הממשלה צפויה לאשר היום (א') הכנסת 700 עובדים מירדן למלונות באילת. בימים כתיקונם מכסת העובדים הירדנים באילת היא 2,000, כשהם נהגו להגיע מדי בוקר ולעזוב חזרה לירדן בשעות אחר-הצהריים. עם פרוץ הקורונה נאסרה כניסתם, כאשר במקביל מרבית המלונות נסגרו לאורחים.
כעת, משקיבלו המלונות אישור לפתוח מחדש, הם נתקלים בבעיה אקוטית - מחסור בעובדי ניקיון. הירדנים היו אלה שמילאו את הפונקציות הללו עד כה במלונות באילת.
עם התערבות שר התיירות אסף זמיר אושרה מכסה של 1,500 עובדים - אלא שפחות מחצי מהם, כ-700 עובדים, יקבלו היתר לחזור למקום עבודתם באילת בהצבעה שתעלה לממשלה. העובדים ייכנסו לישראל ואחרי 14 ימי בידוד יוכלו לעבוד במלונות, בתנאי שיישארו ללון בישראל.
האם זה יפתור את מצוקת כוח-האדם של המלונאים באילת?
"זו בשורה חשובה, אבל זה לא פותר את כל הבעיה", אומר בני זרח, בעלי רשת אסטרל המונה שישה בתי מלון באילת."אצלנו יישארו שני בתי מלון סגורים מתוך השישה, כאשר מתוך 700 העובדים ההקצאה שלנו היא 60 עובדים. כיום אנחנו מפעילים 2.5 בתי מלון שלא פתחנו ברווחה, משום שיש לחץ תפעולי מאוד כבד. עם כניסת העובדים מירדן נוכל לפתוח עוד 1.5 (הכוונה היא לפתיחה חלקית של בית המלון)".
בימי השגרה באסטרל מועסקים כ-850-900 עובדים, מתוכם כ-200 הם עובדים מירדן, ש"מחזיקים את כל הניקיון במחלקת חדרים ובמחלקת שטיפת כלים", אומר זרח. "אלה עובדים מסורים, אדיבים ומלאי הערכה, ואנחנו שמחים לקבל אותם בחזרה. השבתנו את מלון נירוונה סוויטס כדי להלין אותם גם בימי הבידוד וגם לאחר מכן. מדובר בהוצאות נוספות, אבל אין לנו ברירה. זה משהו שאנחנו מבינים ומכילים וממקדים את הטענה בכך שמאשרים רק 700 עובדים. הייתי יכול לפתוח עוד מלונות אם היו מגיעים אליי כל 200 העובדים שלנו".
ועם זאת, אילת די מלאה בסופי השבוע האחרונים.
"היא מלאה יחסית. לא כל המלונות פתוחים, והאורחים שבאים הם לא במסגרת מאורגנת או קבוצות שהיו חלק גדול בעבר. רבים מגיעים לאילת עם רכב, ולכן נדמה שהעיר עמוסה יותר".
מעגל האבטלה התרחב במהלך משבר הקורונה. האם עובדים ישראלים לא יכולים למלא את הפונקציות החסרות?
"אף אחד לא רוצה לעבוד בניקיון. העובדים הללו משתכרים 32-35 שקל לשעה, ומעל 176 שעות מקבלים תוספת של 150% לשכרם, כולל בשבתות ובחגים. הם מקבלים מגורים, כלכלה, הסעות ותנאים כחלק מהסכם שכר קיבוצי. השתתפנו בשני ירידים של גיוס עובדים - בראשון לא גייסנו איש, ובשני, אחרי שהכרזנו על תוספת של 20% לשכר עובדי הניקיון, גייסנו 10 אנשים. גם אם היינו מציעים שכר של פי שלושה, לא היו באים לעבוד בניקיון במלונות.
"אגב, במרבית המדינות מי שעובד בחדרנות אלה עובדים זרים, אפילו במלונות בירדן הם לא עובדים בחדרנות, אלא שם זה עובדים מהפיליפינים. לירדנים שאושרה להם כניסה הבטחנו 50% מהשכר העתידי בתשלום מראש".
האם יש הזמנות לחופשת הקיץ?
"הביקוש לקיץ גבוה מהרגיל פי שניים. אנשים שהדירו את רגליהם מאילת במשך שנים, מגלים את העיר מחדש כשאין לה אלטרנטיבה לנסוע לחו"ל".
וכשיש ביקוש, המחיר עולה מן הסתם.
"מי שמזמין מאוחר משלם מחיר יותר יקר, אבל אין פה עניין של לנצל מצב. ביוני רמת המחירים שלנו הייתה נמוכה בכ-25% מאשר בשנה הקודמת, וביולי-אוגוסט היא תהיה דומה לזו של השנה שעברה. עלות המעביד שלי בחודש לחדרן היא 14 אלף שקל בחודש, בירדן זה 200 דולר. אני לא יכול להתחרות בזה, ועדיין מחירי החופשה במלונות אסטרל זולים יותר מאלה של יוון או קפריסין".
האם יש חשש מגל שני של קורונה שיחזיר את הסגר?
"החשש שלנו הוא מזה שלא תהיה פעימה שנייה של אישור להכנסת שאר עובדים מירדן, משום שאם לא יאפשרו לעובדים נוספים להיכנס, לא נפתח גם באוגוסט, ואני מעריך ש-30% מהמלונות באילת יישארו סגורים. חלק מאלה שפתחו השביתו קומות שלמות בגלל מצוקת העובדים.
"הבעיה בסיפור הזה הוא קצב קבלת ההחלטות. האישור לעובדים מירדן היה צריך להתקבל מזמן. ניסינו לקדם את זה עוד לפני חודש, ובכל פעם שעברנו מסוכה אחת, נתקלנו בשנייה. אילת היא עיר שנשענת על המלונות שלה, והיא נשארה סגורה גם אחרי שאפשרו לפתוח מלונות, כי לוקח המון זמן לקבל החלטות ביורוקרטיות. זה כמו שיקבלו החלטה לפתוח נמל תעופה אבל בלי עובדי ביטחון. זה ענף שחייבים לקבל בו החלטות בצורה מהירה".