וצלחת קטנה של גבינות עשו את העבודה.
Cul de sac - Piazza di Pasquino, 73, 00186 Roma.

אחרי ישיבה של חצי שעה הרגשתי מוכן לנשנוש הבא.

 Osteria spaghetti

אז כאן זאת חוויה די מעורפלת בשבילי, זה כבר אחרי בקבוק וחצי של יין, זמן טוב להתעשת עם מנה או שתיים נוספות. זה אמנם אזור תיירותי, וצריך להיזהר ממלכודות תיירים באזורים הללו, אך זו גם נקודה סופר כיפית לעצור בה. לתפוס שולחן בחוץ, להזמין קראף של ליטר יין לבן (אני הסתפקתי בכוס הפעם) וסיר ע-נ-ק של מולים – מולים הם המומחיות של המקום, והם יודעים לבשל אותם בדיוק במידה המתאימה. זה הסטוץ הכי שווה שהיה לי ברומא (או לכל הפחות, אחד מהם).
Osteria spaghetti - Via della Maddalena, 29b‬,Rome.

שתוי ומרוצה, שבע אך רעב, המשכתי לצעוד לנקודה הבאה.

אבי קאשי - סיור אוכל ברומא (צילום: אבי קשי, אוכל טוב)
קערת ענק של מולים באמצע היום. לזה אנחנו קוראים לחיות טוב | צילום: אבי קשי, אוכל טוב

Vineria Reggio

אחרי הסטוץ עם המולים הגעתי לבר היין החביב הזה שנמצא ממש בקרבת קמפו די פיורי, עם מבחר ענק של יינות איטלקיים במחירים נגישים של מקומיים. שימו לב – 30 סוגים של יינות בכוסות, כיף גדול. ושימו לב שוב – אם תבחרו לשתות את כוס היין שלכם בפנים ולא בחוץ, תשלמו יורו אחד פחות – זה הקטע שלהם.
Piazza Campo de' Fiori, 14, Roma.

אחר הצהריים, זה בדיוק הזמן לפיצה טובה. קצת נלחצתי, כי להגיע לרומא בלי שם של פיצריה טובה זה כמו לנחות בשוק מחנה יהודה ולא לדעת איפה נמצא המעורב הכי טוב. סמס מהיר לחבר יקר, שף שאני בטוח שאתם מכירים היטב, שלח אותי ל- Monte carlo pizza.

Monte Carlo Pizza 

מי שחשב שהפיצות הטובות ביותר מגיעות מנאפולי יופתע מכך שהן ממוקמות דווקא ברומא. על כל פנים, זו הפיצה הטובה ביותר שאכלתי ברומא, והמקום שוקק, רועש ומלא חיים. כדאי להזמין את הפיצה הדקה.
Monte carlo pizza - Vicolo Savelli, 13, Roma.

הערב יורד, ואחרי עצירת התרעננות קלה במלון, אני חוזר לרחובות הסואנים והחיים של רומא. מונית לוקחת אותי לנקודה הבאה.

Trattoria Monti

ללא ספק אחת הטרטוריות הטובות בעיר, עם תפריט שנותן המון כבוד לבישול האזורי של 'מארקה' (Marche) - רצועת החוף המזרחית, שנושקת לים האדריאטי, שכולל גרסאות ייחודיות לפסטה, מרקי דגים ובשרים ממולאים עשבי תיבול. ממבחר הפסטות שהציע התפריט בחרתי ברביולי ריקוטה וחלמון, שהיה נפלא. אל תפספסו גם את תבשיל הארנב ותפוחי האדמה. המקום לא זול במיוחד אבל סופר שווה את החוויה.
Via di S. Vito, 13/A, 00185 Roma.

אחרי כמעט שעתיים בטרטוריה הנעימה הזאת, הרגשתי שבע ומוכן לשינוי כיוון אלכוהולי ובלייני יותר. שמעתי על בר בירות ששווה להגיע אליו באזור השוקק ליד פיאצה טסטאצ'יו, אזור שחייבים לבקר בו בשעות הערב.

l'oasi della Birra

המקום מתברר כמדהים באמת: האואזיס של הבירות ובדיוק הווייב שאני אוהב. הכי כיף להגיע למקום הזה בין שיטוטים מאוסטריה לטרטורייה. יש ישיבה בחוץ על הרחוב, עם מלא צעירים ווייב היפסטרי, צעיר ורענן, שיחות מסביב מתנגנות במבטא הרומאי החושני, וכל זה עושה חשק לרקום מזימה לילית עם איזו איטלקייה. בפנים יש דיספליי ענק של בירות, שמכסה את כל הקירות. חובה להזמין מגוון של בירות ופלטת גבינות מושחתת. גבינות עם בירה? תתפלאו, זה עשוי לעיתים להיות יותר נכון משילובן עם יין – תנסו ותבינו.
Piazza Testaccio, 41, 00153 Roma.

אחרי יום עמוס בדרינקים, אוכל ואושר גדול, אני מחליט לחפש את בר הקוקטיילים של העיר הזאת. לך תמצא עכשיו את בר הקוקטיילים של רומא. סמס קטן לבר שירה, מבעלי האימפריאל בתל אביב, שלח אותי למקום נחמד. 

Jerry Thomas Speakeasy

מקום נחמד, אינטימי ונעים עם שירות מזמין ואדיב. כיף לסיים את הלילה עם כמה קוקטיילים טובים. שימו לב, יש כמה חוקים למקום: את החשבון יש לשלם במזומן בלבד, אסור להעלות אף תמונה לאינסטגרם, בטח שלא להדליק סיגריה ולעולם אל תבקשו שם וודקה. אז מה כן? אני ממליץ לכם לעשות שם negroni del professore ולומר salute!

Jerry Thomas speakeasy - Vicolo Cellini, 30, Roma

אבי קאשי - סיור אוכל ברומא (צילום: אבי קשי, אוכל טוב)
הספיק הרבה. אבי קשי ב- Osteria spaghetti | צילום: אבי קשי, אוכל טוב

היום הראשון נגמר, ונשאר עוד חצי יום של הרפתקה קולינרית, שאותו שמרתי למסעדה מכוכבת מישלן. פה אני חייב להתוודות על היחסים המורכבים שיש לי עם מסעדות מכוכבות מישלן: לעתים הן מחייבות וכבדות מדי לטעמי, אך כחובב אוכל, הן עדיין מאוד מסקרנות אותי. זה גם פחות ופחות אופנתי היום בעולם הקולינריה: אנשים פחות מוכנים להתחייב לחוויית בילוי אחת, וישיבה ממושכת של 3-4 שעות במסעדה מרגישה להם, בצדק, כבד מדי; הם רוצים לשחק עם האוכל שלהם, לקפוץ ממקום למקום ולשלב בבילוי אחד כמה מקומות.

אבל בכל זאת, כבודו של מישלן במקומו מונח, וגם אני שמרתי זמן למסעדה מכוכבת. כדאי, לדעתי, לשמור עבור חוויה כזו חצי יום, ורצוי בשעות הצהריים ולא בערב. כך אלו מכם שפחות מסתדר להם להוריד 500 יורו לארוחה יוכלו לקבל את החוויה של מסעדת יוקרה בעסקית שתתאים לכם ובמחיר סביר שלא יגרום לכם להזיע. ברומא, בחרתי לעשות את זה ב-Agata e Romeo.

Agata e Romeo

זו מסעדה עם כוכב מישלן אחד, ששייכת לבעל ואשה. Agata Parisella מבשלת במטבח ו-Romeo Caraccio מתזז בין האורחים. מקום קטן, אווירה ביתית עם שירות עילי. אוכל איטלקי קלאסי עם הרבה כבוד למטבח האזורי. לא זול! להרכיב ארוחה איטלקית, קלאסית, מנה אחר מנה... ולאט. לכאן לא מגיעים לאכול וללכת. הזמנתי פרח זוקיני ממולא בגבינת ריקוטה, מנה מאוד קלאסית של המטבח האיטלקי. באופן אישי, אני תמיד מעדיף לקבל אותה לאחר טיגון, אך כאן, להפתעתי, פרח הזוקיני הגיע מאודה. זה היה נחמד, אך לא יותר מזה. השוס בארוחה הזאת ללא ספק היה מנת הניוקי עם הבוראטה: כשמגיעים לאיטליה מבינים באמת איך צריכה להיות גבינת בוראטה קלאסית, ובגזרה הזאת אגאתה ורומאו מצטיינים בצורה יוצאת מן הכלל.
Agata e Romeo - Via Carlo Alberto, 45, 00185 Roma.


החופשה שלי ברומא הסתיימה, אבל שלכם, אם אתם קוראים את הטור הזה, כנראה רק מתחילה. בחוויה הזו של כניסה למסעדה יש תמיד מין תחושה שמשהו חדש מתחיל – וכשהמסעדה הזו נמצאת בארץ אחרת, התחושה הזו משכרת ממש, ואני מאחל לכם ליהנות מכל רגע שלה. בתיאבון.

אבי קשי הוא מסעדן והבעלים של בר האוכל האיטלקי צ'יקטי בתל אביב.

>> רוצים עוד? הנה המדריך המלא לרומא