פוזיטאנו (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
חיים על הקצה. העיירה פוזיטאנו שבאיטליה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
צוקים לכשעצמם הם דבר מרהיב ביופיו. אבל מה קורה כשמוסיפים להם עיירות ציוריות שבנויות בדייקנות? לדעתי, הם הופכים אפילו ליותר מרהיבים, אולי כי פשוט אנחנו קצת מקנאים בנופים המשתקפים מהחלונות של אלו שגרים שם.

הערים הבאות מתנוססות בגאווה מעל צוקים עוצרי נשימה. כמה הבדלים מוצבים בין פניני האדריכלות האלה: חלקן נבנו עוד בימי הביניים וחלקן עדיין ממשיכות להיבנות. כמה מהן מוקפות בים, וכמה מסתפקות "רק" בחול מדברי. אך דבר אחד משותף לכולן: הן חיות על הקצה, תרתי משמע. קבלו 10 ערים ברחבי הגלובוס שמסמלות במלוא הדרן את מיזוג האדם עם הטבע.

בין שני נהרות | קאסטלפוליט דה לה רוקה

קאסטלפוליט דה לה רוקה נחשב לאחד הכפרים היפים ביותר בחבל קטאלוניה (באיזור ברצלונה) שבספרד. הוא נבנה על צוק שמפריד בין שני נהרות והבנייה המרהיבה שלו מתאפיינת בסגנון מיוחד, כשרוב הבתים בו ממוקמים ממש, אבל ממש על קצה הצוק.

שטח הכפר קטן מאוד ואפשר לחצות אותו בכמה דקות. הבתים הישנים נבנו עוד בימי הביניים, ועם הזמן נבנו בתים נוספים מסלעים וולקנים באזור, שנוצרו בהתפרצויות של הר הגעש המקומי.

קאסטלפוליט דה לה רוקה (צילום: flickr user: nafra cendrers)
אחד הכפרים היפים ביותר בחבל קטאלוניה. קאסטלפוליט דה לה רוקה | צילום: flickr user: nafra cendrers

1,200 מדרגות | רוקאמדור

רוקאמדור הוא כפר קטן, שנבנה על שטח סלעי מעל ערוץ נהר האלזו שבדרום מערב צרפת. הכפר מהווה אתר עלייה לרגל לנוצרים אדוקים, שמטפסים כ-1,200 מדרגות במעלה ההר עד ההגעה למקום, תוך ביצוע טקסים ופולחנים שונים.

הבתים המיוחדים ברוקאמדור נראים כאילו הם תלויים על דפנות ההר. הם מתחילים מצדו הנמוך ביותר של הצוק ועולים מעלה עד לפסגה, מה שיוצר אשליה של מדרגות.

רוקאמדור נבנה במאה ה-12 ובעקבות המהפכה הצרפתית ב-1789, ננטש כמעט לחלוטין. עם השנים הפופולריות שבה לרחובות הכפר, בעיקר בזכור תיירים וצליינים שונים, שבאו לכבד את סנט אמדור הקדוש, שעל שמו נקרא הכפר. האגדה מספרת שאמדור היה עד למותם של פאולוס (הראשון שהפיץ את רעיון הברית החדשה) ופטרוס (האפיפיור הראשון, שלפי האמונה הנוצרית, קיבל מישו את המפתחות למלכות שמיים) הקדושים, עוד כשהיה ברומא. לאחר מכן נסע לטייל, הגיע בדיוק למקום הזה, הפך לנזיר, הקים קהילה ונשאר.

מול הכפר שוכן כפר המלונות ל'אוספיטאלה, שם לנים העולים לרגל והתיירים המבקרים במקום הקדוש.

העיר רוקמאדור (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
הבתים תלויים על דפנות ההר. רוקאמדור | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

העיר הלבנה | בוניפאסיו

בוניפאסיו היא עיר בקצה הדרומי של האי קורסיקה האיטלקי. העיר וביצוריה משתרעים על הצוק הזה לאורכו, לרוחבו ולגובהו (כ-70 מטר), כשהבניינים נבנו על שפת הצוק התלול, ויוצרים סככות טבעיות. צלע ההר והבתים שעומדים על קצהו, יוצרים תמונה מושלמת כאשר מסתכלים מהים: עיר לבנה, בוהקת מהשמש וממים תכולים, כולם פרושים לרגליה.

בוניפסיו (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
ממש כמו גלויה. בוניפאסיו | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

לקפוץ מהצוק | אקפולקו

את העיר אקפולקו המקסיקנית קרוב לוודאי שרובכם מכירים. עיירת הנופש החלה לתפוס תאוצה כבר בשנות החמישים, והיא משמשת גם היום את כוכבי הוליווד ושאר מיליונרים אמריקאים, שמחפשים את מקום המפלט האולטימטיבי. בנוסף, מקסיקנים רבים וסטודנטים מרחבי המדינה מגיעים לעיר כדי לבלות בה את חופשות האביב שלהם.

אקפולקו היא יעד פופולרי בקב קופצי צוקים אמיצים מרחבי העולם, שקופצים מהצוקים למים הרדודים. המסורת הספורטיבית, אגב, מתקיימת במקום עוד משנות ה-30.

אקפולקו (צילום: flickr user: martuntiv)
יעד פופולרי בקרב קופצי צוקים. אקפולקו | צילום: flickr user: martuntiv

בתים עם 150 חדרים | מסה ורדה

המסה ורדה ממוקמת בדרום מזרח קולורדו שבארה''ב, והיא נחשבת לביתם של אנשי האנסאזי העתיקים (שבט ילידים אינדיאני עתיק). בעקבות כך, היא מהווה גן עדן לארכיאולוגים מרחבי העולם.

במאה ה-12, האנסאזי החלו לבנות את בתיהם במערות רדודות, תחת סלעים (ששימשו אותם כסכך לבתיהם) ולכל אורך קירות הקניון. יכולת הבנייה שלהם היתה מרשימה בכל קנה מידה: חלק מהבתים במקום היו בעלי 150 חדרים - איפה יש מציאות כאלה היום?

עד שנת 1300 כל האנסאזים כבר עזבו את ביתם במסה ורדה, אבל החורבות נשמרו מאז. הסיבה לעזיבה הפתאומית נשארה כסימן שאלה, אבל התיאוריות או ההשערות מדברות על יבול שלא צמח במקום, או על פלישה של שבטים זרים מצפון ומלחמות שגרמו לזיבה. כך או כך, האנסאזי ובתיהם השאירו את חותמם בדפי ההיסטוריה.

מסה וארדה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
בנו את בתיהם במערות רדודות, תחת סלעים. מסה ורדה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

אתר מורשת עולמית | צוקי בנדיאגרה

הבנדיאגרה הוא צוק תלול באיזור דוגון אשר במאלי. אורכו של הצוק הוא 150 קילומטר והוא מתנשא לגובה של כ-500 מטר מעל פני הים. הצוק, שעשוי אבן חול, קשור למערות עתיקות ששייכות לבני הטלם, שישבו שם לפני שבני הדוגון השתלטו על האזור. אנשים אלה בנו את מערותיהם ובתיהם כך שהמתים מן השבט יוכלו להיקבר גבוה ולהישמר מהשיטפונות שסוחפים את האזור. בכך הם דאגו לשמר את התרבות שלהם. מסביב למערות בני הטלם בנו עשרות כפרים ששימשו אותם למחייה, כשכמעט כולם נבנו על הצוקים ובסמוך למערה. במאה ה-14, אנשי הדוגון גירשו משם את אנשי הטלם ועד היום הם חיים באזור כולו.

בשנת 1989 הכריז ארגון אונסק"ו על הצוק כאתר מורשת עולמית.

צוקי בנדיאגרה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
דאגו לשמר את התרבות שלהם. בנדיאגרה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

בדינגרה (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
מאפיינים אדריכליים ייחודיים | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

זירת מלחמת השוורים הראשונה בספרד | רונדה

רונדה ממוקמת במחוז מלאגה שבספרד, שמפורסם בערים התוססות שלו על צוקיו המרהיבים. את העיר, בגובה 760 מטר חוצה התהום העמוקה של עמק נהר הטאחו, שעוברת דרך העיר ויוצרת קניון בשם אל טאחו. שלושה גשרים מחברים בין שני חלקי העיר.

רונדה היא עיר לבנה, מהעתיקות ביותר בספרד, והיא מפורסמת בזכות הכפרים הלבנים שלה. הארכיטקטורה של העיר הושפעה מהרומים והמורים ששלטו באזור בתקופות שונות.  

רונדה מיוחדת גם בהיבט הלאומי שלה. מבחינת זהותה הספרדית: זה המקום (לפי האגדה) שבו נולדה מלחמת השוורים, ואם תחפשו ממש תמצאו את זירת השוורים הראשונה שהוקמה בספרד.

רונדה (צילום: flickr user papalars)
מפורסמת בזכות הכפרים הלבנים שלה. רונדה | צילום: flickr user papalars

עוד מהמאה ה-12 | אל חאג'ארה

אל חאג'ארה היא עיר היסטורית בהרי האראז של תימן, שממערב לעיר מאנאקה. זהו אחד הכפרים המרשימים והנגישים ביותר באיזור ההררי בתימן. הכפר נבנה, פשוטו כמשמעו, אל תוך הסלע, כשהוא נחצב באבן, בעזרת החומר הסלעי מההרים הסמוכים.

הבתים בכפר, שנבנה במאה ה-12 מבוצרים ועשויים מאבנים ענקיות. בנוסף, הכפריים בנו במקום סוללה, כמו גם בורות רבים שאפשרו העברה חופשית של מים - מה שסייע למקומיים לעמוד במצור ולנו להתרשם מהגאונות.

אל חאג'ארה קרדיט (צילום: fotolia.com)
אחד הכפרים המרשימים והנגישים באיזור ההררי בתימן. אל חאג'ארה | צילום: fotolia.com

כתבו עליה ספר | פוזיטאנו

פוזיטאנו היא עיר קטנה הממוקמת על חוף אמאלפי בארץ המגף. העיר מהווה בפני עצמה אטרקציה תיירותית מושלמת, בעוד היא מפוזרת ממעלה הגבעה ועד לחוף, ויוצרת תמונת נוף מרהיבה.

פוזיטאנו האיטלקית שגשגה בימי הביניים, אך במאה ה-19 מחצית מן האוכלוסייה שם נעלמה. במאה ה-20, לאחר שהפכה לכפר דייגים נידח, חזרה למפת התיירות, והפכה להיות היעד החם שהיא היום. את הכרת התודה שלה היא חייבת בעיקר לסופר ג'ון סטיינבק, שביקר במקום, התלהב ממנו, וכתב עליו את ספרו "פוזיטאנו".

העיירה פוזיטאנו (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
פעם כפר דייגים, היום עיירת נופש אטרקטיבית. פוזאטינו | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

אם יש גן עדן | סנטוריני

למרות שהקצפת הייתה טעימה, הגענו לדובדבן שלה, והוא מתוק במיוחד. סנטוריני הוא אי וולקני בקבוצת האיים הקיקלאדיים היוונים. הוא מפורסם בזכות נופיו המדהימים, השקיעות המרהיבות  - שניתן לראות בעיקר מהעיירות פירה ואויה, והבתים המסוידים בלבן בוהק. ואם כל זה לא מספיק יש גם הר הגעש פעיל באזור.

אויה נבנתה בראש הצוקים המלכותיים המשקיפים מטה במורד, על הר הגעש השקוע. פירה היא הבירה הסאנטורינית, והיא נראית כמו הכלאה של ונציה ושל האיים הקיקלאדיים (לפחות מבחינה ארכיטקטונית). טברנות, חנויות, בתי מלון, בתי קפם, ובעצם - מה לא נמצא בעיירה הזו? בגובה של 400 מטרים, פירה ממוקמת על קצה הצוק - הנקודה הגבוהה באי, ותחתיה יושבת אויה. יש גן עדן.

סנטוריני (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
חלון יווני. סנטוריני | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

>> הפתרון שיחסוך לכם זמן המתנה בנתב"ג