הם זורמים ושוצפים, יורדים בזעם מגבהי ההרים, חוצים מדינות ומדבריות ולפעמים לוקחים איתם כמה שייטי ראפטינג הרפתקניים מדי: קבלו את הנהרות הכי מסוכנים בעולם
הנהרות, מובילי המים הגדולים בתבל, מרשתים את הגלובוס ומחברים בין גבוה לנמוך. הנהר דחק באדם להתקדם, לפתח כלי שיט ולבנות סכרים, אבל לעתים הוא גובה גם קורבנות בנפש, יוצר שיטפונות והצפות וגורם לאסונות. לפניכם כמה מהמסוכנים, הקטלניים והסוערים שבנהרות העולם.
האדיר בנהרות תבל: האמזונס
ממלא את הכנרת תוך כמה שעות. האמזונס בדרום אמריקה | צילום:
JohnnyLye, Istock
הוא חוצה תשע מדינות בדרכו לשפך האוקיינוס האטלנטי, המשתרע על שטח הגדול ב-313 פעמים משטחה של מדינת ישראל. ספיקת המים שלו תמלא כנרת ריקה לחלוטין תוך שעות ספורות בלבד, והיא מהווה חמישית מכמות המים המתוקים בעולם הזורמים לים.
נהר האמזונס אפוף מסתורין וסכנה בעיקר בזכות יערות הגשם העבותים המקיפים אותו, ובכל זאת לא כולם מוצאים אותו מאיים. ב-2007 צלח גבר בן 52 מסלובניה את הנהר בשחייה במשך 66 ימים ושבר את שיא גינס לשחייה למרחק, וב-2010 סיים תייר בריטי בן 34 צעידה בת שנתיים לאורך האמזונס כולו.
הנהר הארוך ביותר בעולם: הנילוס
לבן, כחול ומאוחד. הנילוס האפריקני | צילום:
Giustino
עם אורך כולל המהווה כשישית מהיקף כדור הארץ, הנילוס מתיימר להתעלות על האמזונס (חרף מחקר חדש הקובע דוקא את ההיפך). הנהר העתיק מתחלק לנילוס הלבן באוגנדה, הנילוס הכחול באתיופיה והנילוס המאוחד בסודן, הממשיך דרך מצרים ונשפך לים התיכון.
הנילוס הכחול הוא הנהר הסוער ביותר באפריקה ומהסוערים בעולם, וגולת הכותרת שלו היא "מפלי אפושי" המדורגים ברמה 5-6. לא פחות מסוכנים - אך יפים יותר - הם מפלי הנילוס הכחול המרשימים, הנמנים עם שבעת פלאי עולם.
נהר האֶלים: הזמבזי
אחד האתגרים הקשים בעולם לחובבי רפטינג. הזמבזי
על גבול זימבבואה וזמביה זורם לו הזמבזי הקוצף והגועש. במשך ההיסטוריה הצית הנהר את דמיונם של חוקרים רבים ביניהם דיוויד ליווינגסטון, מגלה הארצות הנודע, אשר במהלך מסעותיו בחבל ארץ זה שט במורד הזמבזי בסירת קאנו פרימיטיבית ובקושי נחלץ בחיים.
ליווינגסטון הבריטי כינה את המפלים האדירים שגילה על שם מלכתו, ויקטוריה (לימים גם מצא בזמביה את מותו ולזכרו הוקמה העיר ליווינגסטון). כיום, מהווים "מפלי ויקטוריה" את המוקד התיירותי העיקרי ביבשת, ומושכים הרפתקנים רבים לשוט על מימי הנהר הפראי הנופלים נפילה חופשית של כ-100 מטרים - אל קניון צר היוצר את אחד האתגרים הקשים בעולם לחובבי ראפטינג.
זורם וקטלני: בראהמאפוטרה
ממרומי ההימלאיה ועד לנהר הגנגס הקדוש. בראהמאפוטרה
הנהר השני בגודלו בהודו זורם ממרומי ההימלאיה ועד לנהר הגנגס הקדוש. בשנת 1950 החריבה את האזור רעדת אדמה אימתנית, אשר יצרה את מבנה הזרימה הקטלני שלו. רודפי הריגושים שבינינו שיעזו ויצטרפו לראפטינג בנהר יזכו לחוויה ייחודית, הכוללת יותר ממאה אשדים בדרגה 3-5 הפזורים לאורך קניון מחורץ ומצוקי בעומק של יותר משני קילומטרים, ומוקפים בנוף מרהיב של רכסים מושלגים.
הנהר הארוך: היאנגצה
חלקים ממנו אינם עבירים כלל. היאנגצה | צילום:
istockphoto
הנהר הקשוח באסיה מכונה בפי הסינים "צ'אנג ג'יאנג" (נהר ארוך). סין הקומוניסטית מנהיגה מדיניות "הכנסת אורחים" שמרנית כלפי המערב, וחלק גדול מהכפריים החיים על גדות היאנגצה לא ראו אדם מערבי מעולם. חלקו העליון של הנהר תלול, מהיר ומסוכן במיוחד. לנהר חלקים סוערים מאוד, חלקם מדורגים ברמה 6 והם למעשה לא עבירים כלל לראפטינג.
"המקום האחרון על פני האדמה": הוואטוט
המקום: פפואה גינאה החדשה (צפונית לאוסטרליה). השנה: 2005. טרגדיה פוקדת משלחת ישראלית חלוצית של חברת "נהרות", הראשונים לשוט בנהר, אשר לא צלחה את המפגש עם איתני הטבע ונקלעה לאסון שגבה את חייהם של שלושה ישראלים מתוך קבוצה של 12 איש. בקטע סוער בנהר, המרוחק כ-200 קילומטרים מדרך סלולה, התהפכו שלושת הסירות. כוחות החילוץ הסתייעו בילידי השבטים הננסיים שגובהם פחות ממטר וחצי, עובדה המסייעת להם לנוע ביערות הסבוכים לגדות הנהר. מעטים זכו לשוט בוואטוט ולהישאר בחיים. הנהר פראי, מצוקי, מרוחק מכל ציוויליזציה והשיט בו מאד טכני ומתיש לאורך רצף של כ-150 אשדים מסוכנים, חלקם מדורגים ברמה 5 ו-6.
"הפופולארי ביבשת": האפורימאק
עמוק וקטלני. האפורימאק בדרום אמריקה | צילום:
Bryan Dougherty
המסלול השגור של הצעיר הישראלי מביא המונים למחוזותיה של פרו, הרצופה באתגרים למטייל. אחת החוויות שהמוצ'ילר לא ישכח היא ראפטינג בנהר אפורימאק הסמוך לעיר קוסקו, בירת האינקה. הנהר זורם בערוץ בעומק 3,000 מטרים, כפול מעומקו של הגרנד קניון בארה"ב. מתוך ששת הניסיונות לעבור את הנהר לכל אורכו, רק שניים צלחו. לצערנו, הביטחון העצמי המופרז שמפגינים חלק מהמטיילים גובה מחיר יקר: מאז הפכה היבשת ליעד נחשק ועד ימינו, מתרחשות לא מעט תאונות מצערות העולות בחיי אדם, ובשנים 2006, 2008 ו-2009 נהרגו ישראלים בתאונות מסוג זה.
