האזרח התאילנדי שהיה בטיסת פליי-דובאי: "הלב הטוב של הישראלים מדהים אותי בכל רגע מחדש"
יממה לאחר שפורסמה עדותו של וירוואט רוגפאן, האזרח התאילנדי שהיה בטיסת פליי-דובאי, הוא מספר ל-mako שהוא מוצף בהודעות תמיכה ואהבה מישראלים, בהם גם נוסעים שהיו לצדו במטוס וסייעו לו ברגעי האימה. רוגפאן, בן 40, עזב את משפחתו המתגוררת בצפון־מזרח תאילנד והגיע לישראל כדי לעבוד כשף במסעדה אסייתית בתל אביב
וירוואט רוגפאן, האזרח התאילנדי שהיה בטיסת פליי-דובאי לישראל, הגיע לארץ בשבוע שעבר כדי לעבוד כשף במסעדה אסייתית בתל אביב. לטובת המשרה החדשה, הוא עזב את משפחתו שמתגוררת באובון רטצ'תאני (Ubon Ratchathani) בצפון־מזרח תאילנד. רוגפאן בן ה־40 מספר בשיחה עם mako כי לאחר פרסום עדותו והתיעודים מרגעי הדרמה במטוס, הוא זכה להודעות תמיכה מישראלים רבים, בהם גם נוסעים שהיו לצדו בטיסה.
"אני נרגש מרוחב הלב של הישראלים, וזה מדהים אותי בכל רגע מחדש", הוא מספר. "באותם רגעים שבהם הייתי בטוח שאנחנו עומדים להתרסק, הנוסעים הישראלים, שראו שאני לבד ומפוחד, ניגשו אליי ודאגו להרגיע אותי. עכשיו, אחרי שהסיפור שלי נחשף, אני לא מפסיק לקבל מסרים אוהבים והודעות תמיכה מישראלים. זה מדהים. ב-24 שעות האחרונות אני פשוט מוצף באהבה".
"בתור אחד שעובד ביום־יום עם אוכל, אני לא מצליח לאכול אחרי האירוע הזה", הוא מוסיף. "זאת טראומה אדירה בשבילי. לא חשבתי שאיקלע לסיטואציה כזאת אי-פעם. התמיכה שאני מקבל ביממה האחרונה מדהימה, ואני רוצה להודות לישראלים על הלב החם, הדואג והאכפתי. תודה לכם".
כזכור, אתמול פורסמה עדותו הדרמטית של רוגפאן, שתיאר את רגעי החרדה בגובה, לאחר שטייס המשנה מעומאן תקף את הקברניט ההודי סמית מצ'הר. "הכל היה רגיל, ותוך פחות משלוש דקות המטוס פתאום צלל. הצלילה הראשונה נמשכה בערך שש שניות, לפי התחושה שלי. זה היה כמו להיות ברכבת הרים, כשאנחנו בגובה רב ופתאום צונחים למטה. חלק מהאנשים שסיימו לאכול לא היו חגורים, והגוף שלהם פשוט ריחף באוויר. גם ילדים ונשים, כולם צרחו, וחלק בכו. היו שתי צלילות רצופות ובכיתי מפחד".
הישועה הגיעה מצדם של הנוסעים הישראלים שזינקו לפעולה ומנעו אסון כבד: "באירוע עצמו, הנוסעים שנכנסו לעזור לקברניט התחילו לקרוא ולשאול את הצוות אם יש מישהו שהוא שוטר, חייל או רופא כדי לעזור לעצור את הדימום של הטייס. הכל קרה בתוך כ-10 דקות עד שהצליחו להשתלט על המצב, והטייס שביצע את הפיגוע איבד את ההכרה ונקשר. אבל מה שלקח הרבה זמן היה פרק הזמן שבו המטוס חיפש מקום לנחיתת חירום".
לצד הרגעים המבהילים, רוגפאן נרגש עמוקות מהיחס והערבות ההדדית של הישראלים שהיו לצדו בטיסה: "הנוסעים הישראלים ניסו לשאול אותנו אם אנחנו בסדר. הגישה והיחס שלהם היו מדהימים, אני מחשיב אותם לעם טוב מאוד, והם דאגו לנו כל הזמן כי הם ראו שאני זר והייתי התאילנדי היחיד והזר היחיד על המטוס". הוא מפרט כי הישראלים ניגשו אליו שוב ושוב לאחר שהבחינו שהוא טס לחלוטין לבדו.