לפני כשש שנים, רכשו בני זוג בני 72 מקיבוץ בצפון הארץ, חבילה של טיול מאורגן ליוון דרך חברת אשת טורס. בטיול המאורגן השתתפו 36 מטיילים בגילאי 60 עד 80. כחלק מהסיור הקבוצה הגיעה גם לטיול רגלי באזור שמורת הר אולימפוס בו צועדים מידי שנה אלפי בני אדם מכל רחבי העולם.
>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
כשהגיעו למקום, המדריך מטעם החברה הסביר למטיילים על הקושי היחסי בהליכה וכתוצאה מכך שני מטיילים העדיפו להישאר באוטובוס. כשהקבוצה יצאה להליכה המדריך צעד בראש, כשעל גופן רק טלפון סלולרי ולא היה ברשותו טלפון לווייני למקרה של מצוקה, למרות שידוע שבאזור הזה יש קשיי קליטה משמעותיים.
כשעתיים לאחר שיצאו להליכה אחת מחברות הקבוצה מעדה ונפלה לתהום שלצד הדרך. למזלה, נפילתה נבלמה על ידי גזע עץ שהיה במדרון. חלק מהמטיילים שהיו בסמוך לה הצליחו לתפוס אותה ולחלץ אותה בשלום, אך בעלה, שרץ גם הוא לחלץ אותה, מעד, נפל לתהום ונהרג.
"המדריך לא נתן הוראות בטיחות"
בני משפחתו של חבר הקיבוץ הגישו תביעה לבית משפט השלום בתל אביב נגד חברת הנסיעות אשת טורס וחברת הביטוח שלה, באמצעות עו"ד רועי צביקל. בני המשפחה טענו בתביעה שהמדריך וחברת הנסיעות התרשלו ושיש להם אחריות לתוצאות האירוע הטרגי בו נהרג אב המשפחה. בכתב התביעה נטען שאיש לא הזהיר את המטיילים מפני הסכנות שהיו במסלול ולא הוצבו במקום שלטי אזהרה.
לכתב התביעה צורף תצהיר של בני זוג אחרים שהיו בטיול וטענו שכוחות החילוץ הגיעו לזירה כשעה וחצי לאחר האירוע ושהמקום בו נפל המנוח היה צר מאוד, מה שאיפשר רק לאדם אחר בלבד לצעוד בו. "הלכנו רגיל עד הקטע של האירוע ושם כנראה זה היה באמת מסוכן... הוא היה מלא סלעים ואף אחד לא אמר לנו אם צריך להיזהר שם או לא צריך להיזהר בקטע הזה", טען המטייל.
"נאמר לנו שנטייל טיול רגלי לא קשה בשמורת הר אולימפוס... לאחר כשעתיים של הליכה הגענו לדרך עפר על סף התהום אליה הגענו ללא אזהרה מוקדמת וללא שהמדריך נותן הוראות בטיחות", העידה בזמנו אשתו של ההרוג. "בגלל הדרך הצרה לא יכולתי ללכת בצמוד לבעלי ועל כך הלכתי מקדימה ובעלי הלך מאחוריי. בשלב מסוים הרגל שלי החליקה על דרך העפר ונעצרתי על גבי עץ קטן. מיד לאחר מכן ראיתי את בעלי נופל גם הוא אולם הוא לא נעצר על עץ. ראיתי אותו מתגלגל ואז נעלם. לאחר שעות נודע לי כי הוא נמצא ללא רוח חיים".
גם הרשויות ביוון לא הציבו שלטי אזהרה
הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה על הסף בנימוק שאין להם אחריות למה שקרה. הם ציינו שלא היה כל צורך להזהיר את המטיילים לגבי המסלול שכן גם הרשויות ביוון לא מצאו להציב במקום שלטי אזהרה וגדרות. בנוסף, הם ציינו שאשת טורס ערכה תחקיר לבדיקת נסיבות התאונה.
השופט הבכיר יחזקאל הראל, שדן בתביעה, ציין בפסק הדין שהוא נותן אמון בעדים מטעם התביעה וכי הנתבעים פעלו לכל אורך הדרך על מנת להציג את התובע ועדי התביעה כמי שאינם דוברי אמת. השופט הביע תמיהה מדוע הנתבעים לא זימנו לעדות מטיילים נוספים שאינם נמנים על חברי הקיבוץ כדי לסתור את גרסת התביעה.
במהלך המשפט הייתה מחלוקת היכן אירעה בדיוק התאונה הקטלנית, אבל השופט בחר להאמין לגרסת התובעים שזה קרה בשביל צר שמימינו היה תהום עם סלעים. בפסק הדין ציין השופט שעד הגנה מטעם הנתבעים, שבבעלותו חברת חברות תיירות המספקת שירותים גם לאשת טורס, העיד שאכן מסוכן ללכת על השביל הצר ממנו נפל המנוח. השופט הביע תמיהה נוספת, מדוע אשת טורס לא חשפה את תחקיר התאונה וכיצד ייתכן שאותו מדריך שהיה מעורב במקרה הטרגי הדריך טיול נוסף מטעם החברה.
"גישתה, לאחר האירוע של אשת (טורס) לפרשה, מלמדת על הלך רוחה ועל גישתה בדבר שמירה על שלומם של לקוחותיה שעה שלא מצאה לנכון לחקור תאונה קטלנית שאירעה במקום חסר כל סיכון לשיטתה", טען השופט. "העובדה כי הנתבע והמטיילים לא צוידו על ידי אשת בציוד עזרה ראשונה מינימלי, גם אם לה היה בו כדי לסייע למניעת התאונה, יש בה כדי להעלות סימני שאלה בדבר אופן התנהלותם. לסיכום, שוכנעתי כי הנתבעים לא עשו את שחובה היה עליהם לעשות באמצעות פשוטים ובכך הפרו את חובתם לשמירה על שלומם ובריאותם של כלל המטיילים ושל המנוחים בפרט". השופט קבע, כי הנתבעים ישלמו לבני משפחותיהם של בני הזוג פיצוי של כמיליון שקל כולל הוצאות משפט.