קשה להכחיש את היופי של הים התיכון – מי טורקיז על חולות זהובים, תרבויות מלאות חיים ומנוחה שטופת שמש. אבל לפני שאתם אורזים את תיק החוף שלכם ומזמינים חופשה ים-תיכונית, יש כמה חוקים וטיפים שכדאי לכם להכיר בחופים מקומיים: כיסאות נוח יקרים, גישה מוגבלת או כללי התנהגות נוקשים שיכולים להרוס את חופשת הבטן-גב שלכם.

יוון: מחירים גבוהים במיוחד

לרוס יוון חוף (צילום: Nejdet Duzen, shutterstock)
שימו לב למחירים הגבוהים של כיסאות הנוח בחופים. יוון | צילום: Nejdet Duzen, shutterstock

בעיקרון, החופים היווניים הם ציבוריים וחינמיים. במקרים מסוימים, המפעילים מספקים כיסאות נוח ושמשיות בתשלום כשהמחיר נע בין 10 ל-30 אירו (40-120 שקלים). במיקונוס, פארוס או סנטוריני המחירים עלו בשנה האחרונה ל-80 אירו (כ-315 שקלים), ובמועדוני חוף פרטיים המחיר יכול להגיע ל-100 אירו (כ-400 שקלים). בעונות החלשות יותר מבחינה תיירותית, כיסאות נוח רבים הם בחינם כל עוד האורח צורך משהו מבית העסק.

אבל היוונים נאבקים למען חופים בחינם: "בכרתים, קורפו, נקסוס ופארוס, האזרחים מתגוננים מפני חברות פרטיות שמשתלטות על חופים שלמים, מציידות אותם בכיסאות נוח ושמשיות, מנגנים מוזיקה רועשת וגובים עד 100 אירו", אומר מרקו ויפפלי, הבעלים של חברת התיירות השווייצרית Meersicht. לחלק מבעלי ברי החוף אין אפילו רישיונות הפעלה ואחרים פועלים באופן לא חוקי בשמורות טבע. אבל תנועת האזרחים חוגגת את ההצלחות הראשונות שלה: חצי מחוף סנטה מריה באי פארוס פנוי כעת מכיסאות נוח יקרים.

מתחילת 2024, כ-70 אחוזים מכל חוף ביוון חייבים להיות ללא כיסאות נוח, והאחוזים אף עולים ל-85 בחופים המוגנים בשמורות הטבע. בעתיד תיכנס תקנה שבה יהיה גם מרחק מינימלי של 4 מטר בין כיסאות נוח לחוף, ואם חוף יסווג כבעל ערך אקולוגי, כיסאות נוח יהיו אסורים לחלוטין. בנוסף, המדינה קובעת כעת כי חצי מכל חוף חייב להישאר ללא חברות השכרת שמשיות וברים.

כדאי לדעת: קמפינג בחופים ביוון אסור, וכך גם שחיה ללא בגדי ים, למעט אזורים ייעודיים לנודיסטים.

איטליה: לכל עיר חוקים משלה

לה פלוסה (צילום: Telly, shutterstock)
כל אחד ממציא חוק משלו. לה פלוסה, סרדיניה | צילום: Telly, shutterstock

באיטליה, גישה לחוף היא זכות יסוד. אבל רוב החופים הם תחת זיכיון ולכן יש עמלות עבור כיסאות הנוח והשמשיות, כשבשנת 2023 מפעילי חופים גרמו לכותרות שליליות עם מחירים מופקעים. באיטליה יש גם לא מעט עיריות עם כללים מגבילים: ארבעה חופים בסרדיניה הכניסו מגבלת מבקרים עם דרישה להזמנת מקום מראש, ובחוף לה פלוסה יש אפילו איסור על הבאת מגבות רחצה. גם בעיירת הקיץ ססטרי לבנטה מתכוננים לגבות דמי כניסה לחופים מתושבי חוץ.

מצד אחד, אתרי נופש רבים על חוף הים מתגוננים מפני תיירות יתר והתנהגות רעה מצד האורחים. מנגד, איטליה אפשרה לכל זיכיונות החופים לפוג בסוף 2023 – ללא חוק מסגרת לאומי כיצד להמשיך. בהיעדר הנחיות לאומיות, כל עירייה באיטליה מרכיבה כיום את הכללים שלה ולכן מטיילים נאלצים לבדוק מה חל כרגע ביעד שלהם לפני הנסיעה.

כדאי לדעת: אסור להשאיר שמשיות בחופים "חינם" על מנת לשמור את המקום הטוב ביותר.

קרואטיה: אסור לשמור מקום

היעד האירופי הפופולרי (צילום: burnel1, shutterstock)
החופים ציבוריים אבל אסור לשמור מקום. קרואטיה | צילום: burnel1, shutterstock

בקרואטיה אין חופים פרטיים, לכן אין דמי כניסה והרוחצים יכולים לבלות בהם ללא עלות. עם זאת, במטרה להילחם בתופעות שיכולות ליצור בעיות בין הרוחצים, קיים איסור על השארת מגבת בערב כדי לשמור מקום בחוף.

השכרת כיסאות נוח מוסדרת בחוק באמצעות היתר זיכיון. אף אחד לא יוצא מהכלל: במלון Radisson Blu בספליט אורחים חיצוניים משלמים על כיסאות נוח ושמשיות, אבל אורחי המלון לא צריכים לשלם. הזכיין, במקרה זה המלון, רשאי להשתמש לכל היותר בשליש משטח הזיכיון לשירותיו ומוצריו והוא מחויב בין היתר לתחזק את המלתחות, המקלחות, פחי האשפה וכו'.

כדאי לדעת: רוב החופים בקרואטיה הם חופים מאבני חלוקי נחל. יחד עם זאת, ישנם גם חופים חוליים ולכן כדאי לבדוק מראש היכן נמצאים אותם חופים.

צרפת: בלי חופים פרטיים

ניס צרפת (צילום: Sergii Zinko, shutterstock)
מלונות לוקחים תשלום על כיסאות נוח ושמשיות. ניס, דרום צרפת | צילום: Sergii Zinko, shutterstock

על פי חוק, כל החופים בצרפת פתוחים לציבור. המשמעות היא שמלונות אינם יכולים להבטיח חופים פרטיים לאורחיהם, אך רבים מהם מספקים כיסאות נוח; ומועדוני חוף מציעים שירותים שונים אחרים. התעריפים של בתי המלון לכיסא נוח ושמשייה נעים בדרך כלל בין 15-30 אירו (60-120 שקלים), תלוי בעונה. במועדוני חוף מחירים מתחילים בדרך כלל ב-45 אירו (כ-180 שקלים) ומעלה.

כדאי לדעת: בצרפת, בגדי חוף יכולים להיות דלילים יותר מאשר במקומות אחרים. כיום יש קטעים שמורים במיוחד של חופים ציבוריים עבור נודיסטים.