הבוקר (רביעי) עצרה משטרת ירושלים חמישה חשודים בחשד ליריקות לעבר נוצרים בעיר העתיקה בירושלים. תופעת תקיפת התיירים הצליינים הנוצרים עלתה לכותרות בימים האחרונים לאחר פרסום של תיעוד ובו נראים יהודים יורקים ומזלזלים באתרים הנוצרים, באנשי דת או בתיירים עצמם.

תופעת גילויי השנאה קיבלה גם את תשומת ליבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוציא הודעה רשמית ובה אמר כי "ישראל מחויבת באופן מלא לשמור על הזכות הקדושה של פולחן ועלייה לרגל לאתרים הקדושים של כל הדתות. "אני מגנה בכל תוקף כל ניסיון לפגוע במתפללים, ואנחנו ננקוט נגד מעשים אלה בצעדים מיידיים ונחרצים", כתב נתניהו. "התנהגות פוגענית כלפי מתפללים היא חילול הקודש והיא לא מתקבלת על הדעת. נגלה אפס סובלנות כלפי כל פגיעה במתפללים". 

ויה דולורוזה צליינים בירושלים (צילום: Ryan Rodrick Beiler, getty images)
תמיד יש לפחות אדם אחד שיטריד את הצליינים הנוצרים | צילום: Ryan Rodrick Beiler, getty images

למרות ההתייחסות העכשווית להטרדה של הצליינים הנוצרים, לא מדובר בתופעה חדשה, אלא כזו שלמרבה הצער התיירים הנוצרים מתכוננים לקראתה לקראת ההגעה לטיול בישראל, בדגש על הביקור בירושלים. "אנחנו מתדרכים את התיירים ואומרים להם שירושלים היא עיר מורכבת. לרוב הם חוששים יותר מהמצב הביטחוני אז הם לא חוששים, אבל מאוד נעלבים", אומר רוני מנדלבאום, מורה דרך. "התופעה הזו קיימת כל הזמן וזה קורה בעיקר בירושלים. אני מטייל עם הצליינים בנצרת, בכנרת ובמקומות אחרים אבל האלימות כלפיהם היא רק בירושלים. ביקרתי ביולי עם קבוצה של נוצרים בעיר העתיקה, והחלו לתקוף אותנו ואפילו קיללו אותי, קראו לי גוי, נוצרי ערב-רב. זה מביך ומצער ואתה רוצה שהאורחים שלך ירגישו בטוחים ומרוצים".

צליינים בירושלים (צילום: AHMAD GHARABLI, getty images)
מבינים את המורכבות של ירושלים, אבל נעלבים. צליינים בירושלים | צילום: AHMAD GHARABLI, getty images

לפי מנדלבאום, ביקור בעיר העתיקה בירושלים מבטיח שכמעט תמיד יהיה לפחות אדם אחד שיטריד את התיירים. הוא מוסיף ואומר שלרוב מדובר בצעירים, תלמידי ישיבות חרדים או מהציונות הדתית, שלרוב נמצאים בקבוצות. "החכמה שלהם היא שהם תמיד בקבוצות וזה הגיוני בגלל המתיחות בעיר העתיקה. התוקפים הם תמיד נערים, אף פעם לא נתקלתי באדם מבוגר שעושה את זה".

מנדלבאום מוסיף כי בקרב מורי הדרך התחושה היא שהתופעה מתרחבת בחודשים האחרונים ומתחזקת: "בקבוצות של מורי הדרך מדברים על ההיקף וההתרחבות של התופעה. אפילו נפתח חדר מצב שמנהלת מורת הדרך יסכה הרני, מומחית לנצרות, שבה כל אדם שנפגע מתבקש לדווח על המקרה. אני משוכנע שבסוף זה ייפגע בנו, פעם אחת בתיירות ובעסקים ובפעם השנייה ברמה התדמיתית וביחסים של ישראל עם העולם הנוצרי".

חגיגות צליינים בירושלים (צילום: Ronald Wilfred Jansen, shutterstock)
הפגיעה בצליינים הנוצרים יכולה להוות בעיה חמורה לתיירות לישראל | צילום: Ronald Wilfred Jansen, shutterstock

מורה הדרך תדהר מואב מאמין כי התיירים הצליינים לא יפסיקו להגיע בגלל גילויי השנאה, ומזכיר את החשש הביטחוני כמרכזי יותר. "המרחב הארץ ישראלי הוא המקום בו נולדה הדת הנוצרית ולמעשה זה המקום היחיד בעולם שבו הצליין יכול ממש לגעת בסיפורי המקרא והברית החדשה ולכן לדעתי האירועים האחרונים לא ישפיעו על ההחלטה של התייר הנוצרי לבקר בארץ. צריך לזכור שאותו צליין מגיע למדינה מאוד יקרה ואם ישנו חשש אז הוא בעיקר בטחוני. באופן אישי לא נתקלתי בתופעה אבל כמדריך ישראלי שמייצג את מדינת ישראל (לא עבודה קלה בימים אלה) חשוב לי לציין אל מול התייר את חופש הפולחן והסבלנות לכל הדתות שמאפיינת את ישראל למרות כל המורכבויות שלה וגילויי השנאה ממש לא עוזרים. אני מברך על הגינויים שיצאו מכל הקשת החברתית, אנחנו עם שאחד העקרונות המנחים שלו הוא 'ואהבת לרעך כמוך' וזה ממש לא מסתדר עם גילויי השנאה".

הצליינים מגיעים גם בתקופות בעייתיות בישראל

בשנת 2019 נכנסו לישראל 4.5 מיליון תיירים, מעל למחציתם תיירים נוצרים, עם 19 אחוזים שאמרו כי הם מטיילים בארץ למטרות צליינות. בשנת 2022 אחוז הצליינים עלה ל-34 שאמרו כי הם הגיעו לישראל במטרה לעבור במקומות הקדושים לנצרות. מדובר בפלח תיירותי שמהווה חלק מרכזי בתיירות בארץ, גם מבחינה תדמיתית ותמיכה בישראל וגם מבחינה כלכלית. זאת לפי ד"ר הילה צבן סוציולוגית ומרצה בכירה במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. לדבריה, "התנהגות מזלזלת ופוגענית של ישראלים כנגד תיירים נוצריים היא נזק אדיר למדינת ישראל ולתיירות אליה. בעוד שסוגי תיירים אחרים עשויים להימנע מהגעה לישראל בגלל מצב פוליטי, ביטחוני ויוקר המוצר התיירותי, צליינות היא מוטיבציה חזקה להמשיך ולבקר כאן. לאור זאת, אין ספק שהתנהגות נלוזה כזו ביחס לתיירים יוצרת נזק תדמיתי למדינה ועלולה לייצר דימוי של מקום עוין לצליינים".

האירועים האחרונים אינם חדשים, אך הם כבר מתחילים להשפיע על התיירים הצליינים ולקבל התייחסות מצד קבוצות נוצריות מחו"ל. "אין מספיק נתונים שיטתיים על התופעה, יחד עם זאת ידוע לנו שזו אינה תופעה חדשה לחלוטין", אומרת ד"ר סבן ומוסיפה, "במפגשים עם דיפלומטים פולנים דווח שהנושא כבר עלה כנושא מרכזי וזוכה לפרסום שלילי משמעותי בארצות מהם מגיעים צליינים לישראל".

כאמור, מעבר לעובדה שהתיירות הצליינית חשובה מבחינתה תדמיתית ופוליטית לישראל, יש לה גם השפעות כלכליות נרחבות, במיוחד בתקופות שבהן תיירים שאינם צליינים נמנעים מלהגיע. "תיירות צליינית נמשכת גם בתקופות בעייתיות מבחינת מצב פוליטי וביטחוני ומבחינת יוקר המוצר התיירותי הישראלי. התיירות הצליינית קריטית לענף התיירות של ישראל ויש לדאוג שירגישו כאן רצויים ובטוחים. הייחודיות של ישראל ביחס לכל מקום אחר, היא ההיסטוריה, המורשת וחשיבות האתרים לשלוש הדתות הגדולות. לא רצוי ולא ראוי להרחיק מעלינו קהל יעד גדול שמגיע כדי לבקר במקומות הקדושים להם. מתפקידנו להשגיח על המקומות הקדושים לכל הדתות ולאפשר גישה בטוחה אליהם. אולי אין ביכולתו של כל אדם מהשורה להשפיע על יוקר המחייה בישראל ועל מחיר המוצרים התיירותיים כאן, אך בהחלט ביכולתנו ובכוחנו להסביר פנים למבקרים ולכבד את מגוון המוטיבציות הדתיות המביאות אותם לבקר במקומות הקדושים בירושלים, סובב כנרת ועוד", מסכמת ד"ר צבן.