גאורגיה בלילה
מדינה בתנופה. הגשר החדש בטיביליסי | צילום: משרד התיירות הגאורגי
שוטר קווקזי ענק וחמור סבר יושב בדלפק ובוחן אותי ואת דרכוני. אין לי מה להסתיר, אבל אני מרגישה קצת לא בנוח. השוטר משתהה רגע נוסף, ורק אחר כך מחתים את הדרכון בקול גדול. ואז, הדבר הכי פחות צפוי קורה: הוא מושיט לעברי בקבוק יין במתנה. "ברוכים הבאים לגאורגיה, ארץ 8,000 הבצירים", הוא אומר בחיוך.

בהתחלה זה נראה כמו גימיק מיוחד לכבוד סיור העיתונאים הישראלים במדינה, שאליו הגעתי בהזמנת משרד התיירות הגאורגי. אבל בירור נוסף מגלה שחלוקת היין למבקרים בחודשים האחרונים היא רק חלק נוסף מתכניתו הסדורה והמדוקדקת של נשיא המדינה הקודם מיכאיל סאקשווילי, שהביא לתהליך פיתוחה המואץ של התיירות והכלכלה המקומית.

תזכורת: ב-2003, עם "מהפכת הוורדים" שמחתה על השחיתות במדינה, קיבל לידיו סאקשווילי מדינה נחשלת, עם יותר מ-50 אחוז עוני ופשיעה בכל מקום. ובכל זאת, בתוך שנים מעטות הצליח להפוך את המדינה מן הקצה אל הקצה. לכן היה משהו מפתיע בתחילת החודש, כאשר במה שהוגדר כבחירות הדמוקרטיות ביותר שידעה המדינה, נחל סאקשווילי תבוסה ואיבד את השלטון לאחר תשע שנים.

איך זה קרה? התשובה נמצאת כנראה באופן שלטונו האוטוריטרי, במדיניותו הקפיטליסטית והדורסנית כלפי החלשים בדרכה לשגשוג הכלכלי במדינה, ובמדיניות "סובלנות אפס" כלפי פשע, שהביאה למספר שיא של אסירים בבתי הכלא, כולל אנשים שקיבלו מאסרים ממושכים בשל גניבות פעוטות. מה שהכריע את הכף בבחירות, סבורים פרשנים רבים, היה שחרור קלטת בה נראים סוהרים מתעללים באסירים ומבצעים בהם מעשי סדום באמצעות מקל מטאטא. מי שחרר את הקלטת הזאת? כמובן, מנהיג האופוזיציה דאז, יריבו של סאקשווילי בבחירות ונשיאה החדש של גאורגיה: המיליארדר בידזינה איוואנישווילי, ראש מפלגת "החלום הגאורגי". 

אתמול (רביעי) מונה איוואנישווילי באופן רשמי לתפקיד ראש ממשלתה של המדינה בקווקז. כעת, אם הדברים יפעלו כראוי למדינה דמוקרטית מתוקנת, יכהנו הנשיא וראש הממשלה הנכנס כשנה נוספת זה לצד זה. עם תום הקדנציה השנייה של סאקשווילי, יעבור השלטון במלואו לידי ראש הממשלה החדש. אלא שהטייקון הגאורגי יקבל לידיו מדינה אחרת לגמרי מזו שהייתה עד לפני כעשור – לא עוד מקום עלוב, מושחת ועני – אלא מדינה בתנופה, שקשה לזהותה.

תיירות, תיירות ותיירות

עם הרבה אטרקציות תיירותיות ובלי משאבי טבע משמעותיים, התיירות בגאורגיה היא אחד משני גורמי ההכנסה העיקרים של המדינה, לצד החקלאות. הממשל הגאורגי פועל כדי למצות את הפוטנציאל הטמון בנופים המרהיבים של הרי הקווקז, בחופי הים שלאורך הים השחור ובמסורת הגאורגית המפוארת של אוכל ויין.

ב-2008 הסתבך אמנם ממשל סאקשווילי במלחמה עם רוסיה על החבלים הבדלניים דרום אוסטיה ואבחזיה, אך מאז הצליחה גאורגיה לשנות את תדמיתה והפכה לפנינת תיירות אטרקטיבית. האנדרטאות לזכר אלפי הנופלים המפוזרות לאורכה הופכות בהדרגה לפיסת היסטוריה, אתר תיירותי נוסף שבו אפשר לבקר.

בשנה שעברה הוגדרה גאורגיה כמדינה המתפתחת בעלת הצמיחה המהירה ביותר בתחום התיירות, עם עלייה של 39 אחוזים במספר המבקרים הזרים לעומת שנת 2011 הקיץ. גם ב-2012 המספרים ממשיכים לנסוק: בתשעת החודשים הראשונים השנה, זינק מספר המבקרים ב-56 אחוזים נוספים לעומת תקופת הזמן המקבילה בשנה שעברה, והגיע לכ-3.2 מיליון. מספר התיירים בגאורגיה דומה למספר הזרים המבקרים בישראל, אבל אינו כולל כמו אצלנו כ-17 אחוזים המגיעים לבקר קרובים וכ-38 אחוזים שמטרת ביקורם העיקרית היא דתית.

הנוף בגיאורגיה
נופים מרהיבים של הרי הקווק ומסורת רבת שנים של אוכל ויין | צילום: משרד התיירות הגאורגי

את החותמת שהותירה הרפורמה בהובלת סקאשווילי ניתן לראות בכל פינה בערים הגדולות, ולא רק בענף התיירות: בניין משרד הפנים המרשים הניצב בדרך משדה התעופה לבירה טביליסי בנוי קירות שקופים כתרופה לשחיתות, וכך גם קירותיהן של תחנות המשטרה בעיר –  הכל בהשראת האמרה כי "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר". גשר מודרני ושקוף בצורת כנפיים מעוגלות ניצב ליד הרכבל החדש בטביליסי, ומוביל אל תצפית לעיר ממבצר נרקילה. בלב העיר נבנה בימים אלה גם מרכז מופעים מעוצב, אך הגאווה הגדולה ביותר של הגאורגים הוא דווקא ה-Public Service Hall, מרכז ענקי המציע כ-3,000 שירותים ממשלתיים לאזרח, החל מהוצאת תעודות וכלה ברישיון לעסקים.

"כשהתגוררתי כאן בשנים 2006-2003 היה מפחיד להסתובב כאן ברחובות והתשתיות כמעט ולא היו קיימות", מספר דב פיקולין, המדריך הצמוד שלנו, שותף בחברת הטיולים הפרטיים "אותנטיקו" ולשעבר נציג הסוכנות היהודית באזור. "לא היו כמעט כבישים סלולים בעיר, המדינה הייתה חשוכה מאוד ונאלצתי להחזיק גנרטור חשמל גדול בבית כדי להתמודד עם המחסור בחשמל".

אפשרויות הרכישה וההשקעות באזור בתקופת משטרו של הנשיא הראשון, אדוארד שוורדנדזה, היו אפסיות, ומרבית העוצמה הכלכלית רוכזה בידי חוג מצומצם של מקורביו. "כשהגעתי לטביליסי היו בקושי כמה סניפי סופרמרקט בודדים בכל הבירה ושני בתי מלון", מוסיף פיקולין. "היום כבר פועלים בעיר עשרות מלונות, כולל של הרשתות הגדולות".

ואכן, באחרונה פתחו רשתות שרתון, הולידיי אין ורדיסון בתי מלון בבירה. גם בעיירת הקייט התיירותית בטומי שבדרום המדינה בנו מלון יוקרתי של רשת הילטון ועוד מלון של רדיסון שנפתח בשנה שעברה. זאת בנוסף למלונות בוטיק. הסכם שנחתם באחרונה מבשר על שני מלונות נוספים שיתחילו בקרוב את תהליך הבנייה ועתידים להיחנך בבטומי בשנת 2015 בהשקעה פרטית.  

אגרולי חצ'פורי. המנה המסורתית
אגרולי חצ'פורי. המנה המסורתית | צילום: אלינור פוקס

הקמתו של הקניון הגדול הראשון בטביליסי הסתיימה לאחרונה. בין הרשתות שכבר התמקמו בו: FOREVER 21 שסניפיה נחנכו רק לפני פחות משנה בישראל; והרשתות הספרדיות זארה, סטדיבריוס ומסימו דוטי. בימים אלה ממשיכות להתמקם בו חנויות ורשתות חדשות. ברחוב המרכזי בבירה, שדרות רוסטבלי, שבו ממוקמים גם הפרלמנט הגאורגי וגם בניין האופרה המעוצב, ניתן לזהות רשתות גדולות נוספות כמו קרטייה.

"כניסתו של סאקשווילי לתפקיד ב-2003 בישרה על שינוי תדמיתה של המדינה", אומר ד"ר אבינעם עידן, מומחה לקווקז ומרכז אסיה באוניברסיטת חיפה שהגיע לביקור בבירה טביליסי כמשגיח בבחירות המקומיות מטעם הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה. "כמי שהתגורר ולמד במערב אירופה, הנהיג סאקשווילי משטר דמוקרטי ומודרני: הוא מינה בעלי תפקידים צעירים מאוד, רובם יוצאי אוניברסיטאות במערב, והביא ליצירת כלכלת שוק פתוח לזרימת הון זר למדינה. מדיניותו הנוקשה כלפי פשע הביאה לכך שכיום הרבה יותר בטוח להסתובב ברחובות ואלה גם הנסיבות שאפשרו למשוך תיירים למדינה".

עם כניסתו של סאקשווילי לתפקיד הנשיא, התהדקו היחסים בין הישראלים והגאורגים. אחד הסימנים הבולטים לכך הוא מינויו של דוד קזרשווילי, יהודי גאורגי שלמד בתיכון בחולון, לתפקיד שר האוצר ולאחר מכן לשר ההגנה בממשלתו של סאקשווילי.

 הנקודה הישראלית

גל התיירות שפקד את גאורגיה לא פסח גם עלינו. התיירות הישראלית מהווה רק כאחוז אחד מכלל המבקרים בגאורגיה, אך בכל זאת נמצאת בין עשר המדינות המובילות במספר המבקרים למדינה.

פציעתו הקשה של כתב "ידיעות אחרונות" צדוק יחזקאלי מהפצצות הרוסים בעיר גורי בשנת 2008 הביאה לשיתוק בחלק משרירי רגלו, אך כבר כמעט נשכחה מתודעת הציבור בישראל. גם אזהרת המסע שפרסמה לשכת המסחר והתעסוקה בשנה שעברה, בעקבות הרשעת אנשי העסקים רוני פוקס וזאב פרנקל בשוחד אנשי ציבור וכליאתם במדינה, כבר הודחקה. הבדיחות על גרוזינים הוחלפו בשיחות ברזייה על טיולי ג'יפים בגאורגיה. התוצאה: בתשעת החודשים הראשונים של 2012 הספיקו כבר 25,991 ישראלים לבקר במדינה, והשקעות הישראלים גדלו.

כך לדוגמה, אחד הפרויקטים הגדולים בטביליסי שייך לקבוצת יזמים בהשתתפות מני ביניש, ישראלי ממוצא גאורגי העוסק בנדל"ן ובאנרגיה בגאורגיה. לדבריו, "בפרויקט מושקעים 10 מיליון דולר, והוא כולל 3,600 יחידות דיור. השקעות הישראלים בגאורגיה חזרו לשגשג מאז המלחמה ב-2008. להערכתי, עד היום השקיעו הישראלים במדינה כחצי מיליארד דולר. לא רק בתחום הנדל"ן, אלא גם בתחומי האבטחה, התקשורת ועוד".

נופי גאורגיה
רבבות ישראלים מגיעים לכאן מדי שנה. נוף גיאורגי | צילום: משרד התיירות הגאורגי

אבל לגאורגים זה לא מספיק. הם החליטו להפקיד 2 מיליון שקל בידי המשרד הישראלי "ספוט תקשורת ואסטרטגיה", במטרה למשוך מבקרים ישראלים נוספים, והזמינו עיתונאים לסיור כדי להתרשם מהנעשה במדינה.

במסגרת המסע הזה, על גדות מפל של נהר מטקוורי במסעדה מסורתית משובחת, אנחנו יושבים על כוס יין מקומי ומנת חצ'פורי נוטפת גבינה עשירה. מרים קווירישווילי וטטיה צ'יקווידז, שתי הנציגות הצעירות מטעם לשכת התיירות מייצגות את "הגאורגי החדש", הדור הצעיר והמשכיל שלמד באוניברסיטאות במערב וחזר כדי לשנות את גאורגיה מבפנים. שתיהן, בנות 22 בלבד, אחראיות על תקציבה המכובד של לשכת התיירות המקומית. "רוב התיירים מגיעים לגאורגיה מהמדינות השכנות: טורקיה, ארמניה, רוסיה, אזרביז'אן ואיראן. אבל התיירים האיראנים, למשל, לא מייצרים לנו כמעט הכנסות ומקומות עבודה, אלא מגיעים להמר בקזינו וחוזרים למדינתם", מסבירה קווירישווילי במבטא אמריקאי מושלם. "התיירים הישראלים הם סוג התיירים שאליהם אנחנו מכוונים. מסקרים שערכנו גילינו גם שגאורגיה מציעה את הדברים שישראלים מחפשים לרוב בחופשה, שהם בעיקר תיירות אקולוגית – שמתמקדת בתרבות מקומית ובטבע, אבל גם חופשות סקי בהרים, או נופש בטן-גב וקזינו בחופי הים של בטומי".

כך מכינים חינקלי (כיסוני בשר).
ייצור ביתי של חינקלי, כיסוני בשר | צילום: אלינור פוקס

המרחק הקצר מישראל לגאורגיה, בסך הכל שעתיים וחצי של טיסה, הוא יתרון משמעותי. הדס אורן ובר צירינסקי למשל, בנות 24 מחולון, החליטו לוותר על טיול בנפאל או בקוסטה ריק ולעשות את  הטיול שלאחר הצבא שלהם דווקא בגאורגיה. "אנחנו ישנות בשבועות האחרונים בגסטהאוסים, יוצאות לטרקים בהרים ופוגשות פה המון צעירים ישראלים שעושים את אותו הדבר", מספרת צירינסקי. "המחיר הוא הרבה יותר נמוך ממחירי הטיולים בדרום אמריקה". אם טיסה לקטמנדו תעלה לפחות 1,400 דולר, טיסה לטביליסי עולה 500-350 דולר בלבד, והמטיילים הצעירים הישראלים כבר מתחילים לזהות את ההזדמנות.

אבל מרבית התיירים הישראלים אינם תרמילאים ומעדיפים להתפנק במלון ברמת ארבעה כוכבים. חבילת חופשת בטן-גב בגאורגיה תעלה יותר ממחירה של חופשה בטורקיה או בקפריסין. חבילת נופש בבטומי, בירת חבל אג'רה, עיירת נופש על חוף הים השחור שמציעה גם מעיינות חמים, תעלה כ-800 דולר לאדם, בעוד נופש בקפריסין יכול להסתכם ב-500 דולר לאדם לשלושה לילות.

הטיולים הפופולריים ביותר בגאורגיה הם הטיולים המאורגנים והטיולים הפרטיים בקבוצות. "כשקבוצה או משפחה מבקשת ממני לסגור לה טיול פרטי אני קודם שואל מה הם אוהבים לעשות", אומר פיקולין. "מי שמתעניין בטיולי ג'יפים יוכל לצאת לטיול של שבעה לילות בהרי הקווקז, כולל סיור עם מדריך מקומי ליום אחד, ג'יפ צמוד, מלון ארבעה כוכבים וחצי פנסיון במחירים של כ-1,500 עד 1,800 דולר לאדם. טיולים פופולריים אחרים הם טיולי תרבות גאוגרפיים הכוללים סיורי תרבות וסיורי יין ואוכל מקומי שנעים בין 1,500 לכ-2,000 דולר לאדם ומומלצים בעיקר בתקופת הבציר, בחודשים ספטמבר-אוקטובר". פיקולין מציין כי בעונה האחרונה חש בגידול משמעותי בביקוש בטיולים פרטים של קבוצות, חברות ומשפחות בטיולים פרטיים.

רודולף ג'וליאני של הקווקז

הפריחה הזאת בתיירות חייבת את קיומה לשיפור הדרמטי ברמת הביטחון האישי. הנשיא סקאשווילי הצליח למגר את השחיתות והפשע בסדרת צעדים נחושים. הוא פיטר אלפי שוטרים מושחתים, ומילא את בתי הכלא בכ-24 אלף אסירים: פי ארבעה ממספרם בעשור הקודם. סקאשווילי גם ביצע תהליכי הפרטה אינטנסיביים והעניק תמריצים למשקיעים מקומיים וזרים, בעיקר בתחום המלונאות. ממשלתו הורידה מסים, וקבעה את מס ההכנסה על דרגה אחידה של 25 אחוזים, לכל רמות ההכנסה. כיום, אין חוק שכר מינימום בגאורגיה, ומעסיק אינו מחויב בתשלום פיצויי פיטורים אם הודיע מראש על פיטורי העובד.

בעוד אירופה סובלת מהמשבר הכלכלי, התמ"ג של גאורגיה בשנת 2011 דווקא גדל ב-7%. ב-2011 היא דורגה במקום הראשון בעולם ברפורמות, וכיום היא מדורגת על-ידי הבנק העולמי במקום ה-16 במדד קלות עשיית העסקים, הרבה לפני ישראל הניצבת במקום ה-34.

הדמייה של הפריויקט
הדמייה של הפרויקט הישראלי המתוכנן

כמובן, המדיניות הקפיטליסטית חסרת המעצורים הזו לא היטיבה עם כלל האזרחים. כך למשל, בסו שנגליה בן ה-19, שאותו פגשתי בלובי מלון קזבגי שבעירייה הצופה על הר הקווקז הרם והמושלג. שנגליה החל את לימודיו כמהנדס מכונות באוניברסיטה ממשלתית, אך עד מהרה הבין שהלימודים בבתי הספר הממשלתיים לא יאפשרו לו להתקבל לעבודה: "האוניברסיטאות הממשלתיות ברמה נמוכה מאוד ומי שרוצה להצליח, חייב לממן לימודים פרטיים יוקרתיים בארץ או בחו"ל", הוא מסביר. שנגליה החליט לפרוש מהלימודים במטרה לעבוד, להרוויח כסף ולאפשר לעצמו ללמוד בבית ספר יוקרתי לעיתונות. "סאקשווילי הביא לגאורגיה קידמה, אבל האזרחים הפשוטים מעוניינים באוכל על השולחן ופרנסה כאן ועכשיו", הוא אומר. "המדיניות הנוקשה מדי שלו כלפי הפשע הביאה לכך שכמעט בכל משפחה תמצאי אסיר או אסיר על תנאי. את בן דודי לא ראיתי כבר שבע שנים ורק בעוד שנה הוא עתיד להשתחרר מהכלא על גניבת אופניים. אדם אחר שגנב טלפון סלולרי נכנס לעשר שנות מאסר. לא ברור איך אחרי תקופה שכזאת הם יצליחו לשקם את עצמם, במיוחד כשהשכר הממוצע במשק לא עולה כ-400 דולר. בנוסף, אחוזי האבטלה שהממשלה מפרסמת הם 15%. בפועל, מדובר על כמות גדולה הרבה יותר והעניים לא מקבלים סיוע ממשלתי".

אנשי עסקים מקומיים טוענים כי למרות הצהרותיו של סאקשווילי על מלחמתו בשחיתות קודמו, משטרו שלו פיתח שחיתות מסוג אחר, שבמסגרתה נטפלות הרשויות לבתי עסק שאינם שייכים לתומכי השלטון וגם בית המשפט אינו מנותק מהממשל וכפוף לסאקשווילי.

עם בחירתו של איוונישווילי, טענו מתנגדיו כי הוא לא יותר מבובה של שלטון רוסיה, שם עשה את רוב הונו המוערך ב-6.4 מיליארד דולר. אבל הוא מצידו טען כי בכוונתו להמשיך את  הקו הפרו-מערבי של קודמו תוך נרמול היחסים עם השכנה רוסיה. הוא הספיק להכריז על כוונתו להגיע לביקור בארצות-הברית וביקר בבית כנסת באזור טביליסי ימים ספורים אחרי זכייתו. ביקורת נוספת נמתחה על איוונישווילי בגלל ריחוקו מהעניים, למרות שפיזר הבטחות רבות לעזור להם.

"איוואנישווילי עשה את הונו ברוסיה. הוא מעולם לא גזל כלום מהאזרחים, אלא להפך: הוא תורם מדי שנה 200 מיליון דולר לגאורגיה ובכפר שבו נולד בו הוא מממן לימודים לצעירים, משלם על אספקת מים, חשמל וכל דבר שזקוקים לו שם", אומר איש הנדל"ן בניש. שותפו איליה מוסיף כי רק טייקון בסדר הגודל של איוונישווילי היה מסוגל לערער את שלטון סאקשווילי, ומביע את שמחתו על שינויי השלטון הטריים. "ללא ערוץ טלוויזיה משלו, לאיוונישווילי לא הייתה אפשרות לשדר תכנים של האופוזיציה. סאקשווילי ניסה למנוע את שידורם ולכן רק כך היה להביא בחירות דמוקרטיות אמתיות בגאורגיה", הוא אומר. 

גיאורגים
שואפים להיות אירופה. גיאורגים בלבוש מסורתי | צילום: משרד התיירות הגיאורגי

עדיין לא ברור האם מנהיגה הנכנס של גאורגיה ימשיך בביצוע תוכניותיו ארוכות הטווח של סאקשווילי, וגם לא כיצד בדיוק יתחלקו הסמכויות ביניהם בשנה הקרובה – עד לפרישתו של האחרון מתפקיד הנשיא. אך בראיון לשבועון הגרמני "דר שפיגל", הדגיש איוונישווילי כי מבחינתו מה שחשוב אינה רק התדמית של המדינה, אלא האופן הממשי שבו היא מתנהלת. באותו ראיון התחייב המנהיג החדש לעשות צעד נוסף אל עבר המערב ולהפוך את גאורגיה לדמוקרטיה אמיתית בעלת מוסדות בלתי תלויים לאיזונים ובלמים. "אירופה היא מודל לחיקוי, זוהי מטרתנו וייעודנו ואנחנו מעוניינים להיות חלק ממנה", הוא אמר והבטיח שאין בכוונתו להישאר זמן רב בפוליטיקה. "תוך שנה וחצי עד שנתיים יוקמו בגאורגיה מוסדות דמוקרטים ההולמים את אירופה, מערכת המשפט תשוחרר מכבלי המשטר ותוקם תקשורת עצמאית, ואז אוכל לפרוש".

אם הבטחות אלה ימומשו, ו"החלום הגאורגי" של איוונישווילי יוגשם, ייתכן שבפעם הבאה שנקפוץ לביקור בטביליסי, שוב יהיה קשה לזהותה.

ולסיום: 5 דברים שבטח לא ידעתם על גאורגיה

1. בגאורגיה מגיעים לשיבה טובה. מספר האנשים שגילם מעל 100 הוא הגבוה ביותר בעולם. הסוד שלהם לאריכות חיים פשוט: מצוני (יוגורט טבעי), אוכל אורגני, יין ושמחת החיים.

2. בנו של ראש הממשלה הנבחר איוואנישווילי, בארה בן ה-18, הוא הראפר המצליח ביותר בגאורגיה כיום וזוכה להערצתם של אלפי בני נוער. 

3. את הקצה של החינקאלי - כיסן בשר מאודה פופולרי במטבח הגאורגי - לא אוכלים. הלשונות הרעות טוענות שכך יכולה בעלת הבית לספור כמה חינקאלי כל סועד אכל. האמת הפשוטה היא שהקצה לא מתבשל טוב.

4. "גרוזינים" הוא ביטוי גנאי שהודבק לגאורגים בעת השתלטות הרוסים על גאורגיה, במאה ה-19, על ידי יהודים רוסיים. שגריר גאורגיה בישראל ביקש להפסיק לכנותם בשם זה, ולחזור לשם המקורי - גאורגים.

5. הגאורגים מאמינים כי האורח הוא מתנת האלוהים ומטפלים בו בהתאם. אם ייצא לכם להתארח אצל אחד, תבינו מה הכוונה.

>> לכל כתבות המגזין