mako
פרסומת

חשש בקפריסין: חבר פרלמנט מזהיר מפני "קניית האי" בידי ישראלים – השגריר יצא בתגובה חריפה

חבר הפרלמנט האירופי מטעם קפריסין מאשים את ישראל ב"קניית האי" באמצעות רכישות נדל"ן מסיביות והקמת חברה סגורה, מה שהוביל לתגובה חריפה של שגרירות ישראל שמזהירה מפני רטוריקה אנטישמית. העימות הדיפלומטי מתפרץ בשיאו של משבר בענף התיירות, כאשר נתונים רשמיים חושפים שמספר המבקרים מישראל צנח בחודשים האחרונים

דניאל ארזי
פורסם: | עודכן:
פאפוס, קפריסין
פאפוס, קפריסין | צילום: 123RF‏
הקישור הועתק

פידיאס פאנאיוטו, חבר הפרלמנט האירופי מטעם קפריסין היוונית, עורר שיח ציבורי נוקב לאחר שטען בנחרצות כי "ישראל קונה את קפריסין" באמצעות התרחבות אגרסיבית של רכישות נדל"ן ומיזמי פיתוח קרקע רחבי היקף. אזהרותיו של המחוקק משקפות חשש גובר בממשל הקפריסאי-יווני מפני מה שנתפס כתלות יתרה בהון זר, ומהאפשרות שאינטרסים חיצוניים יפעילו השפעה בלתי סבירה על ענייני הפנים של המדינה.

חששותיו של פאנאיוטו מתמקדים ביצירתם של מה שהוא מכנה "מעגלי מגורים סגורים", שבהם השקעות ישראליות מרוכזות מקימות קהילות נפרדות עם תשתית עצמאית, כולל בתי ספר פרטיים. בעודו מודה כי השקעות זרות ממדינות כמו רוסיה, אוקראינה, סין ובריטניה הן מרכיב קבוע בכלכלה הקפריסאית, חבר הפרלמנט האירופי טוען כי הריכוז הספציפי של הפעילות הישראלית, בשילוב עם פיקוח ממשלתי רופף ושחיתות, מאיים לשנות באופן יסודי את אופיו של האי. הוא קורא לחקיקה מיידית להגברת השקיפות בעסקאות מקרקעין, כדי להבטיח שגופים זרים, שחלקם פועלים לעיתים דרך חברות קש מקומיות, לא יעקפו את הרגולציה הלאומית.



"שיח שמלבה אנטישמיות"

הנציגות הדיפלומטית של ישראל בניקוסיה מיהרה להגיב ולהדוף את הנרטיב הזה. שגריר ישראל בקפריסין, אורן אנוליק, פרסם הצהרה נחרצת נגד הטרמינולוגיה המתארת את הנוכחות הישראלית כ"השתלטות" או "השפעה בלתי מבוקרת", וכינה אותה מטרידה ומסוכנת. הוא טוען כי "רטוריקה כזו, המכוונת נגד העם היהודי ומדינתו על ידי הדהוד מיתוסים היסטוריים ומזיקים של דומיננטיות כלכלית, מלבה אנטישמיות". השגריר גינה את הניסיונות לקשור בין אינטרסים עסקיים ישראליים לאיומים כ"מטרידים", והוסיף כי "אלפי ישראלים בחרו בקפריסין כמולדת שנייה תוך שהם הופכים לחלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי והכלכלי של האי עם ערכים משותפים, כבוד הדדי וידידות קרובה".

אנוליק הוסיף כי "הקהילה הישראלית בקפריסין אינה קהילה סגורה. אלו הורים שילדיהם לומדים בבתי ספר מקומיים, יזמים היוצרים מקומות עבודה עבור קפריסאים, ושכנים המושקעים עמוקות בשגשוגו של האי. הצגת האינטגרציה הכלכלית והחברתית הזו כצורה של 'תלות' היא עיוות של המציאות בשוק חופשי וגלובלי. אני קורא למנהיגים פוליטיים, למשפיענים ולציבור בקפריסין לדחות שפה מסיתה ומפלגת. אסור לנו לאפשר לפופוליזם להכתיב את הטון. זוהי אחריותנו המשותפת לטפח סביבה המקבלת בברכה את כל מי שבוחר לחיות ולהשקיע באי, ללא קשר ללאומיותו או לרקע שלו".

פרסומת

החיכוך הפוליטי הזה מגיע ברגע של פגיעות כלכלית עמוקה עבור מגזרי התיירות והנדל"ן באי. על פי נתונים עדכניים של שירות הסטטיסטיקה, תעשיית התיירות של האי חוותה תנופה משמעותית בתחילת שנת 2026, עם עלייה של 7.4 אחוזים בהכנסות בחודשיים הראשונים של השנה. למבקרים הישראלים היה חלק גדול בהצלחה הזו: בפברואר 2026, הם היוו את שוק המבקרים השלישי בגודלו, וחשוב מכך, את קבוצת התיירים בעלת ההוצאות הגבוהות ביותר, עם ממוצע יומי של 157.15 אירו למבקר, יותר מפי שניים מהוצאותיהם של תיירים בריטים או פולנים.

צניחה של 95 אחוז בהגעת ישראלים

עם זאת, הנוף הגיאופוליטי השתנה בקיצוניות בסוף פברואר עם פרוץ מבצע "שאגת הארי". ההשפעה על קפריסין הייתה מיידית והרסנית, ובעקבות תקיפת כטב"ם על הבסיס הבריטי באקרוטירי ב-2 במרץ, שוק התיירות ספג גל של ביטולים. הקריסה הייתה בולטת ביותר במגזר הישראלי: מספר הכניסות מישראל, שעמד על למעלה מ-28 אלף במרץ 2025, צנח ל-1,537 בלבד במרץ 2026, ירידה חדה של 94.6 אחוז, כך לפי שירות הסטטיסטיקה של קפריסין.

חוף קוראל ביי קפריסין
המספר של התיירים הישראלים ירד באופן חד. קפריסין | צילום: kirill_makarov, shutterstock

המשבר הותיר את מרכזי התעופה והאירוח של האי במצב של כוננות גבוהה. חברת "הרמס", המפעילה את נמלי התעופה, צופה אובדן של כ-450 אלף נוסעים בעונת הקיץ הנוכחית, כאשר סך הכניסות כבר רשם ירידה של 16 אחוז באפריל. בעוד מפעילת נמלי התעופה מנסה לגוון את שוקי המקור שלה, תוך הסתמכות גוברת על תנועה יציבה מגרמניה, פולין ובריטניה, חוסר היציבות סביב הלחימה באזור הותירו כמעט מחצית מהמושבים בטיסות מישראל ריקים.

פרסומת
קפריסין
הממשל הקפריסאי נמנע מהתייחסות לדיון

בזמן שהממשל בניקוסיה נמנע לפי שעה מהכרזה על מגבלות רשמיות, גורמים בענף הנדל"ן המקומי מדווחים על האטה משמעותית בפרויקטים חדשים בגלל חוסר הוודאות הביטחוני והמשפטי. רשות שדות התעופה "הרמס" ממשיכה בלחץ על הממשלה להקצאת תקציבי שיווק משותפים כדי לעודד ביקושים ממדינות חלופיות, בעוד שהקהילה העסקית הישראלית באי ממתינה לראות אם הרטוריקה הפוליטית תתורגם להצעות חוק קונקרטיות שיגבילו את חופש הרכישה של אזרחים זרים.