"הכרתי את הצילום הלילי במקרה"
זיסקה, תושב אלברטה, קנדה, החל להתנסות בצילום לילי לפני כשנתיים. נשבה מהמראות המרהיבים באזור ביתו, זיסקה יצא למסע בכדי לתעד את הטבע באזור מגוריו אבל החליט גם להוסיף צללית אנושית לכל תמונה, על מנת ליצור לה פרספקטיבה נוספת. הצלם השתמש בחשיפות ארוכות ואפשר לשמי הלילה להאיר על ההרים והטבע שסבבו אותו. "הדהים אותי היופי והשקט של הלילה כשביליתי גבוה בהרים", אמר לדיילי מייל. "לבסוף החלטתי לצלם יותר בלילה מאשר במהלך היום".
רכס הרי הרוקי שנוצר כתוצאה מחדירת הלוח הפסיפי אל מתחת ללוח הצפון אמריקני, ממוקם בחלקה המערבי של יבשת אמריקה הצפונית בתחומי ארצות הברית וקנדה. הרכס ידוע בשל פסגותיו החשופות והמחודדות כשאורך רצועות ההרים הוא 4,800 קילומטר, מתוכם 1,500 קילומטר רק בקנדה. נהוג להפריד בין הרי הרוקי האמריקאיים והקנדיים כשבארצות הברית הפסגה הגבוהה ביותר של ההר הינה הר אלברט שבקולורדו בגובה 4,401 מטרים ובחלק הקנדי, הר רובסון שנישא לגובה 3,954 מטרים.
צילומיו של זיסקה נעשו במספר אתרים ייחודיים בהרי הרוקי הקנדיים, ביניהם הפארק הלאומי באנף (Banff), הפארק הלאומי קוטניי(Kootenay) ועוד. ללוקיישנים נהג זיסקה להגיע לבדו והפרויקט שלו נמשך תוך שהוא חושב על דרכים חדשות לשלב את צלליתו בנופים המרהיבים שהוא מתעד. "הכרתי את הקסם של הצילום הלילי ממש בטעות בזמן טיולי טיפוס הרים שדרשו ממני השכמה מאד מוקדמת", אמר. "אני כל כך נהנה מהקסם שאור הכוכבים, הירח והזוהר הקוטבי מביאים לסצנה. בנוסף, אני חושב שצילום יכול לפעמים לחשוף הרבה יותר או לפחות להעניק תחושה אחרת לגמרי כשיש אדם בתמונה.
"אני אוהב את מערכת היחסים בין האדם וההר שנוצרת באופן מתמיד, כך שאני חושב שעצם כך שהוספתי את עצמי לתמונות זה עזר לאנשים לחוות יותר את המקומות המצולמים, למרות שחלקם מעולם לא ביקרו בהם".
(מקור)