בזמן שעדיין לא ברור מתי ובאיזה אופן יפתחו את השמיים בארץ, איזה מדינות יסכימו לקבל אותנו וכיצד נעשה את בדיקות הקורונה לפני העלייה למטוס, יש דבר אחד שכבר עכשיו אפשר להיות בטוחים בו: החופשה שלנו באירופה ובכלל לא תראה אותו הדבר.
"למרות ההבטחה לפתיחת השמיים ב-16 באוגוסט, הדבר הוודאי היחיד הוא חוסר הוודאות", אומר ד"ר ערן כתר, יועץ וחוקר תיירות, המחלקה לניהול תיירות ומלונאות, המכללה האקדמית כנרת. "חוסר הוודאות הזה קיים הן בישראל כשוק מקור לתיירות, והן באירופה כשוק יעד לתיירים.
ד"ר כתר מציין שסוגיות בישראל כמו רכישת ביטוח רפואי, תפעול נתב"ג, ביצוע בדיקות קורונה לפני הטיסה ושמירת ריחוק חברתי בטיסות - כולן עוד נמצאות בשלבי ניסוי וטעיה וצפויות לעבור עוד תמורות רבות. "באירופה, מפת המדינות הירוקות אשר ישראלים יוכלו לנסוע אליהן נתונה בשינוי מתמיד, ובימים האחרונים התבשרנו על עליה במקרים במדינות כגון צרפת, בלגיה ובולגריה (שחלקן הוזכרו ככאלה שעשויות לחתום עם ישראל על הסכם תיירות). בנוסף, חלק מהמדינות הירוקות כרגע לא מוכנות לקבל תיירים מישראל, דורשות בדיקת קורונה בהגעה למדינה וחובת בידוד. תקנות אלה משתנות כל הזמן בהתאם לנתוני התחלואה העדכניים".
"גם באתרי התיירות עצמם, ובדומה לתו הסגול בישראל, אנו צפויים לראות שינויים. בין השינויים ישנם בדיקות חום גוף תכופות, חובת לבישת מסכה, הקפדה על ריחוק חברתי בשטחים ציבוריים כגון בריכות, חופי ים ומתקנים של בתי מלון, והגבלות על פעילות שעלולה להפר את תקנות הריחוק החברתי - כגון הפעלת שווקים, אירועי תרבות, אירועים ספורטיביים, ברים, חיי לילה ועוד".
כך למשל, עדי אלפסי מחיפה, החליטה לפני כחודש לטוס לאיה נאפה בקפריסין. עדי הצליחה לנחות באי השכן בדיוק רגע לפני שישראל הוגדרה כמדינה אדומה כחלק מהגל השני והיא מצאה את עצמה כמעט לבד במקום שבתקופה הזו אמור להיות עמוס בתיירים. "אמנם קפריסין נפתחה לתיירים אבל אין כאן תיירים. הרחובות של איה נאפה ריקים לחלוטין, המקומות הגדולים סגורים, רוב המלונות סגורים והמועדונים והפאבים שוממים", היא תיארה ל-mako.
יחד עם זאת, ד"ר כתר טוען שתיירים שיעזו לחצות את מחסומי אי הוודאות ולטוס לאירופה, צפויה להם חופשת קיץ שקטה ונעימה, ללא המוני ישראלים או המוני תיירים, ואפשרות ליהנות מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בעולם - ללא תורים וללא תיירות יתר.
"הלקוח הוא המלך"
שינוי מהותי נוסף, עליו מדבר יהודה זפרני, מומחה תיירות ותעופה, מנהל תחום התיירות של מועדון הצרכנות הוט, הוא זה של פלטפורמת השכרת הדירות airbnb. "לפני הקורונה, דאגתם המרכזית של רבים מענף המלונאות הייתה מהמתחרה העיקרית של בית המלון - airbnb ואנשי תעשיית המלונאות באירופה ניהלו מאבק במתחרה הזו", מסביר זפרני.
"יש להסביר בקצרה שהחברה עצמה היא היום החברה הגדולה בעולם לחדרי ודירות נופש בלי שיש בבעלותה אפילו חדר אחד. זאת בעצם חברה שמתווכת בין בעלי הדירות והחדרים וכך מוזילה את המחיר ללינה בעיקר בערים מרכזיות בעולם. דבר זה גרם בין היתר להפסדים בקרב רשתות המלונות ברחבי העולם וגרמה לתופעה של תיירות יתר בערים רבות, הרבה בזכות המחירים הנוחים והפריסה המסיבית של דירות.
מלונות רבים בעיקר במדינות ובערים מתוירות כמו ברצלונה, מדריד, פריז, לונדון, אמסטרדם, ברלין, רומא, תל אביב ועוד, פתחו במאבק נגד החברה. בזמן שהמלונות משלמים מיסים רבים וגבוהים כמו ארנונה, מים, חשמל, מיסי עירייה שונים, מיסי חבר, מס הכנסה ועוד, ב-airbnb לא משלמים דבר מאלה, כך שהתחרות לא הוגנת.
הערכתי היא שבשנה הקרובה נראה ירידה בהשכרות הדירות בגלל ההיגיינה. תיירים יחששו להשכיר דירות כשהם לא יודעים מי שהה בהן קודם ומה רמת ההיגיינה שלהן, לעומת המלונות שאנחנו יודעים שיש תו תקן שהם מחויבים לעמוד בו תחת פיקוח. המלונאים ינצלו זאת כדי לקדם את המכירות וגם יוזילו מחירים כך שיהיה כדאי יותר לתיירים להשכיר חדר במלון על פני דירות airbnb. התיירות בשנה הקרובה צפויה לחזור ברמה של כ-50 אחוזים לעומת שנת 2019 ואנחנו נראה יותר מבצעים ותחרות על כיסו של הלקוח. בשנה בקרובה המשפט ש"הלקוח הוא המלך" יהיה נכון יותר, בעיקר ברמת המחירים והתחרות."