גאורגיה עדיין בתולה

נופי טבע וכפר, תרבות מעניינת, הכנסת אורחים חמה ומחירים נוחים – את כל אלה מצאו מאיה ורתם בגאורגיה, אותה תרו במשך חודש שלם. תנועת התיירים לאזור גברה רק בשנים האחרונות, כך שהנופים שהשתיים נחשפו אליהם היו לרוב "בתוליים" עדיין.

בבירה טבילסי תמצאו עיר עתיקה, מבצר, כנסיות וגם שני בתי כנסת לצד חנויות מעצבים, רשתות גדולות וסושי צפון-תל-אביבי. טבילסי היא גם בירת בילויים עשירה בברים ובמועדונים, אבל עיירת הנופש בתומי היא שנחשבת לבירה האמיתית של חיי הלילה באיזור הקווקאז.

"בדרך למלון בעיר העתיקה הנהג רימה אותנו במחיר, כנראה שהוא הריח מאיתנו את ריח ה'צעירות' של תיירות שהרגע נחתו: במקום לשלם 60 שקלים, שילמנו 200. אבל יש גם גיאורגים טובים באמצע הדרך: קאלה, גיאורגי שעבד בתל אביב במשך 8 שנים וחזר לגאורגיה, דיבר עברית שוטפת ועזר לנו המון במהלך הימים הראשונים בעיר".

הנסיעות בגאורגיה הן נושא כאוב. התחבורה הציבורית מיושנת ולא נוחה, הנסיעות ארוכות ולעיתים מעוררות בחילה. אין אוטובוסים ציבוריים - הגיאורגים נעים בעיקר ב"מארשרוטקה", סוג של מונית שרות משנות ה-70 הנעה במסלולים קבועים על כבישים רעועים, אם בכלל סללו כאלו.

צורת הלינה הרווחת בגאורגיה היא אירוח בבתים פרטיים. עבור לינה בגסט האוס משפחתי על בסיס פנסיון מלא – הכולל שלוש ארוחות ומקלחת חמה - תשלמו 40-100 שקלים לאדם ללילה בלבד. מאיה ורתם ממליצות על "הגסט האוס של נינו" בעיירה מסטייה שבסוונטי, ועל "הבית של נלי" בעיירה תלאבי שבאזור קאחתי.

האוכל הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הגיאורגית. המאכל הלאומי הוא החצ'אפורי, בצק אפוי או מטוגן הממולא בדרך כלל בגבינה, ופופולארי מאוד הוא גם החינקאלי, כיסוני בצק מאודים ממולאים בבשר או גבינה. הסלט הגאורגי דומה לסלט הירקות הישראלי, אך מתובל בהרבה פלפל ירוק חריף וכוסברה. למרות שהשילוט ברחובות בלתי-קריא בעליל, במסעדות דווקא יש תפריטים באנגלית.

בעיירה מסתיה, העיירה המרכזית באזור סוונטי, נמצא מרכז מידע למסלולים בו תקבלו מפות ותוכלו לשכור מדריכים, סוסים, ציוד ועוד. כדאי להצטייד בנעלי הליכה טובות, סנדלי שורש ולבוש חם, כאשר שקי שינה ואהלים נוח לשכור במקום. מומלץ במיוחד טיול לכפר נידח בסוונטי, העונה לשם אושגולי. רוב המסלולים בסוונטי מסומנים, אך באזור תושתי, האזור המזרחי של הרי הקווקז, המסלוליים הרגליים לא מוסדרים.

מחוז תושתי הוא איזור פראי ומבודד, מנותק מחשמל, שניתן להגיע אליו רק עם רכב שטח ורק בחודשי הקיץ - השכרת ג'יפ עם נהג צמוד ליום תעלה 300 ₪ בממוצע. תושבי תושתי הם פגאנים אדוקים ולכן יש באזור מזבחות רבים, ובעיקר חקלאים ורועי צאן.

אין בגיאורגיה מודעות פוליטית לשמירה על איכות הסביבה, אבל הטבע הגיאורגי שמור ונקי באופן לא מאורגן. ליד כל נביעה יש כוס, ממנה שותים עוברי האורח ומותירים אותה לבאים אחריהם. "ראינו מלא מקומיים עושים את זה", מספרות מאיה ורתם.

גאורגיה מתאימה מאוד גם למשפחות, שיכולות להשכיר רכב ולתור את המדינה. הסגנון מתאים במיוחד למשפחות שאוהבות לטייל בטבע, והנסיעה לא מצריכה חיסונים מיוחדים.

להזמנת טיסת אל על לטיביליסי גאורגיה

>> סלובניה אהובתי: הצצה לאלבום מטיול משפחתי לארץ היפהפייה