"האכסניה החינמית הגדולה באירופה": מאות חסרי בית הפכו את נמל התעופה של מדריד לבית שלהם

בכל לילה כשהאורות מתעמעמים בטרמינל 4 של נמל התעופה אדולפו סוארז-בראחס במדריד, מאות אנשים מוציאים שקי שינה, פורסים קרטון ומתכוננים ללילה נוסף על הרצפות הקרות. עבור תרזה אנדרדה, 54, זו השגרה כבר חצי שנה. אנדרדה, שפעם עבדה כמטפלת במדריד, קוראת היום לאחד מנמלי התעופה העמוסים ביותר באירופה בית.

נמל התעופה של מדריד, שבו עוברים כ-66 מיליון נוסעים בשנה, הפך למוקד של משבר הדיור וחסרי הבית המעמיק בספרד. בין 300 ל-500 חסרי בית, רבים מהם קשישים, מובטלים או מהגרים, ישנים כעת בטרמינלים בכל לילה, על פי הערכות אחרונות של ארגונים לא ממשלתיים ואיגודים. כך זכה נמל התעופה של מדריד לכינוי על "האכסניה החינמית הגדולה באירופה".

>> טסים לספרד? היכנסו למדריך המלא

>> ספרד בדרך להיות היעד המתויר ביותר בעולם – האזרחים מתנגדים

>> גם בארץ: חסרי הדיור שגרים בנתב"ג

משבר חבוי לעין

משבר מחוסרי הבית בבראחס צמח בשקט, תוך התעלמות של הרשויות עד שהחשיפה האחרונה של התקשורת והרשתות החברתיות אילצה אותו לעמוד באור הזרקורים. מפקד אוכלוסין שנערך על ידי ארגון דתי, Mesa de la Hospitalidad, חשף נתונים מדאיגים, המאשרים את הנוכחות הנרחבת של אנשים, ספרדים ואזרחים זרים כאחד, המתגוררים בטרמינלים של נמל התעופה.

"יש כאן יותר משוגעים מאשר בבית חולים פסיכיאטרי", אומרת אנדרדה, כשהיא משתפת בפחד ובעייפות המשותפים לרבים. היא ובעלה איבדו את ביתם לאחר עיכוב ביורוקרטי בדמי האבטלה, שבלעדיו לא יכלו לממן את דירתם הצנועה בלגנס, עיר במטרופולין מדריד. כעת הם שורדים כלכלית דרך עבודות ספורדיות ומקבלים תשלום מתחת לשולחן ומנויים לחדר כושר המאפשר להם להתקלח.

בין שאר תושבי נמל התעופה בראחס גם נלי, אישה פרואנית בת 67 עם דלקת מפרקים ניוונית שישנה על ספסלים ליד דלפקי הצ'ק-אין. היא הגיעה לספרד כדי לעבוד כמטפלת של אדם קשיש, אך בסופו של דבר הפכה חסרת בית לאחר מותו של המעסיק שלה. כעת היא ממתינה לאישור קצבת הפרישה שלה. מרסלו, גבר צ'יליאני, חי בנמל התעופה כבר משך שלוש שנים וטוען כי סבל משישה התקפי לב במהלך אותה תקופה: "הייתי הולך למקלט לחסרי בית", הוא אומר, "אבל נמאס לי לנסות".

"לא באים לעזור לנו"

רשות שדות התעופה בספרד, AENA, הודיעה השבוע כי תתחיל להגביל את הגישה לנמל התעופה של מדריד בשעות הרגועות, ותאפשר רק לנוסעים עם כרטיסי עלייה למטוס, צוותים ומלווים של נוסעים עם כרטיסים להיכנס. המדיניות, שנועדה לבלום את מספרם ההולך וגדל של חסרי בית במקום, תיושם בימים הקרובים. העיתוי המדויק עדיין לא ברור.

"נמלי תעופה אינם מקומות המיועדים למגורים", קבעה AENA. "הם לא מציעים תנאים נאותים ללינת לילה". הסוכנות גם הכחישה את הטענות לפיהן מתוכנן "פינוי קרוב" של חסרי בית, למרות דיווחים ממועצת העיר מדריד המצביעים אחרת. עבור אנשים כמו תרזה, ההגבלות עלולות להוביל אותה לחיים ברחובות: "אנחנו לא יכולים להציב דרישות. אנחנו פולשים", היא אומרת. "אבל אף רשות לא באה לעזור לנו".

מאחורי הקלעים מתנהלים משחקי האשמות פוליטיים שמשתקים את המאמצים לפתור את המשבר. מועצת העיר של מדריד מתעקשת שהמצב הוא באחריות הממשלה הלאומית, ומצביעה על נוכחותם של מבקשי מקלט, תביעה שעוררה מחלוקת על ידי AENA וכמה ארגונים לא ממשלתיים.

AENA, חברה בבעלות ממשלתית אך נסחרת בבורסה, מאשימה בתורה את פקידי העירייה בהפקרת אוכלוסיית חסרי הבית בנמל התעופה. הממשלה האזורית לא ממש מתפקדת בנושא, והתיאום בין הרשויות העירוניות, האזוריות והארציות מינימלי במקרה הטוב. לוסיה מרטין, דוברת האגף למדיניות חברתית במדריד, מדגישה כי "ללא שיתוף פעולה מצד המשרדים הלאומיים, אין פתרון אפשרי". עם זאת, משרדי מפתח ובהם התחבורה, הפנים, הזכויות הסוציאליות והבריאות, סירבו להצטרף לטיפול בנושא.

עיר ללא חוק

נמל התעופה בראחס הפך למעשה ל"עיר ללא חוק", אומרים ראשי איגודים ועובדי ניקיון שעובדים במשמרת לילה. AENA העבירה הומלסים רבים לפינות שקטות יותר בטרמינל 4, אך עדיין נותרו מתחים. עובדים מדווחים על עימותים תכופים, התנהגות תוקפנית של אנשים הנאבקים בהתמכרויות ותנאים לא סניטריים בחדרי שירותים. מאבטחים מלווים מנקים בשעות הבוקר המוקדמות כשהם מנווטים באזורים זרועי קרטונים, קיא ומזרקים משומשים. פרננדה קוריה, עובדת ניקיון ואיגוד מקצועי, אומרת: "הם רואים את פיסת הקרטון הזו כבית שלהם. כשאתה מנסה להזיז אותה, הם מתפוצצים. זה סיוט יומיומי".

ASAE, איגוד עובדי שדות התעופה, הציע פתרון שנוי במחלוקת: פינוי חסרי בית, סגירת שדה התעופה בלילה והצבת כוח משטרה נוסף. אבל באותה נשימה האיגוד גם קרא להקים מתקני דיור זמניים, אוהלים או מבנים טרומיים, המנוהלים במשותף על ידי AENA, מועצת העיר וממשלת ספרד.

אך בעוד שמנהיגים פוליטיים ממשיכים להתווכח על מי האחראי, האנשים הישנים בנמל התעופה נשארים בלימבו ולכודים בין ביורוקרטיה, עוני ומחסור בדיור. מלאי הדיור הציבורי בספרד הוא מהנמוכים באיחוד האירופי, ושכר הדירה בערים כמו מדריד וברצלונה כמעט הוכפל בעשור האחרון. "אנחנו רוצים עזרה", אומרת תרזה. "אנחנו רוצים לעזוב את המקום הזה, אבל אין לנו לאן ללכת".