שירותים במטוסים עובדים אחרת מאלה שעל הקרקע כי באופן טבעי הם לא מחוברים למערכת הביוב באמצעות מערכת ביוב. אבל האם אי פעם עצרתם לתהות כיצד פועלים אותם שירותים שמתפקדים בגובה 30,000 רגל ולאן בעצם הולכת כל הפסולת? אולי תופתעו לגלות שלא ניתן לשלול את העובדה שלעיתים הצואה מוצאת את דרכה אל מחוץ למטוס כבר במהלך הטיסה.

ביולי 2021 צואה נפלה ממטוס לתוך חצר ביתו של אדם במנצ'סטר שבבריטניה, מכיוון שהוא היה באותו רגע בחוץ, הוא קיבל מנה הגונה בעצמו, כך דיווח בזמנו העיתון Manchester Evening News. לא נעים, אבל גם מאוד חריג, נאמר בישיבת מועצת העיר מנצ'סטר כמה שבועות לאחר מכן. על פי המומחים שבחנו את האירוע, אם שפכים יוצאים מחוץ לטוס בגובה רב, הם למעשה מגיעים לאדמה במצב קפוא, כשלדברי אחד ממשתתפי הפגישה, הסיכוי שזה יקרה הוא "אחד למיליארד".

מטוס שירותים (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
נראים תמימים אבל הם מאוד מתוחכמים. תא שירותים במטוס | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

בתחילת ימי התעופה הפסולת הייתה מושלכת ישירות מהאסלה וצונחת בלי מעצורים ישירות לקרקע, אבל כעת המערכות השתנו לחלוטין. מומחה התעופה הגרמני היינריך גרוסבונגרד אומר שהתופעה אכן הייתה קיימת בעבר בענף התעופה והתחבורה: "ייתכן שזה היה המצב בימיה הראשונים של התעופה", מסביר המומחה ומוסיף, "בניגוד למשל לרכבת, שעד לפני כמה שנים ניקזה את הצואה ישירות לסביבה דרך צנרת".

שואבת הכל בלי מים 

במקום אותם פתרונות בעייתיים, כיום מטוסים משתמשים בשירותי ואקום מיוחדים. השירותים האלה עובדים אחרת מאשר אלה שפועלים עם מים. "מסיבות של משקל, לא יכולה להיות שטיפת מים כמו על הקרקע. כדי לעשות זאת, מטוסים יצטרכו לשאת טונות רבות של מים בטיסות ארוכות טווח". משמעות הדבר היא צריכה נוספת של דלק, אומר גרוסבונגרד, וכתוצאה מכך ההשפעה השלילית על הסביבה תהיה גבוהה.

אסלות ואקום הן מערכת סגורה ועובדות בצורה דומה לזו של שואב אבק: שסתום נפתח ותכולת האסלה "נשאבת" פנימה באמצעות לחץ שלילי – ניתן לזהות זאת על ידי הרעש החזק זמן קצר לאחר השטיפה. "זה אומר שאתה מנצל את העובדה שלחץ האוויר מחוץ למטוס נמוך בהרבה מאשר בתא הנוסעים", אומר המומחה. יש צורך בכמות קטנה בלבד של מים כדי לשטוף צואה מקערת האסלה והתהליך אורך שתיים עד שלוש שניות.

כפתור הדחת שירותים מטוס (צילום: HiCam, shutterstock)
לרוב הפסולת נשאבת למיכל, אבל לעיתים רחוקות היא מוצאת את דרכה החוצה | צילום: HiCam, shutterstock

אך כמובן שההפרשות אינן נעלמות לאחר השטיפה. הן עוברות מהשירותים לתוך מיכל איסוף בגוף המטוס, ולאחר הנחיתה מיכל הפסולת מרוקן באמצעות רכב מיוחד. כדי למנוע הידבקות של צואה לאסלות, משתמשים בתוספים כימיים, אם כי ההשפעה הסביבתית שלהם שנויה במחלוקת. עם זאת, לדברי גרוסבונגרד, תוספים אלה נחוצים להיגיינה במטוס על מנת למנוע העברת מחלות. "באירופה, בצפון אמריקה ובמדינות רבות אחרות, יש תקנות מחמירות לסילוק מקצועי וידידותי לסביבה", הוא מוסיף.

איך גושים קפואים של שתן מגיעים לסביבה?

עם זאת, למרות מערכת השירותים המתוארת, איננו מוגנים לחלוטין מפסולת צואה באוויר. בנוסף לתקרית באנגליה, כבר קרה בעבר שגושי שתן שלמים נפלטו מהשמים אל הקרקע. ב-2012, למשל, נחת בגינה של משפחה בנירנברג שבגרמניה גוש קרח במשקל שני קילוגרם שעשוי משתן. באותה שנה, גוש קרח בגודל של אגרוף ניפץ את רעפי גג בית בפלבך שבגרמניה (מחוז באדן-וירטמברג). בשנת 2015, אישה בהודו נפצעה באורח אנוש מנפילת גוש קרח של שתן, כפי שדיווח אז פורטל החדשות הבריטי BBC.

מכונת שאיבה שירותים של מטוס (צילום: aappp, shutterstock)
כשהמטוס נוחת נשאבת ממנו הפסולת | צילום: aappp, shutterstock

מאיפה מגיעים גושי שתן קפואים כאלה? "זה קורה כאשר השסתום המשמש על הקרקע לריקון מיכלי השפכים מעט דולף", מסביר מומחה התעופה גרוסבונגרד. "נוזל שמחלחל החוצה קופא מיד בגלל הטמפרטורות הקפואות בגובה השיוט. במהלך השעות הרבות של טיסה ארוכת טווח, נוצר גוש קרח מתחת לזנב, שלפעמים נופל כאשר המטוס חוזר לשכבות אוויר חמות יותר כשהוא מנמיך גובה לקראת נחיתה". אבל דבר כזה קורה רק לעתים רחוקות מאוד, שכן שסתומי הניקוז נבדקים באופן קבוע לאיתור דליפות.