שלוש סטודנטיות ערביות ישראליות תובעות פיצוי בסך 360 אלף שקל מחברות התעופה אל על וארקיע בטענה כי עברו הליך בידוק ביטחוני משפיל לפני טיסה. ר' מעכו, ר' מכפר כנא וס' מירושלים הן חברות וסטודנטיות לתואר שני באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-16 באוקטובר 2016 נסעו השלוש לטיול בבלגרד שבסרביה, במסגרת קבוצה מאורגנת.

בתביעה שהגישו לבית משפט השלום בירושלים ב-22 ביוני השנה נגד חברת ארקיע, שמכרה לסטודנטיות את חבילת הטיול המאורגן ושהטיסה אותן הלוך חזור, ונגד חברת אל על, שמספקת לארקיע שירותי אבטחה בשדות תעופה בחו"ל, טוענות השלוש כי כאשר היו בדרכן חזרה לישראל הן עברו בידוק ביטחוני משפיל ומיותר.

לפי הנטען בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד עאוני בנא, מדובר בהליך חמור במיוחד, שבמהלכו נדרשו הסטודנטיות לעבור בידוק גופני, שכלל נגיעה ומישוש בגופן העירום. התובעות טענות כי הבודקות הביטחוניות איימו עליהן שלא יעלו אותן לטיסה אם לא ישתפו פעולה.

המקרה התרחש בבלגרד, כאשר לפי המתואר בתביעה הבידוק ארך זמן ממושך ביחס לבידוק שעברו יתר חברי הקבוצה וחרג "מכל סטנדרט אנושי ומקצועי של בידוק סביר של אזרח ישראלי. מעבר לתשאולים הארוכים והחיטוט בחפציהן האישיים, התובעות נדרשו לחיפוש גופני מבזה במיוחד שכלל מישוש ונגיעה בכל חלקי גופן העירום, לרבות באזורים אינטימיים. החיפוש נעשה תוך גילוי אטימות לרגשותיהן של התובעות והוא לא הופסק למרות בכיין והפצרותיהן המתמשכות וגם לא אחרי שאחת מהן התעלפה מרוב השפלה ומבוכה בעת החיפוש בגופה העירום כמעט לחלוטין", כך לפי התביעה.

דקות ספורות לפני ההמראה לווו הנוסעות עד לפתח המטוס ולטענתן נאסר עליהן לדבר עם הנוסעים, לערוך קניות או לבוא במגע עם חברי הקבוצה או עם עוברי האורח בנמל התעופה. אם לא די בכך, לאחר שהחל הליך העלייה למטוס השלוש הוכנסו ראשונות בנפרד ובליווי של בודקת ביטחונית אשר הושיבה אותן במושב האחרון במטוס. המזוודות של השלוש, שנדרשו לבדיקה מיוחדת, כפי שהוסבר לנוסעות, לא טסו עמן ארצה. המזוודות נבדקו ללא נוכחות הנוסעות והוחזרו להן שבוע לאחר הנחיתה בישראל, בעקבות מה שהוגדר כ"מחסור בכוח אדם".

בדיקה ביטחונית בנתב
בידוק בטחוני בנתב"ג. אילוסטרציה | צילום: David Silverman, GettyImages IL

עוד בטרם הגשת התביעה פנו הנוסעות אל ארקיע ואל חברת אל על בדרישה לפיצוי על היחס המבזה. המענה שהן קיבלו הוא שעובדי הביטחון אינם עובדי ארקיע או נציגיה וכי האחריות היא על הריבון המקומי אשר באישורו פועלים אנשי הביטחון. עוד נטען כי לארקיע אין כל שליטה על הבידוק הביטחוני. כאשר הנוסעות פנו לאל על, היא הפנתה אותן לארקיע.

התביעה טוענת לשורה של הפרות בהן חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הפרת הזכות לשוויון, הפרת הזכות לפרטיות, הפרת הזכות לחופש התנועה, הפרת חוק איסור הפליה, רשלנות ועוד. "אין ולא יכולה להיות לכך הצדקה עניינית כלשהי. לא ניתן לחשוב על סיבה אחרה לפגיעה ולהתנהלות משפילה זו מלבד לאומן הערבי של התובעות", כך התביעה המבקשת פיצוי של 120 אלף שקל לכל אחת מהנוסעות "לאור חומרת הפגיעה ועומק ההשפלה". בין היתר מבקשת התביעה לפסוק את הפיצוי המוגבר כאלמנט מרתיע ומעניש "כדי להעביר מסר ברור שמוקיע כל השפלה של אזרח ערבי באשר הוא ערבי ושמבהיר כי כבודן, גופן ורגשותיהן של התובעות (ושל כלל האזרחיות והאזרחים הערבים) אינם הפקר".

מאל על נמסר כי "כתב התביעה טרם התקבל באל על. לכשיתקבל אל על תלמד אותו ותגיב בערכאות המקובלות".

מארקיע נמסר: "בתוקף החלטת ממשלה מעניקה אל על את שירותי אבטחת התעופה לכלל חברות התעופה הישראליות. לארקיע אין כלל מעורבות בהליכים אלה".