"זה היה סיוט שלא נגמר. כל יום הצטרף להמתנה הארוכה ולגעגוע שלא נגמר לליאם"
חודשיים אחרי האסון שבו נהרגה ליאם שרוט ז"ל בתאונת דרכים בקוסמוי, בן זוגה שי, שיצא איתה לטיול הזוגי עליו חלמו, קיבל את האישור לחזור לארץ. "זו הייתה תקופה מזעזעת, כל דבר הזכיר לי את ליאם שלי, אבל עכשיו אני יוצא לדרך חדשה"

אחרי הטרגדיה הקשה בתאילנד, שבה איבד את זוגתו ליאם שרוט ז"ל בתאונת דרכים לפני כחודשיים, שי זינגר קיבל את האישור המיוחל מהמשטרה התאילנדית לשוב לישראל, לאחר שלא נמצא אשם, והבוקר הוא סוף סוף נחת בארץ.
כזכור, לפני כחודשיים טסו שי זינגר וליאם שרוט ז"ל לתאילנד, לטיול שעליו חלמו הרבה זמן. ליאם סיימה תואר בהצטיינות בטכניון ומעולם לא עשתה את הטיול הגדול אחרי הצבא. שי סיים גם תואר בהצטיינות בטכניון שנה לפניה, אבל תוך כדי התגייס ושירת למעלה מ-400 ימי מילואים. הטיול של השניים נעצר בצורה טרגית באמצע, לאחר שליאם נהרגה בתאונת דרכים באי קוסמוי, בזמן שהשניים רכבו על קטנוע.
לאחר האסון, ולאחר ששוחרר מבית החולים, שי לא קיבל אישור לחזור לישראל עד שהחקירה לא תסתיים. "שכרנו עורכי דין מקוסמוי, מבנגקוק ומהארץ, עירבנו את כל מי שניתן - ועדיין לא ניתן לי האישור", הוא אמר בשיחה עם mako. "בשלב מסוים השגרירות נכנסה לתמונה. הם היו איתי ועם הוריי בקשר רציף, עד שנאמר שהוחלט באופן חריג ומיוחד לשלוח איגרת רשמית ממדינת ישראל שמבקשת לשחרר אותי".
"זה היה סיוט שלא נגמר, כל יום הצטרף להמתנה הארוכה ולגעגוע שלא נגמר לליאם", אומר שי בשיחה עם mako. "זו הייתה תקופה מאוד קשה. בכל שבועיים הייתי צריך להתייצב בתחנת המשטרה להראות שאני עוד כאן, והיה לי נורא קשה לצאת מהמלון ואפילו לאכול במסעדה כי כל דבר הכי קטן הזכיר לי את הטיול עם ליאם שלי. החזקתי את עצמי כדי לשרוד, להחזיק מעמד במצב הבלתי נתפס הזה. זו הייתה תקופה מזעזעת, אבל עכשיו אני יוצא לדרך חדשה".
כעת, עם חזרתו לישראל, שי מתכנן לחזור לבית שבו גר עם ליאם, שם צרובים כל זיכרונותיהם. "קשה לי מאוד לחזור לישראל בלעדיה. אז כל המסע בכלל לא היה לי פשוט. אנסה לקחת את הדברים לאט לאט, צעד אחרי צעד, יום אחרי יום, ואני יודע שליאם תלווה אותי בכל רגע ובכל דבר. אני מתכנן לשבת סוג של שבעה כדי שאנשים יוכלו להגיע וגם כדי להתאבל כאן, בישראל, כמו שצריך. אני רוצה גם לתת מקום להנצחה של ליאם, מי שהייתה עבורי כל החיים. מחכה לפגוש את משפחתה ולחבק אותם, יש לפני עוד דרך ארוכה אבל אני שמח שחזרתי למקום שאני שייך אליו, עטוף בחברים ובמשפחה שיעזרו לי לעבור את זה".
