הראיון עם מטפס ההרים יורם קראוס החל בסוג של דמיון מודרך: "נסה לדמיין את עצמך על פסגת הר מושלג מעל גובה העננים, הטמפרטורה הרבה מתחת לאפס, הרוח מכה מכל כיוון, הרגליים כואבות, האוויר דליל בחמצן, אתה מותש ומתנשף, אבל על הפרצוף שלך מתוח חיוך מתוק ורחב".

ברוכים הבאים לעולמם הקשוח והמסעיר של מטפסי ההרים. טיפוס על פסגות הרים הצית את דמיונם של רבים לאורך ההיסטוריה, הכמיהה אל הלא מושג, הלא נודע והרצון לחקור ולהגיע למקומות שאיש לא דרך בהם מעולם, כל אלו ועוד מהווים מוקדי משיכה לתחום טיפוס ההרים אשר מאז ומעולם היה נחלתם של מעטים. "טיפוס הרים הוא ספורט אתגרי קשוח, קיצוני ומסוכן שדורש יכולות פיזיות ומנטאליות גבוהות לצד רצון עז לכבוש פסגות כמעט בכל מחיר ולעמוד באתגרים ומצבי קיצון משתנים ומסוכנים". מוסיף קראוס.

כבר במאה ה-18 החלו הרפתקנים ומגלי ארצות לנסות ולטפס אל פסגות הרים באלפים שבאירופה וב-1786 נכבש לראשונה הר המון בלאן (Mont Blanc), מה שסימן את תחילת עידן טיפוס ההרים המודרני. מטפסי הרים החלו לכבוש את פסגות האלפים בזה אחר זה וכשלא נותרו עוד הרים באירופה לכבוש, המשיכו אל שאר הרי העולם כאשר כולם ללא יוצא מן הכלל נשאו עיניהם אל פסגת האוורסט, ההר הגבוה בעולם, אליו החלו לטפס בתחילת המאה המאה ה-20 כאשר היה זה המטפס האגדי ג'ורג' מאלורי (George Mallory) שהוביל את המשלחת מטפסי ההרים הראשונה על ההר הנשגב. כשנשאל מאלורי מדוע הוא רוצה לטפס על האוורסט האימתני הוא השיב מיד וללא היסוס "כי הוא שם". וזו אולי תמצית הרעיון שבטיפוס הרים בשלוש מילים. מטפסי ההרים הם חוקרים, מסמני מטרות שמתווים את הדרך לבאים אחריהם, מחפשי אתגרים, אנשים שלא פוחדים להסתכן במוות על מנת להרגיש חיים. כיזם נדל"ן וחברות הייטק, יורם קראוס משתמש בערכים ועקרונות שלמד במהלך הקשיים שבדרך לפסגה ומיישם אותם בחייו העסקיים.

"כיום טיפוס ההרים נהנה מיתרונות טכנולוגיים רבים הן ברמת הציוד והן מבחינת יכולות מיפוי, איתור וחילוץ מתקדמות, אך האתגר הפיזי והמנטאלי נותר בעינו וגם היום, ממש כמו פעם, צריך לשלב מגוון רחב של יכולות לתוך תהליך הטיפוס על מנת להגיע לפסגה ולחזור ממנה בשלום", אומר קראוס שמתכנן לכבוש בשנים הקרובות את פסגת האוורסט. יורם קראוס (52), יזם נדל"ן וחברות הייטק, מנכ"ל ומייסד חברת SMS ניהול פרויקטים, הוא גם אחד ממטפסי ההרים המנוסים והמוכרים בישראל וכובש פסגות מסביב לעולם מעל ל-20 שנה".

 

המדריך למטפסי הרים מתחילים (צילום: יורם קראוס)
מטפסים אל פסגת הר מון בלאן | צילום: יורם קראוס

איך הגעת לתחום טיפוס ההרים?

"עוד בילדותי בקריית ביאליק סקרן אותי מאוד העולם ומה אני יכול לגלות, לראות, לחקור, ביליתי שעות ארוכות בקריאה, בחקר אטלסים ומאוד עניין אותי לגלות עולמות רחוקים מעבר לים. גדלתי במשפחה ממעמד סציו-אקונומי ממוצע ורק דרך הספרים או הטלוויזיה הייתי יכול לחקור את העולם הגדול. לאחר שירותי הצבאי כקצין ביחידה מובחרת, התחלתי לעבוד כמנהל פרויקטים ומהכסף שחסכתי טסתי לראשונה בחיי לחו"ל והתחלתי לטייל בעולם, בעיקר טיולים רגליים וטיולי ג'יפים. לאט לאט הטיולים ההרריים שלי הפכו למסעות ,וממסעות – למסעות טיפוס. בגיל שלושים וקצת הבנתי שטיפוס הרים הוא הכלי שיאפשר לי לגלות עולם, לכבוש טריטוריות לא מוכרות ולאתגר את עצמי מבחינה פיזית ומנטאלית".

מה ההבדל בין טיול למסע?

"בטיול רגלי המטרה היא הנאה נטו. צועדים, מתרשמים ומצטלמים אך מקפידים להימנע ממאמץ או קושי ממשי. "מסע" הוא גם סוג של טיול מהנה, אך המטרה בו היא שונה בכך שהמסע משלב לתוכו אלמנט של התמודדות, ושל התבוננות פנימה. מסע הוא תהליך בו אתה מטייל ומתמודד עם עומס פיזי ומנטאלי, אתה שם למבחן את גבולות היכולת, אתה מתווה דרך שהיא לא תמיד ברורה, והמסע מחנך את המשתתפים בו לאן ניתן להגיע, להסתגל ולאלתר ואתה בוחן את עצמך לאורך כל הדרך. טיפוס הרים הוא כבר אירוע של ממש. בטיפוס הרים אתה אתה נדרש לאתגר את היכולות הפיזיות והמנטאליות שלך לנקודות הקיצון ואף להתמודד עם מצבים מסכני חיים באופן ממשי ומיידי".

"טיפוס הרים נפתח בדרך כלל כטיול לכל דבר, צועדים ומטיילים עד לנקודה בה הטיול הופך למסע, זווית הטיפוס חדה יותר, הדרכים נעשות עקלקלות והחוויה הופכת למורכבת יותר. בשלב הבא המסע הופך לטיפוס הרים ובנקודה זו בגובה של כ- 3,500 מטר הכל משתנה, אחוז החמצן בדם יורד, העומס הפיזי גדל, העומס המנטאלי גדל, הטמפרטורה יורדת, הרוחות חזקות והסכנה אורבת מכל פינה".

"בנקודה זו טיפוס ההרים מתחיל לבנות אותך מנטאלית וללמד אותך כיצד להסתגל ולהתמודד. כאנשים אנחנו נבנים על ידי החוויות שלנו, האתגרים עמם אנחנו מתמודדים ואף מהקשיים אותם אנו עוברים במהלך חיינו. זה אוסף של אירועים שמצטברים ומעצבים אותך כבן אדם וכך האישיות שלך מתגבשת".

"טיפוס הרים מעצב אותך. אתה לומד להתמודד עם קשיים, עם פחד וסכנת מוות, אתה לומד להתמודד עם מצבים מסוכנים, להסתגל ולשנות תוכניות במהירות, החוויות האלו נותנות לך כלים להתמודד עם החיים בצורה טובה יותר. טיפוס הרים הוא נחלתם של מגלי ארצות, של חוקרים, אנשים סקרנים שהמסע אל הלא נודע מרתק אותם. זהו ספורט אתגרי קשוח מאוד, ואף מסוכן, הסטטיסטיקה מספרת שאחד מכל חמישה מטפסי הרים בעולם מוצא את מותו על ההר, ישנם מעט מאוד מטפסי הרים בעולם ואני שמח שאני אחד מהם".

מסע שבע הפסגות

כמו מטפסי הרים רבים מסביב לעולם, גם יורם קראוס מתכוון להשלים את מסע שבע הפסגות "טקס ההתבגרות של מטפסי ההרים" אם תרצו, מסלול הכולל בתוכו את שבע הפסגות הגבוהות ביותר בשבע יבשות שונות מסביב לעולם.

"לאחר שהשלמת את מסלול שבע הפסגות אתה יכול להישיר מבט אל המראה ולומר "טיפסתי על פסגות בכל יבשת, אבל מעבר לאגו החשיבות האמיתית פה היא שבכל פסגה אתה נחשף לתרבות שונה, לאנשים שונים, אתה חווה תנאי שטח מכל הסוגים וטבע שונה ומרהיב שמפתיע אותך כל פעם מחדש. זה מסע חובק עולם. כמטפס הרים, אני נמצא בשלב מתקדם מאוד של מסע שבע הפסגות: טיפסתי על הקילמנג'רו (Kilimanjaro), אלברוס (Elbrus), אנקגווה (Aconcagua), קושצ'ושקו (Kosciuszko) באוסטרליה, פונצ'אק ג'איה (Puncak Jaya) שבאוקיאניה, מקינלי (McKinley) באלסקה וכעת חסרים לי שני הרים אחרונים על מנת להשלים את המסלול: הר וינסון (Vinson Massif) באנטארטיקה והאוורסט. את שני ההרים האלו אני מתכוון לכבוש בשנתיים הקרובות, צריך להבין שמסע טיפוס על כל אחד מההרים האלו עשוי להימשך לעיתים כחודשיים, לכן האתגר הנוסף הוא להצליח לשלב את המסעות האלו במהלך החיים המקצועיים וחיי המשפחה".

יורם קראוס (52), יזם נדל"ן וחברות הייטק, מייסד ומנכ"ל SMS ניהול פרויקטים, הוא אחד מאנשי הנדל"ן העסוקים בארץ, חברת SMS שבניהולו בנתה עשרות פרויקטים בארץ ובחו"ל בתחום הפיקוח וניהול פרויקטים הנדסיים מורכבים ובנתה בין השאר את המשרדים של חברות כגון גוגל, SAP, Mellanox ,HOT ועוד. קראוס כאמור מוצא קשר ערכי ועקרונות משותפים רבים בין ניהול לטיפוס הרים, והוא מקפיד להטמיע בחברות אותן הוא מנהל. ערכים כגון נחישות, התמדה ועבודת צוות, עקרונות אלו למד על ההר בדרך לפסגה.

עד כמה מפותח תחום טיפוס ההרים בישראל?

"מישראל יצאו מספר מטפסים מעולים, המוכר ביותר הוא דורון אראל שכבש את פסגת האוורסט בשנת 1992, איש מדהים. תחום טיפוס ההרים לא כל כך מפותח בישראל מהסיבה הפשוטה שלהתאחדות הטיפוס הישראלית אין תקציבים מהמדינה, ולו הספורט היה מפותח בישראל, היו מבינים שמקצוע הטיפוס מחנך למצוינות ועשוי להוציא אנשים ממסגרות קשות, ללמד אותם על הצבת מטרות ועמידה ביעדים אישיים, ולשלב אותם בקהילה.

בנוסף, אין לנו הרים של ממש בארץ המדהימה שלנו, ההר הגבוה בישראל הוא החרמון שמתנשא לגובה של כ-2,800 מטר בפסגה, גובה אשר לא מהווה אתגר ממשי עבור מטפסים מקצועיים, בלשון המעטה. מטפסי ההרים הטובים בעולם מגיעים מארצות הרריות או מדינות מהן הגישה להרים מהירה ופשוטה, עניין של גאוגרפיה. מרבית המטפסים בעולם מגיעים מבריטניה, פולין, יפן, סין ורוסיה. במהלך מסעות הטיפוס שלי פגשתי גם מטפסים מאפגניסטן ואף ממדינות ערב. ההרים הפופולאריים ביותר בקרב מטפסי הרים הם המון בלאן שבאלפים והקילמנג'רו שבאפריקה, הרים אלו מציעים מסלולי טיפוס קלים יחסית, ומתאימים אפילו עבור משפחות".

המדריך למטפסי הרים מתחילים (צילום: יורם קראוס)
"לכבוש טריטוריות לא מוכרות" | צילום: יורם קראוס

איך מתחילים לטפס?

"ראשית, צריך להתאמן בפיתוח כושר גופני, לשים על הגב תרמיל במשקל 10-20 ק"ג ולהתחיל בטיפוס רגלי להרים מקומיים כגון הגלבוע, הר תבור והחרמון, לטייל בארץ ולהתנסות בחוויה של צעידה ארוכה עם משקלים גבוהים על הגב. שנית, יש להירשם להתאדות הטיפוס בישראל, ולהתחיל להתאמן בטיפוס צוקים. לאחר מכן, את ההתנסות הממשית הראשונה בטיפוס הרים אני ממליץ לעשות בהר המון בלאן (Mont Blanc) שבאלפים של צרפת, בעזרת אחד מבתי הספר לטיפוס שבעיירת הסקי שאמוני (Chamonix) שנחשבת בירת טיפוס ההרים העולמית, "מכה" של המטפסים. בקורס שנמשך בדרך כלל בין שבוע לשבועיים לומדים על ציוד הטיפוס, טכניקות שונות, על בטיחות וגובה, על תנאי שלג וקרח, מזג אוויר, עבודת צוות ותכנון מסלול. בתי הספר לטיפוס הרים מספקים בדרך כלל שני מדריכים לכל שישה מטפסים ויוצאים יחד להתנסות ולימודים בשטח, יש באיזור מגוון רחב של מסלולי טיפוס ברמות קושי שונות ואפשר לספוג המון ידע וניסיון. עלות הקורס היא בערך 1,500-2,000 דולר וכשמוסיפים לכך את עלויות הטיסות, הלינה ושכירת הציוד מגיעים בדרך כלל לעלות כוללת של בערך 5,000 דולר. בתום הקורס אני ממליץ לנוח כשבוע ואז לטפס על פסגה נוספת באלפים, וכך לאט לאט אתה בונה את עצמך כמטפס הרים ומתקדם במבחינת גובה ורמת קושי".

"כאשר חוזרים לישראל צריך להמשיך ולהתאמן בטיפוס צוקים ובניית כושר גופני מתמדת לאורך כל השנה עד לטיפוס הבא. מסלול ההתקדמות של מטפס ההרים המתחיל נפתח בדרך כלל במון בלאן או הקילמנג'רו, משם אל פסגות נוספות באירופה ואז אל האלברוס שהוא ההר הגבוה באירופה ובהמשך אל המטרהורן בו מתנסים בטיפוס טכני ומיישמים כמעט את כל יכולות הטיפוס הקיימות. תהליך הלמידה הוא ארוך ומרתק, צריך לבנות את עצמך בהדרגה, זה תהליך שלוקח בערך חמש שנים בהם צוברים ידע וניסיון ולומדים להתמודד תנאי שטח שונים וגבהים מאתגרים".

רשימת ציוד לטיפוס הרים

"בטיפוס הראשון או במהלך קורס טיפוס הרים ההמלצה היא לשכור ציוד, אך בהמשך הדרך כדאי לרכוש ציוד איכותי, העלות היא בין 2,000-5,000 דולר, תלוי מאוד לאן מטפסים, מהם הגבהים ומהם תנאי השטח. אסור להתפשר על איכות הציוד, במקרים רבים רמת הציוד היא זו שעשויה להציל את חייך בשטח". את רשימת הציוד אחלק לארבעה מרכיבים: ביגוד, ציוד טיפוס, ציוד מסע ומחנאות, מזון, תרופות וחירום".

ביגוד:

בכל הקשור לביגוד העיקרון הוא פשוט, הביגוד צריך להיות קל ככל הניתן, דק ככל הניתן, שיהיה פשוט לאיחסון, שיחמם כמה שיותר כשצריך ושיתייבש במהירות במקרה הצורך.
נעליים – הצורך הוא בדרך כלל בשני זוגות נעלי טיפוס הרים בהתאם לכל גובה ובנוסף נעלי הליכה למקטעים של תחילת המסע וסופו, גרביים, גרביים לטמפרטורות נמוכות, גופיות תרמיות, מכנס טיולים ומכנס תרמי, מכנסי גורטקס, מעיל גורטקס, תחתונים וטייטס, מעיל פוך, מכנסי פוך, כיסוי פנים, כובע, כפפות שלג וכפפות פליז, משקפי שמש.


ציוד טיפוס:

כאן חוקי המשחק פשוטים: כמה שיותר קל, כמה שיותר חזק וכן חשוב לרכוש על מותגים מוכרים וידועים. גרזן שלג, מקלות הליכה, דוקרנים לנעליים, משקפי סקי, קסדה, חבל טבעות, חותלות (גייטר/ פול גייטר), רכיבי עיגון, שאקלים, אמצעי חמצן שוכרים רק בגבהים של למעלה מ-7,000 מטר.


ציוד מסע ומחנאות:

תיק גדול, בדרך כלל רצוי מעל ל-80 ליטר, תיק גב נוח עד 50 ליטר, ותיק גב ליום הפסגה בנפח של 20 ליטר, שק שינה איכותי לטמפרטורה בהתאם להר עליו מטפסים, בנזיניה ודלק, אמצעי טיהור מים, אוהל עמיד ברוח, כלי אוכל במידת הצורך, שקיות לאיסוף אשפה, אולר, נייר טואלט, שקיות חימום, עט ופנקס, מגבת אידוי מהיר, מצלמה, מצפן, טלפון סלולארי (כולל GPS) עם חיבור לוויני, מד רוח וטמפרטורה, מפת ניווט, סוללות ומטענים, פאנל סולארי לטעינת מכשירי חשמל, מפצל ומתאם לרשת החשמל המקומית.


מזון, תרופות וחירום:

מזון יבש ועתיר פחמימות (מפורט במשך), תרופות נוגדות חום וכאבים, תרופות נגד מחלת גבהים, תרופות נגד בחילה או שילשול, אמצעי חבישה ועזרה ראשונה, קרם הגנה מהשמש, שפתון הגנה, מברשת ומשחת שיניים, קרם נגד שפשפות, מגבונים לחים, שמיכת מילוט, גפרורים לכל מזג אוויר, מראת מילוט, משרוקית וסטיקלייטים, כדורי אנרגיה, משחות אנטיביוטיקה בהתאם למרשם הרופא, בעיקר לאוזניים, עיניים ונגד זיהומים. צריך לזכור שעל ההר אין שירותי רפואה זמינים, והירידה למטה לצורך קבלת טיפול רפואי, משמעותה הפסקת הטיפוס.

המדריך למטפסי הרים מתחילים (צילום: יורם קראוס)
על אחת מפסגות הרי האלפים | צילום: יורם קראוס

עקרונות בטיחות בטיפוס הרים

"כאמור, חשוב שהציוד שברשותך יהיה ברמה הכי גבוהה שיש, בנוסף, צריך ללמוד היטב את ההר לפני הטיפוס ולבצע מחקר מעמיק אודותיו, להכיר את כללי הטיפוס בכל הר, את האיזורים שמועדים לפורענות, את המסלול הרצוי והאלטרנטיבות השונות ותמיד לקחת מדריך מקומי שחי שם ומכיר כל אבן, לעולם לא לטפס לבד. המקומות המועדים לפורענות הם במהלך טיפוס על צוקים ובמעבר מעל נקיקים, במקומות אלו האיבטוחים צריכים להיות מבוצעים היטב וחשוב לשמור על ריכוז מקסימלי ולחשב כל צעד.


הבעיה מתחילה בגבהים, החל מגובה 3,500 מטר מעל פני הים החמצן באוויר נעשה דליל מה שמשפיע ישירות על יכולת הריכוז והחשיבה, מה שעלול לפגום ביכולת קבלת ההחלטות ולעשות טעויות הרות גורל, ולכן צריך ללמוד היטב את ציר הטיפוס ולהיות מתורגל במצבי לחץ, כי למעלה הגוף והנפש נמצאים תחת מכבש לחצים של ממש. מבחינת התמודדות עם מחלת גבהים, כאבי הראש לרוב יתחילו מגובה 3,500 מטר ומעלה. מטיילים בעולם אחרי צבא מכירים את התופעה, לעיתים חשים גם בחילה, סחרחורת ואלו רק תסמינים מוקדמים של המחלה. במקרה כזה ההמלצה היא לרדת מעט למטה, לעשות לילה או שניים ולנסות לטפס שוב".

מה אוכלים ושותים במהלך הטיפוס?

"בטיפוסים באלפים (טיפוס אלפיני) יש בקתות מטפסים לאורך הציר ומוגש בהם אוכל. חשוב לצרוך כמה שיותר פחמימות, פסטות, פתיתים ומעט בשר מיובש ולשתות המון נוזלים ומשקאות איזוטוניים כשמתאפשר. במסעות טיפוס בשאר העולם אין בקתות מטפסים ואת המזון אתה נושא על גבך. בטיפוס במשך שבועיים הגוף לעיתים משיל מעצמו 5-7 קילוגרם, הדופק מאוד גבוה בגבהים והגוף שורף המון קלוריות. בשלבים מתקדמים של הטיפוס כאשר לנים בשטח, סוחבים את האוכל על הגב ומבשלים אותו בעזרת בנזיניה. מבחינת שתיה, בגבהים מפשירים שלג ומטהרים אותו בעזרת כדורי כלור והרתחה, ושותים".

באיזה הר השארת את ליבך?

"הר מקינלי שבאלסקה הוא קסום, רואים רק לבן, אין שום דבר בנוף שהוא לא לבן וזה מדהים. תהליך הטיפוס הוא מרתק וזכיתי גם לטפס עם צוות מדהים, זה מחזיר אותי לחשיבות בבחירת הצוות שאיתך, להר מטפסים ביחד, לפסגה מגיעים ביחד. טיפוס הרים זו עבודת צוות, אתה חייב לדעת לסמוך על הצוות שלך כי בלעדיו לעולם לא תגיע לפסגה. צריך לדעת היכן ללחוץ, היכן לוותר ולעבוד כמקשה אחת בדרך אל היעד. זה עקרון שאני לוקח איתי גם לחיים העסקיים וכמובן לחיים האישיים. פסגות כובשים ביחד".

המדריך למטפסי הרים מתחילים (צילום: יורם קראוס)
"רואים רק לבן", הר מקינלי, אלסקה | צילום: יורם קראוס

"ההר מחנך אותך"

"טיפוס הרים מלמד אותך להתמודד עם הלא צפוי. אתה לומד להסתגל לכל מצב ולכל אתגר חדש שההר והחיים מציעים לך. אתה לומד לתכנן היטב מחד ולאלתר פתרונות מהירים ואלטרנטיבות מאידך. אתה לומד היכן לוותר נקודתית, ולהתמודד עם המשך הדרך באופן שונה, או להמתין עד שהסערה תחלוף, החוויות על ההר מעצבות אותך, ההר מחנך אותך. כשאתה מטפס על הר, המוות מאיים מכל פינה, אם למטה בתהום שמתחת או מאחורי סלע או קרחון שעלולים להתדרדר לעברך בכל רגע. הקושי הפיזי והמנטאלי והחוסר בחמצן מאיימים כל הזמן לפגוע ביכולת קבלת ההחלטות ויכולת ההישרדות שלך נמדדת בכל רגע, וכל החוויות האלו מאלצות אותך להתמודד עם האופי שלך וכל הכישורים שרכשת לאורך השנים.

"לאחר מכן כשיורדים מההר, היכולות והערכים האלו שלמדתי וחינכו אותי למעלה בגובה 6,000 מטר משרתות אותי בהתמודדויות המורכבות שבעולם העסקי ובכל האתגרים שמציבים בפני החיים. טיפוס הרים מסמל עבורי את הכמיהה לחקר את הלא נודע, את השאיפה להתוות דרך לבאים אחרי, הרצון לשנות ולייצר ערך לחיים, אני נמנה על אנשים שתכלית קיומם היא לגלות ולייצר ערכים לדורות שיבואו אחרינו, אנשים שמייצרים ערך אמיתי של שינוי ושיפור מתמיד של הקיום האנושי והאדם, ביחסו לעצמו וביחסו אל הטבע. אנשים שעושים כל שביכולתם על מנת להפיק את המירב מהמשאבים והטכנולוגיה העומדת לרשותנו ולייצר את הלא מובן מאליו, וזה מחזק עבורי את  התשוקה לחיים, וכשם שציינתי בתחילת הכתבה, טיפוס הרים הוא היכולת לשלב כח פיזי ומנטאלי ליחידה אחת וכתוצאה מכך הוא מחנך אותך לנחישות והתמדה, סבלנות, יכולת התסגלות, ולרצון עז להשיג את מה שנראה בלתי אפשרי – כי הוא שם".