פחד מוות בדרך לפסגה

קוין יורגסון וטומי קלדוול הם שני חברים שמנסים לשבור שיא עולמי על ידי טיפוס לפסגת אל קפיטן יוסמיטי בקליפורניה שבארצות הברית. אל קפיטן הוא מסלול הטיפוס הקשה ביותר בעולם. אולם, שני החברים החליטו להקשות על עצמם עוד יותר את העלייה לפסגה ולכן מבצעים את הטיפוס בעזרת ידיהם ורגליהם בלבד ובאמצעות חבל ביטחון דק.

"הם נחים ומנסים לאפשר לעור שלהם לצמוח חזרה על הציפורניים"

את הטיפוס לפסגה החלו יורגסון, 30, מסנטה רוזה וקלדוול, 36, מקולורדו ב-27 בדצמבר וכעת הגיעו למחצית הדרך. כדי לישון, לאכול ולהתאושש הגברים משתמשים באוהלים שנישאים מההר. כשהם מטפסים הם משתמשים רק בידיהם ורגליהם, דבר שגורם לפציעות קשות בידיים. הרפתקנים אתגריים רבים טיפסו לעבר הפסגה ממסלול Dawn Wall, אבל הצמד יהיה הראשון לבצע "טיפוס חופשי" כשהוא משתמש בחבלי ביטחון רק נגד נפילות. הפעם הראשונה בה מטפס הצליח לטפס את המסלול בהצלחה הייתה בשנת 1958 וישנן כ-100 מסלולים לעבר הפסגה. ישנם 32 קטעים לטיפוס. בראשון בלילה, לוול וקלדוול טיפסו בחשיכה והשלימו את האחרון מבין שלושת הקטעים הקשים ביותר של הטיפוס.

עוד ב-mako חופש:

45 אירו ללילה: במלון בוטיק מעוצב
הרפתקה של פעם בחיים: טיול חורף ללפלנד
ארגון הג'וינט: המדריך לסטלן באמסטרדם

ג'וש לוול מ-Big Up Productions אשר תיעד את הטיפוסים של הצוות במשך שש השנים האחרונות, סיפר ל- Assoiated Press שהגברים מתכננים לעצור ליום שלם כדי לצבור כוחות מחודשים. "הם נחים ומנסים לאפשר לעור שלהם לצמוח חזרה על הציפורניים שלהם כדי שיוכלו להמשיך במאבק נגד אזור הטיפוס הקשה ביותר אשר כולל תפיסה באמבעות של קצוות אבן חדות כתער". למרות התיאור הקשה, לוול אומר שהשניים "מתפקדים נפלא". למעשה, הוא משער שעד יום שישי הקרוב הם יגיעו לפסגה. "אבל זה במקרה הטוב ביותר", הוא מוסיף. "זה יכול לקחת מספר ימים רק להגיע לאזור הקשה ביותר בו הם נמצאים כרגע. אם יהיו שינויים במזג האויר זה יכול לעכב את העניינים, אבל התחזית נכון לעכשיו אומרת שיהיה מזג אוויר טוב".

"אתמול היה מהפנט וגם מפחיד לחלוטין"

כדי לשמר קשר עם העולם, השניים משתמשים במדיה החברתית ומעלים תמונות ודיווחים מהשטח בנוגע לטיפוס שלהם. בשבוע שעבר, יורגסון אפילו ענה על שאלות שקבל מההר. המסע שלהם גם נמצא במעקב צמוד על ידי בלוגרים וצלמים שמתעדים אותו. ביניהם, אשתו של קלדוול, בקה, שכתבה בבלוג שלה, "דמיינו איך זה לנסות להיראות טוב, אחרי שלא הלכתם במשך שבוע. אני יודעת שטומי עשה מאמצים להתמתח, לעשות שכיבות שמיכה ויוגה בתוך המחנה התלוי באוויר, בתקווה שאלה יעזרו לו בטיפוס. אז בואו נקווה שיהיו דברים טובים היום. הטיפוס הזה בהחלט לא יסתיים עד שהוא יסתיים, אבל אני מאמינה שזה אפשרי".

ביום החמישי, ערב השנה האזרחית החדשה, כתב יורגסון בפייסבוק: "אתמול היה מהפנט וגם מפחיד לחלוטין. היום התחיל בסדרת נפילות של גושי קרח ענקיים מעל למחנה שלנו. קשה לתאר את התחושה של חוסר האונים כשאתה צופה בגושי קרח מתפוצצים ונופלים לעברך. פגיעה ישירה הייתה יכולה להיות קשה ביותר. אולי היה לנו מזל. תלוי איך מסתכלים על זה. בכל אופן, הייתי די בלחץ כל היום כתוצאה מכך. העיניים שלי כמעט לא עזבו את קו השמיים, אלא אם כן טיפסתי".

בשנת 1970 וורן הארדינג ודין קלדוול, שאינו קרוב משפחה של טומי קלדוול, טיפסו את Dawn Wall באמצעות חבלים ומסמרי טיפוס במשך 27 ימים. יורגסון וקלדוול התכוננו לטיפוס במשך שש שנים והם משוחחים עם ג'ון לונג, האדם הראשון שטיפס את אל קפיטן ביום אחד בשנת 1975, מספר פעמים ביום.