לא רק עניין של בטיחות: הטריק השקט של צוותי האוויר עם נורת החגורות – אין קשר למערבולות
מאחורי האור הכתום הקטן שמבקש מכם להישאר חגורים מסתתר מנגנון תפעולי מתוחכם הרבה יותר מאזהרה מפני מערבולות. דל וילדן, דייל אוויר לשעבר עם 26 שנות ניסיון, חושף כי נורת חגורות הבטיחות משמשת לא פעם ככלי ניהולי לכל דבר: למניעת עומס ותנועה במעברים, לאבטחת אזור תא הטייס, ואף ליצירת מרחב לצוות לאכול בטיסות ארוכות
בעוד הטייסים עוקבים תמיד אחר תנאי מזג האוויר וזרמי האוויר בגובה, דל וילדן, דייל אוויר לשעבר עם 26 שנות ניסיון, חושף כי נורת חגורות הבטיחות אינה משמשת תמיד כאזהרה מטאורולוגית בלבד. לדבריו, לא פעם מדובר בכלי חיוני, גם אם לא מדובר, לניהול תא הנוסעים במטוס.
"רוב הזמן, נורת חגורות הבטיחות דולקת רק אם מערבולות כבר התרחשו, או אם יש צפי שניתקל בהן בהמשך", מספר וילדן. הדברים נשמעים הגיוניים לחלוטין, בטיחות הנוסעים עומדת מעל הכול, אך וילדן מודה כי לנורות של החגורות יש גם שימוש מעשי יותר, ולעיתים אף משעשע.
מונעים את הכאוס שאחרי הארוחה
דמיינו מסעדה שבה כל הסועדים מחליטים לפתע לקום יחד, להימתח וללכת לשירותים. כעת דמיינו שהמסעדה הזו טסה בשמיים במהירות של מאות קילומטרים בשעה. זה התרחיש שאיתו מתמודדים צוותי האוויר לאחר סיום שירות הארוחות. "אני יכול להודות שהיו מקרים, בדרך כלל בזמן שפינינו את מגשי הארוחות, שבהם ביקשנו מהטייסים להדליק את הנורה", חושף וילדן. "הזמן הגרוע ביותר שבו נוסעים קמים לשירותים הוא מיד אחרי הארוחה".
עבור צוות הדיילים, האור הכתום הקטן משמש ככלי לשקט והוא הופך את המסלול במעבר למרחב עבודה יעיל ומסודר. בלעדיו, איסוף המגשים, תמרון עגלות השירות וההיערכות לשלב הבא של הטיסה היו הופכים לסיוט לוגיסטי של ממש.
טייסים הולכים לשירותים
גם הטייסים המנוסים ביותר הם בני אדם, ולעיתים נדרשת יציאה קצרה מהקוקפיט לשירותים. אלא שעזיבת תא הטייס המאובטח אינה עניין פשוט כפי שנדמה. מטעמי ביטחון, בחברות תעופה רבות קיימים נהלים ברורים ומחמירים בנושא. וילדן משתף: "שמתי לב שבחלק מחברות הלואו קוסט, שבהן אני טס לעיתים קרובות, משתמשים בנורת חגורות הבטיחות כאשר אחד מאנשי הקוקפיט יוצא לשירותים. ייתכן שזה חלק ממדיניות האבטחה שלהן".
לא מדובר רק בפרטיות, אלא בשמירה על אזור סטרילי ובטוח סביב דלת תא הטייס ברגע רגיש. הדלקת הנורה מבטיחה שהנוסעים יישארו ישובים במקומם, ומצמצמת תנועה והסחות דעת סמוך לכניסה לתא הטייס.
רגע של שקט לארוחת הצוות
בטיסות ארוכות ארוחה חמה עבור צוות הדיילים הופכת לא פעם למותרות נדירות. אבל אותו חלל קטן שבו הם אוכלים משמש לא פעם גם כאזור שבו הנוסעים מותחים את הרגליים. "אני מכיר מקרים שבהם הצוות ביקש להדליק את הנורה בזמן שאנשי הצוות אכלו", מספר וילדן. "בטיסות ארוכות טווח, היו נוסעים שנכנסו למטבחון אחרי הארוחה והתחילו לבצע תרגילי מתיחה, כך שמישהו פשוט עומד עם הישבן שלו מול הפנים שלך בזמן שאתה מנסה לאכול".
במקצוע תובעני שבו יש מעט מאוד רגעים פרטיים, נורת חגורות הבטיחות הופכת למעין מגן זמני, המאפשר לאנשי הצוות לסיים את ארוחתם, שבתקופתו של וילדן כללה "ארוחה חמה, גבינות וכל מה שנשאר ממחלקה ראשונה או מחלקת עסקים". עם זאת, הוא מציין בנימה נוסטלגית כי "כיום, בחברות הלואו קוסט אין דבר כזה אוכל לצוות, והם צריכים להביא אוכל מהבית".
למרות השימושים היצירתיים בנורת חגורות הבטיחות, וילדן מודה כי תמיד ישנם נוסעים שמסרבים להישמע להנחיות. "מניסיוני, גם כשהנורה דולקת, כמעט תמיד יש נוסע אחד לפחות שלא מתייחס אליה", הוא אומר. "ואני אפילו לא אתחיל לדבר על נוסעים שמנסים לפתוח את דלת השירותים, או כאלה שממהרים לפתוח את החגורה ברגע שהנורה נכבית או ברגע הנחיתה".