מתי בפעם האחרונה שאלו אתכם האם אתם מאושרים? אנחנו לא מתכוונים לחברים או לבני משפחה מודאגים, אלא מתי ראש הממשלה, הנשיא או אחד השרים התעניין באושר שלכם כתושבי המדינה? שאלה מוזרה, אבל זה בדיוק מה שקרה בבהוטן (Bhutan) בשנת 1972. למלך ג'יגמה סינגי וואנגצ'וק נמאס לשמוע שהממלכה הקטנה שלו נמצאת בתחתית דירוג התמ"ג העולמי. כסף, כך הכריז המלך, זה לא הכל בחיים, האושר והשלווה של התושבים הם הדברים החשובים באמת. וכך הוא טבע מושג חדש - מדד האושר הגולמי. מאז ועד היום המדד הזה, שמתייחס לרמת החינוך, לשמירת הסביבה, לאיכות האוויר והמים ועוד, הוא הקובע בבהוטן, ועל פיו זוהי אחת המדינות המאושרות בעולם.
עם כל האושר מסביב, מה הפלא שאנחנו ממליצים על טיול למדינה הקטנטנה והנסתרת, שרק מטיילים מעטים מכירים וכעת הודיעה על כינון יחסים רשמיים עם ישראל?
בהוטן (Bhutan) שוכנת בהרי ההימלאיה, בין צפון הודו לטיבט, וחיים בה כ-758,000 תושבים (פחות מאשר בירושלים). המלך הנוכחי, בנו של המלך שיצר את מדד האושר הגולמי, למד באוניברסיטאות בארצות הברית ובבריטניה ובתקופתו הממלכה, שבעבר היתה מסוגרת כמעט לגמרי בפני מבקרים מבחוץ, מתחילה להיפתח לאט-לאט. למרבה השמחה, הפתיחות הזאת לא נעשית בחופזה או ברגל גסה ולא תמצאו כאן מסעדות של מזון מהיר או חנויות של רשתות בינלאומיות. מה שתראו במהלך הטיול בבהוטן זה הרבה אנשים שלווים וחייכניים, לבושים בבגדים מסורתיים - על פי חוק צריכים תושבי המדינה לשמור על קוד התנהגות מסוים, הכולל לבוש מסורתי במקומות ציבוריים. את הבודהיזם מזרם הווג'ריאנה, המיוחד לטיבט ולבהוטן, תפגשו בכל פינה - במקדשים, במנזרים, בדגלי התפילה המתנופפים ברוח על רקע הפסגות המושלגות וגם בפסטיבלים הייחודיים והססגוניים מאוד שמתקיימים כאן לאורך השנה.
חוויית הטיול יוצא הדופן מתחילה עוד לפני שרגלכם דורכת על אדמת בהוטן. שדה התעופה הבינלאומי היחיד בממלכה נמצא בעמק צר מאוד, מוקף בפסגות אדירות שמתנשאות לגובה של 5,500 מ'. השדה פעיל רק בשעות האור, מהזריחה ועד השקיעה, הטייסים הנוחתים כאן צריכים לעבור הכשרה מיוחדת ורק כמות מאוד מצומצמת קיבלה אישור לנחות כאן. לסובלים מפוביות טיסה עדיף לא להסתכל מהחלון כאשר נראה כאילו המטוס עוד רגע יגרד את ראשי ההרים.
הנופים בבהוטן נראים כאילו יצאו מתוך גלוית נוף פנטסטית. הדרכים שבהן תטיילו מתפתלות דרך יערות עבותים, בין רכסי הרים, בעמקים צרים, לצד טראסות אורז ובמעברי הרים עם תצפיות מסחררות.
בירת הממלכה, טהימפהו (Thimphu), שוכנת בגובה של 2,320 מ' מעל פני הים. בעיר גרים כ-100 אלף אנשים, מה שהופך אותה למאוכלסת ביותר בבהוטן. אבל אל תצפו למרכז עירוני צפוף ועמוס - טהימפהו נמצאת על גדת נהר הוונג צ'הו, מוקפת ביערות. מצפון לה נמצאים מנזרים חשובים וארמון המלך. ברחוב הראשי תמצאו חנויות קטנות, כמה מלונות ומסעדות. אם הגעתם לטהימפהו בסתיו, בספטמבר או אוקטובר, תזכו לצפות באחד הפסטיבליים החשובים בבהוטן, טהימפהו טסצ'ו, שבמהלכו נזירים עטויים במסכות ולבושים בגלימות צבעוניות רוקדים ומנגנים בתופים ובכלי נשיפה – מחזה מהפנט וסוחף.
>> לעוד כתבות, היכנסו לאתר מסע אחר אונליין
את בהוטן מאפיינים מבנים הנקראים דזונג – מתחם מנזרים מבוצר הכולל גם משרדים של מנהלת האזור. הדזונג המפורסם והיפה בממלכה נמצא בעמק פונאקה. הכביש היוצא מטהימפהו מתפתל באינספור פיתולים, חוצה את מעבר ההרים (פאס) של דוצ'ו לה בגובה של 3,150 מ', ויורד מהעבר השני אל עמק פונאקה. דזונג פונאקה (Punakha Dzong) בנוי במפגש הנהרות מו צ'הו ופו צ'הו, כשהמים מקיפים אותו משלושה צדדים. מלכי בהוטן מוכתרים כאן וחברי המסדר הנזירי מתגוררים בדזונג הזה בחורף, תקופה שבה נערך כאן פסטיבל ססגוני במיוחד.
במערב הממלכה, מעל העיירה פארו, נמצא אחד האתרים היפים ביותר בבהוטן – מנזר קן הנמרים. על פי המסורת, גורו רינפוצ'ה, אשר הביא את בשורת הבודהיזם לבהוטן ולטיבט במאה השמינית לספירה, הגיע לכאן על גבי נמר מעופף. המנזר תלוי על קצה מצוק, ונראה כמרחף בין שמיים וארץ. כשצופים מכאן על העמק מתחת והפסגות המשוננות מעל, עם דגלי תפילה צבעוניים ברקע – מרגישים התרוממות של הגוף והרוח ומבינים שאושר הוא באמת ערך מרכזי בחיים.
חשוב לציין שעד היום ישראלים יכלו לטייל בבהוטן ונדרשו, כמו שאר התיירים המבקשים להיכנס למדינה (מלבד הודו ובנגלדש), להגיש בקשה לויזה שלושה חודשים מראש. הויזה עולה לא מעט כסף, לוקחת כ-10 ימים לאישור וניתנת רק למי שמגיע כחלק מטיול מאורגן. המטרה העיקרית היא לשלוט בכמות האנשים שנכנסים בכל יום למדינה הקטנה ולוודא שיש להם תכנית טיול מסודרת. התקווה היא שכעת הליך אישור הוויזות עבור הישראלים יהיה פשוט יותר.