בשעתיים וחצי אפשר להספיק לא מעט דברים. לעשות ניקיון מגה יסודי בבית, לצפות ברוב "הנוקמים: סוף המשחק" ואפילו לנסוע לאכול שווארמה בחיפה ולחזור. או שאפשר לעלות על טיסה ליעד הכי שווה אליו מעולם לא חשבתם להגיע: מונטנגרו. כן, מונטנגרו, המדינה שכולנו נזכרים בה רק עם בואו של האירוויזיון ותמיד תוהים "איפה היא בכלל?". מסתבר שהיא קרובה משחשבתם, יפה משדמיינתם וזולה משידעתם.

מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako חופש

מונטנגרו ("ההר השחור", כינוי לו זכתה בימים בהם רכס ההרים כוסה בעץ אורן שחור) שוכנת בחלקו המערבי של הבלקן ונחשבת לאחת המדינות הצעירות באירופה. סקירה זריזה מראה שיש בה לא מעט פיתויים לתייר הישראלי: שטחה הקטן (כמחצית מישראל) המאפשר לתור אותה בקלות, מספר תושביה הנמוך (כ-621 אלף בלבד) המשאיר מרווח נשימה, הקירבה לים האדריאטי שמספקת לא מעט חופים תכולים, הנופים הירוקים שמזמינים אותך לטפס על הרים, הערים העתיקות עם ההיסטוריה המסקרנת, מזג האוויר הים תיכוני והמחירים הנמוכים - כל אלה הופכים אותה לאטרקטיבית במיוחד, בין אם אתם מכוונים לסופ"ש בטן-גב או שבוע באירופה שעוד לא הכרתם. אבל רק למקרה שאתם עוד זקוקים לשיכנוע, אספנו עבורכם את הדברים שאתם חייבים לעשות במהלך הביקור:

ליהנות מהחופים של בודווה

קו החוף התכלכל מושך ל-283 הקילומטרים שלו תיירים רבים מדי קיץ (אך לא רבים מכדי ליהנות), ומי שנחשבת לבירת התיירות בתחום היא בודווה, עיירת חוף קטנה ומעין מקבילה מקומית לאילת. מי שמרגיש צורך לצאת מהבריכה במלון, יוכל להגיע לחוף מוגרן השקט (המכונה גם "חוף הבלרינות"), שממוקם כ-150 מטר מהעיר העתיקה ומציע לא רק אזור רגוע ונעים להשתזפות, אלא גם אפשרות ליהנות מפעילויות כמו יוגה ופילאטיס או ביקור במערה. הסמיכות לעיר העתיקה כבר תסדר אתכם מבחינה קולינרית עם שלל בתי קפה, מסעדות וברים עם נרגילות, ואם ישעמם לכם - לא חסרות גם אטרקציות כמו גלריות, חנויות, קזינו ומועדוני לילה.

בודווה (צילום: נעמה ברקן)
בירת התיירות של מונטנגרו. בודווה | צילום: נעמה ברקן
בודווה (צילום: נעמה ברקן)
תוכלו לשכב כאן על החוף | צילום: נעמה ברקן
מועדון לילה בבודווה (צילום: נעמה ברקן)
או לצאת לבלות | צילום: נעמה ברקן

עוד עצירות מומלצות באזור של בודווה: עיירת החוף הרגועה בצ'יצ'י, במרחק כ-4.5 ק"מ מהעיר העתיקה, בה תוכלו לבחור בין הימרחות בחוף, לאנץ' על הטיילת, ספורט מים אתגרי או סתם נשנוש קילו דובדבנים ב-4 יורו מול השקיעה. מעט רחוק יותר הוא חוף יאז (5.5 ק"מ), שנחשב לאחד החופים היפים, הנקיים והארוכים יותר במונטנגרו, וחוף פלוצ'ה הצמוד אליו, בו מחכה לכם גם בריכה מפנקת (למקרה שהים לא מספיק).

ביצ'יצ'י (צילום: נעמה ברקן)
החוף הרגוע של בצ'יצ'י | צילום: נעמה ברקן
חוף יאז (צילום: נעמה ברקן)
אחד החופים היפים במונטנגרו. חוף יאז | צילום: נעמה ברקן

ללמוד על ההיסטוריה המקומית

כפי שכבר רמזנו, למונטנגרו יש עבר מעניין במיוחד ולא מעט מעריה נושאות זכרונות לדברים שעברה (והמשטרים מהם השתחררה) - מהפסיפס הרומי, דרך המנזרים האורתודוקסים, כלה בכנסיות הקתוליות ועד המסגדים. בכל הקשור ליהדות בעיר הבירה, פודגוריצה, פועל בית חב"ד שמספק שירותי יהדות גם לערים האחרות במדינה. כמו כן, בימים אלה עובדים על בניית בית כנסת, אז יש למה לחכות.

עיר חשובה במיוחד להיסטוריה המקומית היא קוטור, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 1979. העיר העתיקה, שנבנתה בין המאה ה-12 למאה ה-14 ומלאה במבנים מימי הביניים, מוקפת בחומה באורך 4.5 ק"מ שהגנה במשך מאות שנים על תושבי העיר. מומלץ להגיע למקום עם סיור מודרך, שייקח אתכם לכל נקודות הציון החשובות, כמו הקתדרלה העתיקה של סנט טריפון, המוזיאון הימי, ארמון הבישוף, בניין העירייה וכנסיית מריה הקדושה, שעל פי האמונה הגנה על תושבי קוטור והצילה אותם מידי הכובשים העותמאנים ב-1539.

קוטור (צילום: נעמה ברקן)
הקתדרלה העתיקה של סנט טריפון. קוטור | צילום: נעמה ברקן

במרחק רבע שעה נסיעה מקוטור נמצאת פראסט, עיירה בעלת לוק ונציאני שמשקיפה על שני איים מסקרנים במיוחד - סווטי ג'ורג'ה (גאורגיוס הקדוש) וגוספה אוד שקרפיילה (גברתנו של הסלעים) - אליהם ניתן להגיע באמצעות הפלגה קצרה מהמזח. על אף שבשניהם ישנן כנסיות, סיפורו של האחרון הוא דווקא המרתק יותר: גוספה אוד שקרפיילה הוא האי המלאכותי היחיד בים האדריאטי, שעל פי הסיפור נבנה על גבי סלע (שקרפייל), לאחר ששני ימאים ונציאנים מהעיר מצאו עליו ב-1452 תמונה של ישו ואמו מריה הבתולה. על פי האגדה, בכל פעם שחזרו ממסע מוצלח בים, הם הניחו במקום סלע גדול, וכך נוצר לבסוף האי עד שגודלו הגיע ל-300 דונם.

פראסט (צילום: נעמה ברקן)
לוק וניציאני. פראסט | צילום: נעמה ברקן
פראסט - הנוף מהכנסיה (צילום: נעמה ברקן)
הנוף מהכנסייה | צילום: נעמה ברקן

עיר עתיקה נוספת ששווה ביקור היא כמובן זו של בר (Bar), המהווה דוגמה מושלמת לשילוב התרבויות שהוזכר לעיל. בר היא עיר נמל דרומית לבודווה, שנוסדה באזור המאה ה-6 לספירה, ונמצא בה אחד מהאתרים הארכיאולוגים המבוצרים הגדולים בעולם, שכולל נוף להר רומיה והצצה לאקוודוקט (אמת מים) שנבנה במהלך המאה ה-16 ומצבו נשמר היטב. בין השנים 1443-1571 היא הייתה תחת שליטת הרפובליקה של ונציה, והפכה ליעד לתקיפות פיראטים. ב-1571 היא עברה לשליטת הטורקים, שהבטיחו לה תנאי כניעה הוגנים אך טבחו ובזזו אותה בכל זאת. בהמשך היא הותקפה שוב ושוב במלחמות ואף נהרסה בהפצצה, ומאז האזורים שנחרבו לא שוקמו. רעידת האדמה הקשה של 1979 לא עזרה, ופגעה גם היא במבנים רבים. עם זאת, עד היום היא מלאה בקסם וחשובה באספקט התיירותי כמו גם לתושבי המדינה, כשכמה מהמסמכים הכתובים הכי עתיקים והעבודה החשובה ביותר של ספרות והיסטוריית ימי הבניים של מונטנגרו נמצאים בעיר.

בר - המדרחוב מחוץ לעיר העתיקה (צילום: נעמה ברקן)
המדרחוב מחוץ לעיר העתיקה. בר | צילום: נעמה ברקן

לטפס על הר לובצ'ן

ראשית כל, הסירו דאגה מליבכם - אתם לא צריכים לעשות את זה רגלית. הדרך להר לובצ'ן, שנחשב לאחד מארבעת הפארקים הלאומיים של מונטנגרו (לצד שמורת דורמיטור, שמורת ביוגרדסקה גורה ואגם סקאדר), יכולה להיעשות גם בנסיעה מקוטור. כבר במהלך "טיפוס" 25 הסרפנטינות (עיקולי כביש) ניתן לצפות ברמזים לנוף היפהפה, אך רק כשמגיעים סוף סוף לפסגת ההר, בגובה 1,749 מ', ייחשף לנגד עיניכם נוף עוצר נשימה לכל מפרץ קוטור.

כשתסיימו עם כל התמונות המשפחתיות והסלפי, המשיכו לכיוון הכפר נייגושי, שם תמצאו מסלול רגלי למטיילים המעוניינים לרדת את ההר, ומתקן אומגה "Zipline Nigusi" לחובבי האקסטרים בעלות של 10 יורו בלבד (בתנאי שעשיתם את הביטוח הנכון). אם לא מיציתם את האקשן, בקרו ב-‪Adventure Park Lovcen - פארק חבלים עם מתקני אומגות בדרגות שונות, השכרת אופניים, אזור לפיקניק ועוד.

הר לובצ'ין בדרך הסרפנטינות (צילום: נעמה ברקן)
כמעט מושלם. הדרך להר לובצ'ין | צילום: נעמה ברקן
הר לובצ'ין (צילום: נעמה ברקן)
מושלם | צילום: נעמה ברקן

לטעום פרשוטו בנייגושי

כפר נייגושי הזעיר, שנקרא על שמו של פטר פטרוביץ' נייגוש (מהשליטים האחרונים והחשובים של מונטנגרו), מתמחה בעישון מקומי של בשר וגבינות - סיבה מספיק טובה לעשות שם עצירה לנשנוש זריז. Kafana Kod Pera Na Bukovicu היא מעשנת ביתית שנפתחה ב-1881 ומנוהלת על ידי משפחה שאמונה על עישון הבשר, הכנת האוכל והאירוח. במקום ישמחו להזמין אתכם למסעדה, לספר לכם על שיטת העישון המסורתית ועל הדרך לספק גם הצצה לבקתה בה הוא מיוצר במשך כחצי שנה. המחירים בה נעים בין 3.5 יורו לסנדוויץ' ועד 7 יורו לפלטת ענק מלאה בשלל סוגי פרשוטו וגבינות (השתייה כבר כלולה), ואם אהבתם - עברו בחנות שלהם ורכשו עוד מתוצרתם הביתה.

שייט באגם סקאדר

כמו הר לובצ'ן, גם אגם סקאדר נחשב לפארק לאומי, והביקור הוא בגדר מאסט למי שמגיע לאזור גם אם לשעה-שעתיים. האגם ממוקם בעיירה וירפאזאר, שם ניתן לקנות כרטיסים לשיט רב משתתפים או לשיט פרטי, שעלותו מתחילה מ-7 יורו לאדם. הפלגה בת שעה וחצי אולי נשמעת ארוכה למדי, אך תוך זמן קצר תמצאו את עצמכם מהופנטים מהצמחייה, צלילי המים הזורמים, בעלי חיים וכמובן הגרמוז'ור - אי קטן באגם עליו בנו העותמאנים ב-1843 מבצר ששימש כמתקן כליאה עבור פושעים מסוכנים, ובתחילת המאה ה-20 נכלאו בו אסירים פוליטיים (יש שיגידו, האלקטרז של מונטנגרו). כדי להנעים את זמנכם, יחלקו לכם את המשקה האלכוהולי המקומי, רקייה, ופריגניצה שתעזור לכם לספוג אותו - מעין סופגניה, אותה אוכלים עם גבינה מלוחה או דבש.

אגם סקאדר (צילום: נעמה ברקן)
ביקור מאסט. אגם סקאדר | צילום: נעמה ברקן
המבצר באגם סקאדר (צילום: נעמה ברקן)
גרמוז'ור. בעבר שימש כמתקן לאסירים, היום הוא סתם מקום יפה | צילום: נעמה ברקן

לעשות שופינג בפודגוריצה

מונטנגרו אולי אינה נחשבת לבירת אופנה או ליעד מועדף בקרב פאשניסטות (עדיין) - אך זה לא אומר שתצאו ממנה בלי שקיות. בעיר הבירה פודגוריצה מחכה לכם DELTA - קניון ענק וחדשני, ובעצם היחיד במדינה, בו תמצאו את כל הרשתות האהובות במחירים זולים בכ-30 אחוז ביחס לישראל: זארה, מנגו, ניין ווסט, פול אנד בר, ברשקה, אלדו, אוישו, נייק, אקססורייז ו-SUPERDRY, לצד כאלו יקרות יותר כמו טומי הילפיגר, סברובסקי ומותג ההלבשה התחתונה של קלווין קליין. לצד השמות המוכרים ישנן גם כמה חנויות מקומיות שוות הצצה. טיפ אישי: חפשו את חנות הספרים Mamut למתנות מוצלחות.

ליהנות מחופשה של הביוקר (גם אם לכמה רגעים)

מונטנגרו היא אולי אחת המדינות הזולות והמשתלמות בהן תטיילו, אך גם לה כצפוי יש צדדים יוקרתיים יותר. אחד מהם הוא פורטו מונטנגרו - הריביירה של טיבאט, שהוקמה ב-2009 על שטח ששימש במקור כמפעל לייצור מלח, בסיס ישן של חיל הים ומספנה. עם הגעתכם, תתקשו להתעלם מאינספור יאכטות מעוררות קנאה שעוגנות במרינה. בהמשך הטיילת ישנן מסעדות, גלידריות וגם בוטיקים של מעצבי על דוגמת אלכסנדר מקווין, בלנסיאגה, ברברי, גוצ'י, קלואה, דיאן פון פירסטנברג, דיור, דולצ'ה וגבאנה ועוד. אם זה הוציא לכם את העיניים ועשה חשק לטעימה קטנה - בקרו במלון ריג'נט והתפנקו בקפה ועוגה (כי בחדר ללילה לא תעמדו כלכלית).

פורט מונטנגרו (צילום: נעמה ברקן)
הצד היוקרתי במדינה. פורט מונטנגרו | צילום: נעמה ברקן
וילה מילוצ'ר (צילום: נעמה ברקן)
וילה מילוצ'ר | צילום: נעמה ברקן
סווטי סטפאן (צילום: נעמה ברקן)
סווטי סטפאן | צילום: נעמה ברקן

עוד יעד מעורר קנאה במיוחד ברשימה: וילה מילוצ'ר. במרחק 20 דקות נסיעה מבודווה נמצאת אחוזת האבן היוקרתית שנבנתה ב-1934 על ידי מלכת יוגוסלביה, מריה קראג'ורג'ביץ', ושימשה עבורה כמעון קיץ "צנוע". כיום זהו מלון בוטיק בעל שמונה סוויטות מרווחות עם נוף לים האדריאטי, גישה לחוף ולגנים הצמודים, בריכה ומתחם ספא מפנק. העלות המינימלית ללילה היא 600 יורו, וגם זה בחודשים הפחות מתויירים - פרט שלא מנע מהטניסאי הסרבי, נובאק ג'וקוביץ', לשכור את המקום לרגל חתונתו. אבל היי, תמיד תוכלו להסתפק במיטת שיזוף זוגית על החוף (תמורת 150 יורו בלבד) ומשם להשקיף על סווטי סטפן - אי דייגים לשעבר שהפך ב-1960 לאתר מלונות יוקרה פרטי לעשירים והמפורסמים, המאפשר חוויית אירוח אינטימית ומבודדת מההמון הפשוט שהוא, כאמור, אנחנו. רוצים גם? היכונו להיפרד מסכום שנע בין 1,200 יורו ל-6,000 יורו ללילה.

בשורה התחתונה - כמה זה יעלה לכם?

כוס בירה בטיילת בחוף הים: 3 יורו; קפה 1.30 יורו; בקבוק מים 1 יורו; מחיר ממוצע למנה עיקרית בשר/דגים/מאכלי ים 8-12 יורו.

ישראייר מציעה חבילות למונטנגרו לסוף שבוע של שלושה/ארבע לילות וחבילות ל- 7 לילות, כולל נציג ישראלי דובר עברית השוהה ביעד לטובת התיירים הישראלים, דרכו ניתן לרכוש טיולים וסיורים יומיים בעברית.

*הכותבת הייתה אורחת של משרד התיירות בשילוב קונסול הכבוד של מונטנגרו, נמרוד רינות, וחברת "ישראייר".