ישראלים רבים גילו בשנים האחרונות את "תיירות הקזינו" בחו"ל, ובעיקר במזרח אירופה. הם נוסעים למדינות שמציעות סוף שבוע פרוע בקזינו ללא הגבלות במלונות מפנקים, ובמחירים אטרקטיביים למדי. הם נוסעים פעמיים שלוש או אפילו יותר בשנה ושוהים מספר לילות באותו המלון רק כדי לשחק ולהמר, ונהנים מכל רגע. האם מדובר במשחק מקצועי לגיטימי או בחופשה מפוקפקת? מה היעדים הפופולריים ואיך בכלל נראית חופשה כזו?
יוסי אלנפוטשי (31) מתל אביב, הוא שחקן פוקר מקצועי כבר למעלה מעשר שנים. הוא החל לשחק בהתחלה עם חברים, ועם השנים התקדם למשחקים מקצועיים יותר והשתתף בטורנירים ברחבי העולם. כחלק מהתחביב האהוב עליו הוא דואג לנסוע למה שהוא מכנה כ"טיולי פוקר" בין פעמיים לשלוש פעמים בשנה. "אני טס בעיקר לרומניה, יש שם קזינו ספציפי של פוקר במלון הרדיסון בלו. נסענו למשל שבוע שעבר עשרה חבר'ה לטיול בו משחקים פוקר", מספר אלנפוטשי ומוסיף, "בארץ הפוקר מאוד נפוץ ומשחקים בכל בית שני היום. זה דבר שקל למצוא ולהשיג אבל אין לנו קזינו ויש חסך".
>> "אילת חייבת קזינו. מרבית התושבים בעיר תומכים"
>> לאס וגאס קרובה מתמיד: התחליף האירופי לעיר השעשועים של העולם
בופה חופשי, שירות כמו בסרטים ושואו
הקזינו ברומניה מגשים להם את כל החלומות שנמנעים מהם בארץ. הם מגיעים לקזינו ומקבלים את השואו של הדילרים, השולחנות והעובדה שהכל מסודר. "בדרך כלל אנחנו נוסעים ל-4 לילות, ואפשר לקרוא לזה טיול של נטו לשחק פוקר", הוא מספר ומתאר, "זה נהיה סוג של מועדון, לטוס לשחק כמה לילות ולחזור. אשתי יודעת ואין לה בעיה, מבחינתה 'טוס, תשחק, תחזור ותהנה'. אני הכי אוהב את המשחק, את הפוקר, ואת החוויה של הקזינו. זה לשבת בשולחן כשכולם לבושים יפה, הכל נראה מגניב וכיף, יש שירות של מלצרים, הכל. כמו שרואים בסרטים. בקזינו משלמים דמי כניסה של למשל 50 שקלים ויש בופה של אוכל בשרי חופשי כל הזמן. אפשר לקבל סיגריות או אלכוהול, מה שתרצה. הרעיון הוא בוא תהנה, תוציא כסף, תרוויח וקבל מה שתרצה".
אז זה מה שעושים כל היום? רק משחקים בקזינו?
"אם אני ברומניה למשל אז כן מטיילים בבוקר או הולכים לקניונים, אבל בערב מהשעות 8 או 9 בערב אני נטו משחק כל הלילה, ממש עד הבוקר. עושים גם עוד דברים וברור שנהנים מכל מה שקורה מסביב כמו מסעדות, טיולים ובילויים, אבל כן העיקר זה הקזינו ואם לא היה קזינו לא היינו נוסעים".
הם בעיקר אוהבים לנסוע למדינות במזרח אירופה, שם העלות הכוללת של החופשה זולה יותר. "ברומניה, בוקרשט, באטומי, פראג ואפילו בברלין יש אחלה פוקר. יש קזינו כמעט בכל מקום, ממדריד ועד ברצלונה, אבל היעדים שיותר טסים אליהם הם במזרח אירופה שם הכל זול יותר. מבחינת הוצאות הכסף יותר קטן שם. פראג, רומניה וגיאורגיה הן מדינות מאוד זולות עם מטבע מקומי ולא ביורו", הוא מסביר.
אלנפוטשי משחק בעיקר פוקר, שלדבריו מבוסס פחות על מזל, אך רבים מהחברים שלו והישראלים שהוא פוגש מהמרים ומשחקים גם במכונות אחרות. "אני אישית יושב באותו שולחן פוקר. אני לא כל כך מתחבר לרולטה או לבלאק ג'ק אבל הרבה עושים את זה גם", מסביר אלנפוטשי, "אם יודעים לשחק פוקר אתה יכול להרוויח כי אתה נגד שחקנים ולא נגד הבית, הקזינו עצמו. יש לי את היתרון שלי כשחקן, אבל ברולטה ובלאק ג'ק או שאר המתקנים אנשים הרבה פעמים מפסידים". הוא רואה הבדל משמעותי בין הימורים לפוקר: "אני רואה נטו את הפוקר באופן חיובי. בקשר לקזינו אני לא בעד שום דבר שקורה שם, כי זה קשור ללהפסיד כסף, להתמכרויות ולדברים לא טובים. הפוקר שונה כי זה ספורט לכל דבר, זו יכולת וזה רווחי. אם אתה רווחי והיכולת מתפתחת אלמנט המזל משפיע אבל הרבה פחות. אני לא טס נטו בשביל המזל. הרוב טסים למזל לקזינו ובגלל זה מפסידים".
אלנפוטשי אפילו מצליח לכסות לפעמים את עלות החופשה. "יש לי תקציב מסוים, שאם הפסדתי אותו אז זהו נגמר ודי. אני קובע תקציב לכל ערב והכל מסודר, מחשב הכל מראש לפי תקציב וזמנים. אם הולך ממש טוב אני מכסה ככה לא רק את עלות החופשה אלא גם עוד 3 טיולים", הוא אומר ומחדד, "מהצד השני קרה לי גם להפסיד טיול שלם, אבל יש תקציב שעליו משחקים. הרוב לא מרוויחים אבל כן, זה אפשרי".
הישראלים הולכים לקזינו גם במלחמה
הילה הרמולין רונן, סמנכ"לית שיווק ומכירות בישראייר, מאמתת את היקפי התופעה הגדולים ולטענתה הם מתקיימים גם בשעת המלחמה. "תיירות הקזינו היא תיירות ייחודית המתאפיינת בביקוש קשיח. אנו רואים כי יעדי הטיסה המאפיינים תיירות זו לא רק שלא נפגעו עקב המצב הביטחוני בחודשים האחרונים, אלא הביקוש עלה בישראייר בעשרות אחוזים", אומרת הרמולין רונן ומוסיפה, "הישראלים טסים בעיקר ליעדי קזינו קרובים כגון בטומי, טביליסי, ורנה ובוקרשט המאפשרים להם גיחה קצרה של כ 3 ימים לאורך השנה בעיקר בסופי שבוע. ליעדים אלו נוסעים בעיקר זוגות, קבוצות חברים ובודדים והשהייה ביעד היא בדרך כלל סביב המלון עצמו ומתקניו".
לרבים מאיתנו יצא לקפוץ במסגרת חופשה בחו"ל לביקור קצר בקזינו אבל מה הופך תייר רגיל ל"תייר קזינו"? "כמו שלא כל תייר שאוכל במסעדה הוא תייר קולינרי, גם לא כל תייר שמבקר בקזינו הוא תייר הימורים, יש רצף", אומר ד"ר ערן כתר, מרצה בכיר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. "מצד אחד שלו נמצאים המהמרים הכבדים, אלו גברים בדרך כלל שטסים כמה פעמים בשנה והרבה פעמים לבתי קזינו קבועים ומבלים שם סוף שבוע ארוך במהלכו מה שהם עושים זה לשבת כמה שעות, להמר ולהרוויח כסף. הם מתכוננים ומתאמנים בבית. זה ההארדקור של התופעה. בקצה השני של הספקטרום יש אנשים שטסים למשל לבולגריה וערב אחד בטיול הולכים לקזינו ועושים סיבוב אחד במכונת מזל או ברולטה ומבחינתם זה סוג של בידור. יש באמצע כל מיני אנשים ברמות כאלה או אחרות. רוב האנשים שאנחנו רואים בקזינו הם לא תיירי קזינו הארדקור, אלא תיירים שמסתכלים על הקזינו כעוד דבר מבדר ביעד".
התופעה לדברי ד"ר כתר התרחבה באופן משמעותי מאז מהפכת השמיים הפתוחים: "לפני מהפכת השמיים הפתוחים נסיעה לחו"ל הייתה תהליך יותר מורכב, יקר ופחות זמין ליעדים יותר מסורתיים. מהפכת הלואו קוסט פתחה אפשרות לטוס לחו"ל במחיר שווה לכל כיס, מה שמאפשר לטוס גם מספר פעמים בשנה. המהפכה אפשרה טיסות ישירות ליעדים כמו בולגריה, בוקרשט, פראג או ברטיסלבה במזרח אירופה עם היצע גדול של קזינו והן מאוד נגישות במחיר. זה הגדיל את התופעה".
"הגבר יושב שש שעות בקזינו – האישה שש שעות בשופינג"
"כשמדברים על הקהל הישראלי המהמר יש בעיקר שני קהלים", אומר ד"ר כתר. "הראשון הוא חבר'ה בשנות ה-30 לחייהם שבדרך כלל משחקים פוקר וטסים עם חברים לסוף שבוע למשחקים וחיי לילה. יש מלונות במזרח אירופה שמתפרנסים יפה מהקהל הישראלי הזה. הם באים למסיבות רווקים למשל כדי להוציא כסף בקזינו, לשתות הרבה, להרעיש ומעורבות בתמונה הרבה פעמים גם נערות ליווי. הסוג השני הוא זוגות בשנות ה-50 לחייהם שנוסעים בלי הילדים לסוף שבוע ארוך בעיר מזרח אירופאית. בצורה הכי סטריאוטיפית הגבר יושב שש שעות ביום בקזינו והאישה מבלה שש שעות בשופינג או ספא. זה ככה במציאות".
ועם התיירות המתפתחת שמושכת ישראלים רבים כל כך לקזינו בחו"ל, זה מחזיר את הדיון הישן סביב שאלת פתיחת קזינו בישראל. "מדינת ישראל כבר שנים מעלה ומורידה את הקונספט של פיתוח תיירות הימורים בישראל. כל כמה שנים יש חבר כנסת שרוצה להפוך את ההימורים לחוקיים באילת. הייתה תקופה של קזינו ביריחו ברשות הפלסטינית וישראלים היו נוסעים לשם, הייתה תקופה שהם הימרו בטאבה או בירדן, ואפילו אניית הימורים שהייתה עוגנת באילת ויוצאת מהמים הטריטוריאליים של ישראל כדי שיוכלו להמר", מספר ד"ר כתר.
כיום ישנם ישראלים שגם שטים לקפריסין ולא יורדים מהספינה אלא רק יושבים בשולחנות, לדברי ד"ר כתר. "יש לזה אספקט כלכלי משמעותי ובמסגרת תיירות ההימורים כי הם בדרך כלל נוהגים לישון במלונות יוקרתיים ולהוציא הרבה כסף על אוכל ומשקאות. מצד שני יודעים שלתיירות הזאת יש הרבה מורכבויות וזה בסופו של דבר מעודד או מקדם התנהגות של התמכרות והתנהגות לא אחראית מבחינה כלכלית אצל אנשים. היא הרבה פעמים מקושרת גם לתופעות של צריכה מוגברת של אלכוהול וזנות. אנחנו יודעים שבסך הכל הסל שהיא באה איתו לא מאוד חיובי ולכן יש מקומות שנמנעים מזה. יש רמת מפוקפקות כזו או אחרת".