"היא הייתה כל עולמי": שלושה ימים אחרי האסון בצרפת - המשפחה מתאבלת ומחכה לשובה של הבת שנהרגה
אביה ואחותה התאומה של תמר הברפלד בת ה-12 שנהרגה ביום שבת בצרפת שבו לביתם, ובעוד המשפחה מתמודדת עם האובדן הכבד, רשויות החוק בצרפת מוסיפות לעכב את הטסת הגופה לקבורה בישראל בשל חקירת נסיבות התאונה. בשיחה כואבת, משחזרת האם שיראל את הרגע שבו קיבלה את הבשורה הקשה: "אני בסיוט. אנחנו מחכים לרגע שבו נוכל להביא את תמר למנוחה"
תאונה קטלנית התרחשה לפנות בוקר ביום שבת באזור כפרי בלוויל שבמחוז סבואה בצרפת, כאשר אוטובוס שנשכר על ידי קבוצת תיירים ישראלים התהפך במורד המדרון. בתאונה נהרגה תמר הברפלד, בת 12, שהייתה בדרכה עם משפחתה לנמל התעופה לאחר חופשה באתר סקי באלפים הצרפתיים. האירוע הותיר את משפחתה ומכריה של תמר בשוק ובצער כבד, וכעת אביה ואחותה התאומה שבו לביתם שבקריית חיים, ונפגשו עם האם שיראל, שלושה ימים לאחר האסון הגדול.
שיראל, שלא טסה לחופשת הסקי יחד עם בעלה ובנותיה, מספרת בכאב על הרגע שבו קיבלה את הבשורה הקשה על אובדן בתה תמר: "היא הייתה כל עולמי. מיום שבת אני בסיוט אחד גדול, וזה מחזיר אותי אחורה לרגעים מן העבר כי איבדתי את הוריי בגיל 12 בתאונת דרכים, ועכשיו איבדתי את בתי היקרה תמר". שיראל משתפת כי לאחר הבשורה הקשה על מותה של תמר, בני המשפחה דנו יחד עם גורמים מקצועיים כיצד לבשר זאת לאחותה התאומה הדס, שהייתה עמה על האוטובוס יחד עם אביה ונפצעה גם היא. "בסופו של דבר בעלי, יחד עם רופאים, אמרו לה שתמר כבר לא איתנו ושהצוות הרפואי לא הצליח להציל אותה".
שיראל מספרת כי כמה דקות לאחר מכן קיבלה מהדס את ההודעה הקשה: "'אמא, תחזיקי מעמד, תמר בגן עדן'. פשוט נשברתי. היא כתבה לי שאלוהים לוקח רק את האנשים הטובים, ואמרתי לה שזה נכון ועכשיו תמר היא כמו מלאך בשבילנו ותהיה איתנו בכל צעד ורגע בחיים. היא כתבה לי שהיא תהיה חזקה בשבילנו, ושנעבור את זה ביחד כמשפחה חזקה. זה דבר בלתי נתפס בשבילנו, מגיל אפס הדס ותמר יחד, מקלחות אחת את השנייה, קמות והולכות לישון יחד. זה הזמן בתור הורים לא להישבר ולהיות שם בשביל הקטנה שלנו שמראה לנו כמה היא חזקה, למרות גילה הצעיר. היא מאוד חכמה".
למרות לחץ כבד מצד משרד החוץ והגורמים הרלוונטיים, הרשויות בצרפת טרם אישרו את הטסת גופתה של תמר לקבורה בישראל בשל החקירה המתמשכת. "כולם מנסים להפעיל לחץ אבל כרגע זה לא עוזר לצערי, נאמר לי שיש להם חוקים משלהם ועלינו לחכות בסבלנות", אומרת שיראל. "אנחנו מחכים לרגע שבו נוכל להביא את תמר למנוחה, ומקווים שזה יקרה בהקדם האפשרי".
עם חזרתם של האב והאחות התאומה לביתם בצפון הארץ, המתינו להם בני משפחה וחברים רבים שעוטפים אותם בשעה הקשה הזאת. "זה חימם את הלב לראות את ההתגייסות הזאת בשבילנו, פנו אלינו גם מהרווחה וגם מבתי הספר של הבנות, הורים לתלמידים שרוצים להגיע, לחבק ולתמוך. חשוב לנו להישאר כמשפחה מלוכדת ולעבור את זה יחד".