כולל מלון ומצודה היסטורית: אחרי 100 שנה - המקום המוזנח בירושלים יעבור מהפך

אחרי יותר ממאה שנה שבהן היה סגור ומגודר, מגרש פרטי בלב ירושלים שבמרכזו מצודה עות’מאנית נדירה מהמאה ה־17, עומד להיפתח מחדש – ולהפוך לבית מלון ומרחב ציבורי פתוח ירוק ונגיש לטובת תושבי העיר ואורחיה.

>שופץ ושודרג: כך נראה המעיין היפה בדרום

התוכנית המוגשת על ידי חברת בלגיה ישראל בע"מ קיבלה המלצה להפקדה מעיריית ירושלים ומהוועדה המחוזית והיא תעלה בימים הקרובים לדיון בהתנגדויות, לאחר שמרכז בגין ותיאטרון החאן הסירו את התנגדותם והכירו בחשיבות הפרויקט. מטרת התוכנית להשיב לציבור שטח פרטי משמעותי במרחב כתף הינום – אזור בעל ערך נופי, היסטורי ותרבותי.

בהמלצה של עיריית ירושלים להפקדת התוכנית מובהר כי היא ניתנה לאחר בחינה מעמיקה של השפעתה על תושבי העיר ועל המרחב העירוני כולו. העירייה מברכת על הרצון להפוך את המתחם הסגור והמוזנח, שמהווה כיום "חור שחור" במרקם העיר, למרחב פתוח ונגיש לתושבי ירושלים – וליצור נקודת חיבור משמעותית בין אתרי תרבות וטבע עירוני מרכזיים דוגמת: תיאטרון החאן, בית בגין, הסינמטק, התחנה הראשונה, הכנסייה הסקוטית וגבעת התנ”ך.

בלב המתחם נמצאת כאמור מצודה חקלאית עות'מאנית מהמאה ה-17 – שריד נדיר מסוגו, שכיום מוסתר מהעין ומנותק מהרחוב. במסגרת התוכנית, ובדרישת עיריית ירושלים, יעבור המבנה תהליך שיקום ושימור מקיף, ייפתח לכניסה חופשית לציבור ואף יאפשר עלייה לגג המצודה – לתצפית פתוחה לעבר העיר העתיקה וגיא בן הינום.

למעלה משני שלישים משטח המגרש יוקדשו לשטחים פתוחים נגישים לציבור בכל שעות היממה: שבילי הליכה, אזורי ישיבה, מרפסות תצפית ומרחבי שהייה. המתחם עתיד להפוך לשער העלייה המרכזי אל גבעת התנ”ך ולנקודת עצירה טבעית עבור מטיילים ותושבים.

תכנית המלון משתרעת על פני שטח של כ-5 דונם, המצוי במתחם שבין הרחובות דוד רמז ממערב, בית מורשת בגין והכנסיה והמלון הסקוטי ממזרח גבעת התנ"ך ומתחם תיאטרון החאן מדרום. במלון יהיו 80 חדרים בלבד

משה שפירא, אדריכל השימור של הפרויקט, אמר: "מדובר במבנה ייחודי שמעולם לא היה נגיש לציבור. פתיחתו תאפשר לתושבי ירושלים להכיר נדבך כמעט לא מוכר בהיסטוריה של העיר – זו תרומה משמעותית לשימור המורשת ולהעמקת הקשר של הציבור למרחב".

אדריכל הפרויקט, ירון קופרשטוק, אמר: "התכנון נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם מחלקות התכנון והשימור בעיריית ירושלים והצוות המקצועי של הוועדה המחוזית וכולם יחד היו שותפים לגיבוש הפתרון הנכון למקום. בחרנו לעצב את קומת המסד שמגשרת בין מפלס הרחוב ומפלס המצודה, כמערכת של קמרונות חצובים בסלע ובכך להתייחס לחציבה בסלע מימי בית ראשון שנמצאת במתחם 'כתף הינום' כמו גם לחציבה בסלע של אולמות תיאטרון החאן הסמוכים לו, מתוך מטרה ליצור קשר פיזי/תרבותי ישיר בין הפרויקט וסביבתו ההיסטורית".