שמעתם על אסוואטיני? הממלכה שמחזיקה בקשר הדוק לישראל – ובמורשת יהודית

ממלכת אסוואטיני (Eswatini), שהייתה מוכרת לאורך מרבית ההיסטוריה המודרנית בשם סוואזילנד (Swaziland), נותרה אחת המדינות המסקרנות והפחות מוכרות ביבשת אפריקה. היא שוכנת בבטחה בין גבולותיה המשתרעים של דרום אפריקה לבין השטח החופי של מוזמביק, ומכסה שטח קטן של מעט יותר מ-17 אלף קילומטרים רבועים, קטנה מישראל בכ-27 אחוז.

למרות הגיאוגרפיה המצומצמת שלה, אסוואטיני תופסת מקום מורכב בגיאוגרפיה, בפוליטיקה העולמית ובהיסטוריה התרבותית. זוהי מדינה של ניגודים טופוגרפיים דרמטיים, בית למצוקים גיאולוגיים עתיקים, מטעי סוכר נרחבים ומערכת ממשל מסורתית המושרשת בעומק השטח, המציבה אותה כמונרכיה הבלעדית האחרונה באפריקה. מתחת לפני השטח השקט והרי ההייבלד הירוקים מסתתר מכלול היסטורי עשיר שנוצר על ידי התנגדות לקולוניאליזם, נדודים שבטיים מורכבים, וקשר יוצא דופן למורשת היהודית ולמקלט.

>> "הצד האפל של גן עדן": המורשת היהודית הנשכחת של איי האוקיינוס האטלנטי

>> לא הרבה שמעו: הקהילה היהודית הנסתרת שחיה בג'ונגל של סורינאם

>> השאירו אחריהם מורשת: איך הגיעו אלפי משפחות יהודיות אל לב הג'ונגל הכי מסוכן בעולם?

האומה שסירבה להיעלם

כדי להבין את אסוואטיני, יש להכיר את תוואי השטח הדרמטי ואת ההיסטוריה הייחודית שלה. תנועות גיאולוגיות קדומות יצרו במדינה ארבעה אזורים טופוגרפיים ואקלימיים שנמתחים מצפון לדרום: במערב שוכן אזור ההייבלד ההררי והקריר שבו ממוקמת עיר הבירה מבאבנה; ממזרח לו משתרע המידלבלד הגבעי, המרכז החקלאי שבו שוכנת עיר המסחר מנזיני; הלובלד מציע מרחבי סוואנה סובטרופיים עם מטעי סוכר ונוכחות בולטת של חיות בר, ולאורך הגבול עם מוזמביק מתרוממת רמת לובומבו ההררית.

תושבי המדינה, בני האמסוואטי, מייחסים את מוצאם להגירות הבאנטו מהמאות ה-15 וה-16. השבט איחד סביבו קהילות שכנות וקיבל את שמו מהמלך מסוואטי הראשון, תוך ששושלת דלאמיני המלכותית שומרת על הנהגת האומה עד היום. לאורך המאות ה-19 וה-20, הנהגת המדינה הפגינה תמרון דיפלומטי חכם מול ניסיונות פלישה של מתיישבים בורים. המלך מבאנדזני גייס את התמיכה הבריטית, מה שהוביל להגדרת סוואזילנד כמדינת חסות בריטית, ששמרה על מוסד המלוכה המקומי כמעט ללא פגיעה, עד להשגת עצמאות מלאה ב-1968.

בשנת 2018 הכריז המלך מסוואטי השלישי על החזרת שם המדינה משמה הקולוניאלי, סוואזילנד, לממלכת אסוואטיני. המהלך הסווה רק במעט את השלטון המוחלט של הכתר: המלך, שעלה לכס המלכות ב-1986 בגיל 18 בלבד, מחזיק בסמכות מבצעת, מחוקקת ושופטת בלעדית. המבנה הפוליטי בממלכה מתוח בין מסורת עמוקה, המתבטאת בטקסים לאומיים כמו ה-Ncwala וה-Umhlanga, לבין ביקורת בין-לאומית נוקבת על הגבלת מפלגות פוליטיות, פיקוח הדוק על כלי התקשורת ודיכוי מחאות.

מבחינה כלכלית, אסוואטיני קשורה הדוקות לדרום אפריקה השכנה. המטבע המקומי צמוד לרנד הדרום-אפריקאי, והמשק נשען בעיקר על חקלאות קנה סוכר, יערנות ותעשייה המרוכזת באזור מצאפה. לצד התמודדות ממושכת עם אתגרי בריאות הציבור ומגפת ה-HIV, הממלכה הפכה בשנים האחרונות ליעד תיירותי פופולרי.

אריות, פסטיבלים ונופים מרהיבים

אסוואטיני, המכונה "שווייץ של אפריקה" בזכות נופיה ההרריים, מציעה שילוב נגיש של טבע פראי, תיירות אקולוגית ותרבות מסורתית. ענף התיירות חווה התאוששות מרשימה, עם מעל 562 אלף מבקרים במחצית הראשונה של 2026 בלבד, עלייה של 8 אחוזים. עיקר הגידול נובע מתיירות אזורית מדרום אפריקה, מוזמביק וזמביה, כשהמדינה משקיעה בתשתיות ושואפת להגיע ליעד לאומי של 2 מיליון תיירים בשנה עד 2027.

עבור מטיילים בין-לאומיים המבקשים לחקור את אסוואטיני, האפשרויות מגוונות ודחוסות במרחבים קצרים. שמורת הטבע מלילוואני, שמורת הטרק הוותיקה במדינה הממוקמת בעמק אזולוויני, מאפשרת למבקרים לצאת לסיורים רגליים, לרכוב על אופני הרים או לרכוב על סוסים לצד זברות, אנטילופות והיפופוטמים ללא נוכחות טורפים גדולים. לצפייה בחיות בר גדולות, הפארק הלאומי המלכותי הלאנה בלובלד מציע סיורים מודרכים לצפייה באריות, קרנפים לבנים, פילים ונמרים בסביבתם הטבעית.

התרבות היא הלב הפועם של התיירות הסוואזית. מבקרים נוסעים באופן סדיר לכפר התרבות מנטנגה כדי לחוות מוזיקה וריקודים מסורתיים ולראות את אדריכלות כוורות הקש. מדי שנה מארח עמק אזולוויני את פסטיבל MTN Bushfire, פסטיבל מוזיקה ואומנות בין-לאומי המושך אליו אלפי מטיילים מכל רחבי העולם מדי חודש מאי.

אזור ההייבלד מציע מסלולי הליכה מצוינים סביב פסגות הגרניט של "סלע ההוצאה להורג" ושמורת הטבע מפלי פופוניאנה. מטפסים וגיאולוגים מבקרים בסלע סיבבה, מונולית הגרניט השני בגודלו בעולם, המציע מסלולי טיול אתגריים ותצפיות פנורמיות מרהיבות על העמקים שמסביב.

מפליטי שואה ועד הנסיך שהתגייר

מעבר לנופיה המרהיבים ולמסורת המלכותית שלה, טומנת בחובה אסוואטיני את אחד הפרקים המרתקים והפחות מוכרים בהיסטוריה שלה: הקשר ההיסטורי העמוק לעם היהודי. אף על פי שהקהילה היהודית באסוואטיני זעירה ומונה כ-30 תושבי קבע בלבד המרוכזים בעיקר בסביבות מבאבנה, החותם ההיסטורי שלה על המערכת המשפטית, הכלכלית, החינוכית וחצר המלוכה של המדינה הוא עצום.

שורשיה של הקהילה ננטעו בשלהי שנות ה-30 ולאורך מלחמת העולם השנייה, כאשר קבוצה קטנה של פליטים יהודים-גרמנים שנמלטו מרדיפות הנאצים באירופה ניסתה לקבל אישורי כניסה למדינת החסות הבריטית סוואזילנד. רבים מהם ניסו להגיע תחילה לדרום אפריקה, אך נדחו בשל הגבלות ההגירה הנוקשות שהוטלו שם באמצעות חוק הזרים של 1937. כשהם לכודים בעקבות פרוץ המלחמה העולמית, מצאו המשפחות מקלט בלתי צפוי בממלכה הסוואזית. מחקרים היסטוריים מהעת האחרונה, כמו אלה של ג'נין שלוס מאוניברסיטת מונאש באוסטרליה, העלו אל אור הזרקורים את הסיפורים הללו משולי השואה.

במשך השנים הראשונות עמדו הפליטים בפני קשיים כבדים: הם התגוררו בצריפים ארעיים ובבקתות בוץ, סבלו מעוני ונאבקו במחלות טרופיות כמו מלריה ואבעבועות שחורות ללא מקור הכנסה קבוע. בזכות התערבות כספית ולוגיסטית חיונית מצד ועד שליחי הקהילות בדרום אפריקה, הלכה הקהילה והתייצבה בהדרגה. חלוצים מוקדמים, כמו המהגר היהודי-ליטאי קלמן גולדבלט, מילאו בהמשך תפקיד מרכזי בפיתוח האזורי של המדינה, כשהם מסייעים להקים את המפעלים המסחריים הראשונים שלה ומייסדים את שכונותיה העירוניות הראשונות. בעוד שפליטים רבים עברו לדרום אפריקה או למדינות מעבר לים לאחר המלחמה, גרעין מסור נשאר בממלכה לכל ימי חייו והשתלב בעומק החברה המקומית. באמצעות נישואי תערובת לאורך הדורות, בני אמסוואטי מקומיים רבים נושאים עד היום שמות משפחה יהודיים, שושלת היסטורית שקטה שנולדה בשעותיה האפלות ביותר של האנושות.

למרות גודלה, הנוכחות היהודית באסוואטיני הצמיחה דמויות בעלות חשיבות לאומית. בתחום המשפט, המשפטן היהודי סטנלי ספיר כיהן כנשיא בית המשפט לערעורים של סוואזילנד והותיר חותם עמוק על עיצוב המשפט בממלכה. בתחום החינוך, נשיא הקהילה היהודית המנוח, ג'אוף רמוקגדי, ייסד וניהל באזולוויני את בית הספר Kobe High School (כיום Kobe Ramokgadi Advanced Learning Academy), מוסד הממשיך לחנך את ילדי המדינה עד היום.

התשתית הקהילתית באסוואטיני משקפת את אוכלוסייתה הקטנה. בהיעדר בית כנסת רשמי, החיים היהודיים נשמרים באמצעות מפגשים משפחתיים, ציון חגים בקרב תושבים מקומיים ויהודים המתגוררים בה לרגל עבודתם, ושני בתי עלמין יהודיים היסטוריים הממוקמים במבאבנה. התמיכה המוסדית מתוחזקת באמצעות זיקה לקונגרס היהודי האפריקאי, בעוד שמנהיגי הקהילה עומדים בראש יוזמות חברתיות מקומיות כדוגמת מרכז Likusasa Letfu להעצמת נוער ותעסוקה, המעניק לצעירים מקומיים כלים לתחילת דרכם המקצועית.

גם פילנתרופיה יהודית הותירה מורשת חינוכית מתמשכת בממלכה. קרן קירש, שהוקמה על ידי איש התעשייה היהודי יליד סוואזילנד נתן קירש, מספקת תמיכה נרחבת בחינוך וביזמות עבור צעירי המדינה. בנוסף, באמצעות שיתוף פעולה בין הקונגרס היהודי האפריקאי לארגון ספרים אוסטרליים לילדים באפריקה, הוקמה באזולוויני ספרייה על שם הרב משה זילברהפט. הספרייה, המכילה למעלה מ-20 אלף ספרים, מפעילה מערך חלוקה ואיסוף המנגיש את הקריאה לילדים בכפרים המרוחקים בסביבה.

הסיפור המפתיע ביותר המחבר בין אסוואטיני ליהדות הוא ללא ספק סיפורו של הרב נתן גמזדה. גמזדה, שנולד למשפחת המלוכה הסוואזית, הוא נכדו של מלך סוואזילנד, ואביו כיהן כשר החינוך וכשגריר המדינה לשורת מדינות באירופה. כשהוא מבורך בכישרון יוצא דופן, גמזדה התגלה כבלשן מבריק ששלט בסופו של דבר ב-13 שפות, בהן צרפתית, גרמנית, איטלקית, זולו, אפריקאנס ועברית. במהלך לימודיו האקדמיים הגבוהים, שבהם סיים בהצטיינות את לימודיו באוניברסיטת אוקספורד והשלים תואר מוסמך בתרגום באוניברסיטת ויטווטרסראנד בדרום אפריקה, הוא נחשף לשפה העברית בשיעור מקרי. העניין הבלשני באותיות העבריות ובטקסטים התפתח במהירות למסע רוחני מעמיק. בשנת 1991, לאחר שנים של לימוד ומחשבה, המיר הנסיך גמזדה את דתו והתגייר. הוא עבר להתגורר בישראל, הוסמך לרבנות והפך למרצה ולמורה למחשבת ישראל בצפת.

הזיקה הזו באה לידי ביטוי גם במדיניות החוץ, כאשר אסוואטיני ומדינת ישראל מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמיים מאז שנת 1968, אשר כוננו מיד לאחר שהשיגה הממלכה את עצמאותה מבריטניה. לאורך עשרות השנים, שיתוף הפעולה הדו-צדדי הקיף תחומי חקלאות, ניהול מים, העצמת נוער והכשרות טכנולוגיות, לצד יוזמות סיוע ישראליות שתמכו בתוכניות להתפתחות בגיל הרך ובקידום אוריינות מחשבים. בגיאופוליטיקה האזורית המודרנית, אסוואטיני נותרה אחת המדינות הבודדות בדרום יבשת אפריקה השומרת על קשרים חמים ומעשיים עם ישראל. בשנים האחרונות נרשמה התרחבות בשיתופי הפעולה הביטחוניים, הטכנולוגיים והכלכליים בין מבאבנה לחברות ישראליות, קו המתרחק מהעמדות הדיפלומטיות המתוחות יותר של דרום אפריקה השכנה.