יש אנשים שחום כלבים עושה להם נעים. יש כאלה שמתחילים לרעוד כשהטמפרטורות יורדות מתחת ל-20 מעלות. אני נולדתי לחיות בחורף. אל תשאלו אותי איך זה קרה. וגם אל תשאלו אותי איך קרה שלמרות שהגוף שלי רוצה שלג, נולדתי בישראל, המדינה שפעם ירד בה שלג, ממש אחרי שישו נולד.
לכן, כששיקללנו את כל הנתונים הקשורים במעבר שלנו לחו"ל, היה ברור שאנחנו נוסעים למדינה שבה יש חורף בחורף. אני לא אנטי שמש וכמה חודשים נעימים בשנה זה כדאי ומומלץ, אבל רציתי בכל מאודי לעבור למקום שבו עונות השנה לא מקולקלות, ושאפשר לדעת מה התאריך גם בלי להסתכל בלוח השנה.
על שיקגו אומרים: מזג האוויר לא מוצא חן בעינייך? חכה 5 דקות. מזג האוויר הפכפך כל השנה, אבל לפחות יש כאן 4 עונות. באביב יורד קצת גשם, הפרחים מתחילים לפרוח וכולם מתעוררים לחיים. בקיץ חם, נעים, ים ובריכה. בסתיו יש שלכת, עלים צבעוניים ומתחיל להיות צונן. אבל החורף, החורף הוא המלך בשיקגו. החורף השיקגואי מתחיל מתישהו בסביבות נובמבר ונמשך עד מתי שנמאס לו, והוא לא מרחם על אף אחד. אמנם יש ערים שבהם יותר קר ולאורך יותר זמן, אבל בשיקגו הם העלו את זה לדרגת אמנות. השיקגואים מתגאים בחורף שלהם, הולכים בקצר גם כשמינוס 15 בחוץ, והם אפילו בנו את איצטדיון הפוטבול שלהם על האגם, כי שם הכי קר. וכן, הוא פתוח. וכן, עונת הפוטבול היא בין ספטמבר לינואר.
למעשה, אם תראו מישהו מקטר על החורף השיקגואי, סביר להניח שהוא תייר, או בן הזוג שלי. ומאחר שאנחנו, ואתם, לא נולדנו על נהר שיקגו, סביר שגם לכם יהיה קר בחורף. אז איך תתכוננו לעבור למקום שבו קר יותר ממה שחם? הנה כמה טיפים, כדי שאולי תלמדו לאהוב את ארץ הפלאות החורפית, מכף רגל ועד ראש.
מתלבשים על זה: כמה אלמנטרי, ככה בסיסי. קנו מעיל, חברים. בשיקגו, למשל, אני יוצאת מהבית עם חולצה קצרה ומעליה מעיל שאפשר לשרוד בו במינוס 40 מעלות במשך שלושה ימים. בישראל קשה לקנות דברים כאלה. אנחנו פשוט לא מצוידים לרכוש מעיל שהוא יותר עבה מפליס וגם באמת אין לנו סיבה. מעיל מחמם באמת ממולא בנוצות ועולה את משקלו בזהב, ומומלץ שיהיה גם ארוך ככל הניתן. אם המעיל שמצאתם עולה פחות מ-250 דולר הפרדו ממנו כידידים ולכו לאחת החנויות שמתמחות בלשמור עליכם בחיים. נורת' פייס למשל, או קנדה גוס.
קר בחוץ, יא נעל: הבייביסיטר שלנו, ג'ניפר, היא שיקגואית אמיתית ולכן היא הולכת 365 ימים בשנה בכפכפי גומי. היא כבר בת 24 ועדיין לא איבדה בוהן, ככה שאין לי מה להגיד בנושא, אבל כשרוב הזמן שלג, גשם או קר מאוד, גם נעליים רגילות פשוט לא מספיקות. גשם ירטיב לכם את הבפנוכו, קור רגיל ישתק לכם את הבהונות וקור גדול, רחמנא ליצלן, יקפיא את הכל ואז כבר עדיף לקחת את המחליקיים שלכם. (אין לכם? זה הזמן לקנות). זוהי עובדה: כששלג בחוץ, חם יותר. ואז יורדות הטמפרטורות בבת אחת והופכות את כל המשקעים החמודים האלה לקרח קטלני. קרח על הכביש, קרח על המדרכה, קרח בטיול על הכלבה, או בדרך לסופר. לכן, כשקונים מגפיים, חשוב שיהיו אטומים למים, מחממים גם בטמפרטורות נמוכות ועם סולייה מוטבעת ועדיף מגומי, כך תמזערו את סיכויי ההחלקה.
מתאבזרים: אם יש לכם פטיש אקקסוריז חורפיים כמו לי – הגעתם לשנגרילה. זה הזמן לכובע (פליס בפנים, צמר בחוץ), צעיף (או חמישה), וכמובן, כפפות. אתם חושבים לעצמכם "אני אדחוף את הידיים לכיסים, למה אני צריך כפפות", אבל אתם טועים בגדול. אלא אם אתם להטוטנים בקרקס מדרנו, אתם תזדקקו לידיים כדי לשמור על שיווי המשקל כשכמעט תחליקו על המדרכה. ואז יהיה לכם ממש קר. גם הכפפות, אגב, צריכות להיות הארד קור – פליס ושאר ירקות.
בצלינג: מראה השכבות הוא לא רק אופנתי בארץ קרה, אלא גם הכרחי. מאחר שכל כך קר בחוץ, בפנים מחממים כך שאפשר לטגן חביתה על הקירות. החדשות הרעות: אם תהיו לבושים בסוודר שמן ועל זה מעיל, אתם עלולים להתחיל להסריח מהר מאוד. החדשות הטובות: זו תהיה הפעם האחרונה. שכבות מאפשרות לכם להתאים את עצמכם לכל טמפרטורה שתקלעו אליה. בחוץ? 3 שכבות פלוס מעיל. באוטו? מורידים את שתי השכבות העליונות. נכנסים לחנות? הופ, התעופף המעיל, ואולי גם השכבה שמתחתיו. זה כל כך פשוט שצריך להוציא על זה פטנט ולעשות מזה כסף.
נשארים בבית: זה הבילוי האידאלי בחורף. להתכרבל עם האנשים האהובים עליכם זה פאן בכל מדינה, אבל קצת יותר פאן כשבאמת קר בחוץ. אז השוקו החם וההתכרבלות בפוך באמת תופסות משמעות. זה גם יאפשר לכם לוותר על השכבות בכלל. ואפס שכבות הכי קל לחשב.
בפרקים הקודמים של המהגרת:
איך לשמור על קשר עם החברים בארץ?
מה עושים בשביל כרטיס אשראי אמריקני?
איך לחצות את אמריקה ברכב?
איך לטוס לחו"ל עם תינוקת בת 4 חודשים
מתל אביב לשיקגו בדרך הקשה