רומא בשיא: הכנסות של 13 מיליארד אירו ותנופת בנייה חסרת תקדים בעיר הנצח
בזמן שמוקדי התיירות במזרח הים התיכון נאבקים בהשלכות המלחמה באיראן, רומא מבססת את מעמדה כמגדלור של יציבות עם הכנסות שיא של למעלה מ-13 מיליארד אירו בשנה האחרונה. הבירה האיטלקית, שרשמה תנופת פיתוח חסרת תקדים של 176 מלונות חדשים מתחילת העשור, עוקפת בביצועיה את מילאנו, פירנצה וונציה גם יחד והופכת ליעד המועדף על תיירות היוקרה העולמית
חוסנו של ענף התיירות העולמי עומדת למבחן משמעותי עם התקדמותה של שנת 2026, אך נראה כי המגזר מסרב להיכנע ונותר מנוע צמיחה כלכלי איתן. למרות הצל הכבד שמטילה המלחמה באיראן והחרדה המתמשכת סביב אספקת הדלק למטוסים, המטיילים מוכיחים כי הרצון שלהם לצאת ולנפוש חזק יותר מהטלטלות הגיאופוליטיות.
נחישות זו עמדה במרכז האספה הלאומית ה-76 של פדרלברגי (Federalberghi), התאחדות המלונות האיטלקית, שם הדגישה ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, כי התיירות היא הרבה מעבר לנכס אסטרטגי, מדובר בעמוד שדרה תרבותי וכלכלי המהווה כיום 13 אחוז מהתמ"ג האיטלקי ותורם כ-237 מיליארד אירו לכלכלה הלאומית.
איטליה מצליחה לנווט במים הסוערים הללו על ידי שכלול המשיכה שלה מעבר לסיורים באתרים היסטוריים בלבד. המדינה מובילה כיום את אירופה ביכולת לשמר את התיירים לזמן ממושך יותר, עם ממוצע שהייה של 3.6 לילות, נתון שעוקף מעצמות תיירות כמו ספרד וצרפת. השינוי הזה לעבר שהיות ארוכות ומעמיקות יותר נשען על תשתית אירוח אדירה הכוללת יותר מ-32 אלף בתי מלון. למרות רוחות המלחמה המנשבות במזרח התיכון, מספר הכניסות לבתי המלון באיטליה רשם צמיחה של כמעט 3 אחוזים בהשוואה לשנה הקודמת, מה שמדגיש התאוששות שרבים חששו כי תיקטע בפתאומיות לאחר המגפה.
בלב סיפור ההצלחה היבשתי הזה ניצבת רומא, שהפכה למגדלור יוצא דופן עבור השקעות בין-לאומיות ותיירות יוקרה. ביצועיה של עיר הבירה היו לא פחות ממדהימים, כשהיא הניבה הכנסות של למעלה מ-13 מיליארד אירו בשנה האחרונה, נתון שמאפיל על הרווחים של מילאנו, פירנצה וונציה יחד. העיר נמצאת בעיצומה של תנופת יוקרה חסרת תקדים, עם 176 בתי מלון חדשים שנפתחו מתחילת העשור, עשרות מהם בדירוג יוקרתי של ארבעה וחמישה כוכבים. לפי גורמים רשמיים בעירייה, הצמיחה של רומא במגזר המלונאות הייתה שנייה רק לזו של לונדון, מה שמבצר את מעמדה כיעד המועדף על מי שמחפשים יציבות ופאר בעולם של חוסר ודאות.
עם זאת, למלחמה באיראן יש חלק בלתי מבוטל בכתיבה מחדש של מפת התיירות האירופית. ככל שמתגברים החששות הביטחוניים באזור הלבנט ובחצי האי ערב, מתרחשת "נהירה אל חוף מבטחים" שמנתבת מיליוני תיירים לעבר חופי האוקיינוס האטלנטי ומערב הים התיכון. ענקיות נסיעות כמו TUI ותומאס קוק מדווחות על זינוק דרמטי בביקוש לפורטוגל ולאיים הספרדיים, בעוד יעדים קלאסיים במזרח הים התיכון כמו טורקיה וקפריסין נערכים לירידות משמעותיות בהזמנות. מטיילים בריטים וגרמנים במיוחד, מוותרים על חוסר הוודאות במזרח לטובת חופים מוכרים, מה שמוביל לעונה עמוסה ותוססת ביעדים כמו האלגרבה בפורטוגל ובאיים הקנריים של ספרד.
ובכל זאת, החוסן הזה אינו חסינה מפני פגיעות, וראשי התעשייה נותרים זהירים מפני "זעזועים חיצוניים" שעלולים עדיין לשבש את המומנטום, בדגש על עלויות האנרגיה המאמירות המאיימות על שורת הרווח של בתי מלון, שהם עסקים עתירי אנרגיה. בנוסף, מתפתח דיון פנימי נוקב בנוגע לרגולציה בענף, כשנשיא פדרלברגי, ברנבו בוקה, קרא ליצירת מסגרת אחידה שתטפל בהתפשטות השכירות לטווח קצר בערים הגדולות, בטענה שהן מהוות תחרות בלתי הוגנת לענף המלונאות.