"רציתי שהאדמה תבלע אותי": הישראלים פותחים הכל על "הישראלי המכוער" בחו"ל

השתלטות על המוזיקה בבריכה, עקיפה בוטה בתורים בבופה, וצרחות על דיילים בגלל וילון במטוס: חברי קהילת "טיסות סודיות" משתפים בחוויות המביכות שגרמו להם לרצות להסתיר את הדרכון הכחול. "יש פער בלתי נתפס בין כמה אנחנו מדהימים בארץ, לבין איך שאנחנו נראים כשאנחנו נכנסים לסלון של מישהו אחר".

בזמן שהשמיים עדיין פתוחים והישראלים שוטפים את ערי הבירה של אירופה ואת חופי תאילנד, נראה שלא כולם השאירו את ה"ישראלי המכוער" בבית. בפוסט שעלה בקהילת הפייסבוק של "טיסות סודיות", התבקשו החברים לשתף ברגעים שבהם ראו תייר ישראלי אחר מתנהג בצורה שגרמה להם לזעזוע או לכיווץ בבטן.

התגובות לא איחרו להגיע והן חושפות תמונה מורכבת: מצד אחד עם ישראל הידוע בעזרה ובחום שלו, ומצד שני תופעות של חוסר נימוס בסיסי, זלזול בחוקים ורעש בלתי סביר במרחב הציבורי. הנה העדויות המטלטלות ביותר שעלו בקהילה.

>> "לא אחזור לשם גם בחינם": היעדים שהישראלים ממש לא רוצים לבקר בהם שוב

>> דברים מוזרים: הסיפורים הכי הזויים של ישראלים בחו"ל

>> אמרו לכם את המשפט הזה בחו"ל? כנראה שמנסים לעקוץ אתכם

"שמים מוזיקה על פול ווליום"

אחת התופעות המרגיזות ביותר היא ההשתלטות על הסאונד במרחבים שאמורים להיות שקטים. תמר מספרת על ישיבה בבריכת המלון כשמסביב אנשים מכל העולם מנסים לנוח: "שמים שירים ישראלים בפול ווליום, למרות שיש מוזיקה נעימה של המלון. זה פשוט חוסר התחשבות". מיקי מחזק את דבריה וטוען: "איך קרה שנרמלנו את הדבר הדוחה הזה? זו השתלטות עוינת על המרחב הציבורי".

גם בטיסות המצב לא תמיד טוב יותר. יונתן מספר על טיסה של ארבע וחצי שעות מפריז שבה נוסע מאחוריו צפה בסדרות ברמקול פתוח למרות בקשות חוזרות, ועל מקרה אחר בביזנס שבו נוסע עבר את הווילונות והתחיל "להתעלק" על ערכות הנוחות של נוסעים אחרים באמצע הארוחה.

החוצפה הישראלית המפורסמת פגשה את הנימוס האירופאי בבודפשט, וזה לא היה נעים. סתיו מספרת על תור ארוך לבית קפה פופולרי שבו לא ניתן להזמין מקום: "הגיע זוג ישראלים, שיקרו לזוג בריטי מבוגר שהם הזמינו מקום ונכנסו פנימה. זה כל כך עצבן אותי שהלכתי למארח והוא העיף אותם חזרה לסוף התור".

בגזרת התעופה, הניסיונות "לחסוך" על חשבון אחרים חוזרים שוב ושוב. תום מספרת על חבורת בנות בלונדון שזחלו מתחת למחסומים כדי לעקוף את כל תור הבורדינג של וויז אייר, נתפסו על ידי הצוות ונאלצו קנסות על משקל חורג. גם איריס משתפת בבושה שחשה כשראתה ישראלים מנהלים ויכוח קולני ומביש מול פקידה בנמל התעופה רק כדי לא לשלם על משקל עודף במזוודה.

מהווילון ועד לבית הקפה

נראה שהמטוס הוא הזירה שבה כל היצרים יוצאים החוצה. אלישע מספר על נוסע בטיסת בולגריה אייר שהסיט את הווילון של מחלקת העסקים שוב ושוב למרות דברי הדיילת, רק כי זה "עצבן אותו". סטף מציין תופעות של מעבר למושבים יקרים יותר ללא תשלום, ויכוחים עם הצוות ואפילו עישון בשירותים.

הזווית המוסרית והדתית עולה גם היא: יעל מספרת על נוסע חרדי שעיכב טיסה שלמה בלונדון כי לא הסכים לשבת ליד אישה, ועל הלכלוך הרב שהושאר על הרצפה. גם PassionatePanda2985 מספר על מתח בעל רקע דתי: "בטיסה בחברה זרה, מספר חרדים עברו על דעת עצמם לשורה הראשונה היקרה. כשהדיילים ביקשו מהם לחזור למקומם, הם פשוט התעלמו והמשיכו בתפילה תוך תנועות ידיים מזלזלות. בסופו של דבר, כשצוות האוויר הבין שהם לא מתכוונים לזוז, זה הידרדר למופע צרחות מביך מצד הדיילים רק כדי לגרום להם להקשיב ולהתפנות מהמושבים שלא שילמו עליהם".

אבל הווליום הישראלי לא עוצר בנתב"ג או במטוסים, ומעיין מספרת על רגע של מבוכה בסופר שקט בפראג כשאישה צרחה לבעלה מהקצה השני: "בוא, מצאתי את החמוצים!". אמיר מתאר משפחה בבית קפה מבודד בהרי הקרפטים: "הם צרחו, קיללו את בעל המקום וסירבו לשלם על שוקו כי הוא לא היה להם טעים. רציתי שהאדמה תבלע אותי".

לא הכל שחור

למרות הרשימה המכווצת הזו, חשוב לזכור שיש גם צד אחר. "עם כל הדברים הפחות יפים, אי אפשר לקחת לנו את העזרה ההדדית. בתור נכה צה"ל, לא פעם אנשים ויתרו על מקומם בביזנס כדי שאוכל לשבת בנוח, או עזרו לי עם המזוודות. לצד אלו שעושים צרות, יש הרבה יותר אנשים טובים שתמיד יעמדו לצידך בחו"ל. בסוף, אנחנו צריכים פשוט להיות בני אדם", כותב HandsomeKale6903.

גם הילה מסכמת את התחושה המורכבת: "יש פער בלתי נתפס בין כמה אנחנו מדהימים ומסייעים בעת צרה, לבין התחושה שעולה בחו"ל. אנחנו פשוט צריכים לזכור שאנחנו אורחים, ונכנסנו לסלון של מישהו אחר".