"גיבור של אמא, הוא היה הגאווה של חיי"

לפני כשלושה שבועות נפטר מפצעיו נדיר אדרי ז"ל, אחד מהישראלים שנפצעו בתאונה הקטלנית בפנמה שבה נהרגה גם נועה יצחק ז"ל. נדיר הוטס לישראל כשהוא במצב קשה, ובמשך כשבוע נלחמו הצוותים הרפואיים על חייו, עד שנאלצו לקבוע את מותו.

נדיר, בן 22 מאשדוד, טס לטיול הגדול מחבריו לאחר שסיים את שירותו הצבאי כלוחם בתותחנים. במסגרת השירות הצבאי שלו הוא נלחם בעזה, לבנון ובסוריה, ואף קיבל תעודת הצטיינות. בנוסף, במהלך השירות הוא הצליח יחד עם חבריו לנטרל מחבל בגזרת יהודה ושומרון ולמנוע פיגוע נגד לוחמים.

"הוא היה מצטיין בכל דבר שעשה, נדיר אהב את החיים האלו ותמיד שאף להצליח בהכל", מספרת בכאב אמו, רוזה. "הוא היה אוהד שרוף של הפועל תל אביב וגם שיחק בקבוצה כשהיה ילד, הוא היה ספורטאי בנפש שלו ואהב תמיד להיות בפעילות. היה לו חשוב להתגייס לצבא בתור לוחם, הוא אהב את זה ואהב את החברים והמפקדים ואת הפעילות שלו למען המדינה".

בחודש פברואר האחרון נדיר התחיל את הטיול הגדול בברזיל, משם עבר לבוליביה, פרו, אקוודור, ואז הגיע לפנמה. בסוף הטיול במדינה, הוא עלה על מיניבוס יחד עם חבריו כדי לעלות לטיסת המשך לקוסטה ריקה. במהלך הנסיעה, המיניבוס שבו נסעו הישראלים התנגש בעוצמה באוטובוס שעמד בשולי הכביש המהיר. התאונה הקטלנית גבתה את חייה של נועה יצחק, ונדיר פונה לבית החולים במצב קשה.

"חייגו אליי ממשרד החוץ והודיעו לי שהוא היה מעורב בתאונה ושהמצב לא טוב, הלב שלי נשבר", משחזרת רוזה. "עלינו לטיסה הראשונה מישראל והגענו לפנמה, שם ליוו אותנו ממשרד החוץ וגם נציגים של ארגון יהודי שפועל במדינה. היינו שם עשרה ימים לצדו, הרופאים אמרו שהייתה פגיעת ראש קשה אבל הוא כן מגיב לכאב, הייתה לנו תקווה קטנה שהוא ייצא מזה". כעבור עשרה ימים, הוא הוטס לישראל להמשך קבלת טיפול בתל השומר. "הרופאים כאן כבר הכינו אותנו לנורא מכל, כי היה לו דימום והפגיעה הייתה קטלנית בתאונה. כעבור שבוע,נדיר נפטר. הוא היה בשבילי החבר הכי טוב, הגאווה שלי, היה לוקח אותי לקניות ולכל מקום שהייתי צריכה, אהוב שלי".

"הוא תמיד היה מוקף בחברים", מוסיפה רוזה. "גם בשבעה וגם עכשיו, הם לא עוזבים אותי לרגע. באים ומבקרים אותי, יושבים איתי, ויחד אנחנו מדברים על נאור ומי שהוא היה, חשוב לנו מאוד להנציח אותו. הדרך שבה הוא האמין כל חייו, שמחת החיים, תמיד היה לו את הצחוק והחיוך הכי גדול. השיר שתמיד מתנגן לי בראש זה 'גיבור של אמא', אני שומעת אותו ובוכה. החברה מהבית, החברים מהיחידה, מהשכונה, כולם באים ומספרים כמה בן אדם טוב הוא היה, תמיד היה עם האנשים שהוא אוהב בטוב וברע".

"איך הזמן ממשיך לרוץ כל כך מהר, בזמן שאני עדיין תקועה באותו רגע שבו איבדנו אותך?", הספידה בכאב שובל, חברתו הטובה של נדיר מכיתה ב', בעמוד האינסטגרם המיוחד שהקימה לזכרו. "אני עדיין אל מצליחה להבין שזה באמת אתה שלא נמצא איתנו. אתה יודע, אחד החברים שלך שלח לך הודעה השבוע, כאילו לרגע שכח, וגם אני...מצאתי את עצמי מחייגת אליך, בתקווה קטנה בלב שאולי יהיה מענה, שאולי תענה תגיד 'משוגעת, מה יש לך, כל זה לא אמיתי'. לא נתפס שאנחנו אוכלים, שותים ומברכים לעילוי נשמתך, לא נתפס שאנחנו מספרים עליך במקום לדבר איתך".