אין כניסה: אף אחד לא יכול להגיע לאיים האלה - וזאת הסיבה

עם מבודד שאינו רוצה כל מגע עם העולם החיצון, מתקן אחסון פסולת רדיואקטיבית או אזור מחקר לוירוסים: מסיבות שונות, אסור להיכנס לתשעת האיים הללו. ולמרות שחלקם נמצאים במקומות היפים ביותר בעולם, לא נראה שאי פעם נוכל להגיע אליהם.

ניאיהאו, הוואי

באי ניאהאו (Ni'ihau), המשתרע על פני 180 קמ"ר, ושייך להוואי, מתפרנסים כ-200 תושבים מליקוט וציד. הגישה מותרת רק לאנשים שהוזמנו במפורש על ידי תושבי האי – עבור כל השאר, ניאיהאו הוא אחד מ"האיים האסורים". היוצא מן הכלל היחיד: מאז תחילת שנות ה-90, תיירים יכולים להזמין סיור ציד באי בעלות של כמה אלפי אירו, אחרת, משמר החופים מרחיק כל מבקר סקרן.

צפון סנטינל, איי אנדמן

רק לפני שלוש שנים, אנשי סנטינל (Sentinel) עלו שוב לכותרות כאשר תייר אמריקאי צעיר, שכנראה רצה לנצר את השבט החי הרחק מכל ציוויליזציה באוקיינוס ההודי, נורה בחצים ומת. גופתו כנראה לעולם לא תוחזר, כי השלטונות ההודיים אסרו להיכנס לאי בגלל תקריות כמו אלה, והחליטו שכל ביקור כאן הוא מסוכן מדי.

>> פה קרוב: 8 איים שאתם לא מכירים בים התיכון

>> לגזור ולשמור: 23 היעדים המומלצים לשנת 2023

>> אי החלומות: זה האי הכי טוב באירופה – והוא לא ביוון

קווימאדה גרנדה, ברזיל

האי קווימאדה גרנדה (Queimada Grande) קטלני בהחלט, והסיבה היא שהוא כולו מלא בגומצנים אינסולאריסים, נחשי צפע ארסיים במיוחד. למעשה, יש לפחות נחש אחד לכל מטר מרובע באי המיוער ליד המטרופולין של סאו פאולו. בן למשפחת הצפעונים, הנחשים הקטלניים גירשו את כל אוכלוסיית האי שפעם התגוררה בו, ולכן הרשויות אסרו גישה ל"אי הקטלני ביותר בעולם". 

פלאם, ניו יורק

באי הקטן פלאם (Plum), שנמצא מול ניו יורק חקרו פעם את מחלת הפה והטלפיים. אבל למרות ששנים רבות חלפו מאז, האי עדיין סגור לחלוטין לכניסה של בני אדם ובעלי חיים. זאת מכיוון שפתוגנים חיים, שעלולים להיות מסוכנים גם לבעלי חיים וגם לבני אדם, מאוחסנים במרכז למחקר על מגיפות ומחלות של בעלי חיים באי, והגישה מותרת רק לחוקרים מורשים.

צפון בראדר, ניו יורק

האי בראדר (Brother) באורך 5.3 קילומטרים בנהר ההדסון שימש בעבר כתחנת בידוד לתושבי העיר שסבלו מאבעבועות שחורות או טיפוס. בשנות ה-50 היה בו מכון גמילה מסמים, וכיום אסור להיכנס לאי והוא סגור לחלוטין לציבור.

רימס, גרמניה

פרידריך לופלר, תלמידו של רוברט קוך (מהאבות המייסדים של הבקטריולוגיה והמיקרוביולוגיה), הקים את המכון הראשון בעולם לחקר הנגיפים באי רימס (Riems) מול העיר גריפסוואלד (Greifswald) בצפון-מזרח גרמניה בשנת 1910. הנאצים עשו שימוש במתקני האי כדי לחקור נשק ביולוגי, וכעת מדענים ממכון פרידריך לופלר עדיין נמצאים בו במטרה לחקור מגפות מסוכנות, ולכן, האי נסגר למבקרי חיצוניים.

איי פאראלון, ארצות הברית

איי פאראלון (Farallon Islands) הוולקניים המחוספסים, שוכנים מול חופי סן פרנסיסקו בקליפורניה – וסכנה בלתי נראית אורבת בהם: מכיוון שפסולת רדיואקטיבית הושלכה סביב איי פאראלון בין השנים 1946 ל-1970, הם נחשבים מוגבלים ומסווגים כאזור מוגבל בין "איים אסורים". כמעט 50,000 מכולות ופחי פלדה עם פסולת מזוהמת מונחים על קרקעית הים, ולפי מומחים זה מסוכן מדי להוציא אותם ולהשליך אותם למקום אחר. אף אחד לא יודע בדיוק עד כמה רמת הסכנה לים ולאנשים באמת גבוהה כאן.

האי גריניארד, סקוטלנד

ניתן להגיע לאי גריניארד (Gruinard) בסירת משוטים בתוך עשר דקות מהיבשת הסקוטית. מכיוון שניסויים בכבשים עם חיידק האנתרקס בוצעו באי במהלך מלחמת העולם השנייה, כיום הוא מסוכן מדי לביקור.

פובליה, איטליה

האחרון מבין "האיים האסורים" הוא האי פובליה (Poveglia) ממוקם בלגונת ונציה. הוא נחשב מקולל מאחר שרופא במרפאה הפסיכיאטרית הממוקמת במקום ערך באי ניסויים באנשים חולים. הוא לא מיושב כ-50 שנה, ומכיוון שהבניינים בו נהיו רעועים עם הזמן, אסור לאף אחד להיכנס אליהם.