אזהרות חירום, הפסקות חשמל ושיאי טמפרטורה: גל החום ממשיך לשבש את אירופה

גל החום הקיצוני שמכה ברחבי אירופה בשבועות האחרונים כבר מזמן חצה את הגבול מאירוע מזג אוויר חריג למשבר תשתיות, אנרגיה וכלכלה חסר תקדים. היבשת, שהוגדרה על ידי מדעני אקלים כבעלת קצב ההתחממות מהיר במיוחד, כמעט פי שניים מהממוצע העולמי, מתמודדת כעת עם שרשרת כשלים תפעוליים שמשתקים מגזרים שלמים. מה שהחל כגל חום קיצי נוסף, התפתח לאירוע חירום לאומי בשורת מדינות מהאיים הבריטיים ועד הבלקן. התשתיות האירופיות, שנבנו בחלקן הגדול במאה הקודמת ועבור אקלים שאינו קיים עוד, פשוט אינן מסוגלות להתמודד עם מציאות שבה טמפרטורות של מעל 40 מעלות ובצורת ממושכת הופכות לשגרה תפעולית.

אחת הפגיעות החמורות והמיידיות ביותר נרשמת במגזר האנרגיה. נהר הדנובה, מהעורקים הימיים והתעשייתיים המרכזיים ביבשת, ירד למפלסי שפל היסטוריים. הירידה החדה במפלס המים מונעת אספקת מים סדירה בנפח ובטמפרטורה הנדרשים לקירור תחנות כוח תרמיות וגרעיניות הפועלות לאורכו. בהונגריה, הממשלה פנתה בצעד חריג למשקי הבית ולעסקים בבקשה לצמצם באופן מיידי את צריכת החשמל, בעוד הבירה בודפשט מתמודדת עם טמפרטורות הנושקות ל-40 מעלות.

המשבר הגיע לשיאו בתחנת הכוח הגרעינית פאקס (Paks), המתקן הגרעיני היחיד בהונגריה, המספק בשגרה כ-40 אחוז מתפוקת החשמל ההונגרית. ירידת מפלס המים בדנובה אילצה את המפעילים לנקוט צעדים דרמטיים ולהשבית שלוש מארבע הטורבינות בתחנה, דבר שהוביל לצניחה קשה בתפוקה מ-2,000 מגה-וואט ל-240 מגה-וואט בלבד. ראש הממשלה, פטר מאדיאר, אף הזהיר בפומבי כי השבתה מלאה של התחנה, אירוע חסר תקדים ב-44 שנות פעילותה, קרובה מאי-פעם אם מפלס הנהר יוסיף לרדת.

ברומניה השכנה הכריזה הממשלה על מצב חירום לאומי בעקבות הצניחה החדה בייצור החשמל והיכולת המוגבלת לייבא אנרגיה ממדינות שכנות. בצעד דרמטי במיוחד, שיגר הצבא הרומני יחידות צי שביצעו פיצוצים מבוקרים באמצעות כ-180 קילוגרמים של חומרי נפץ בערוץ באלה (Bala) בדנובה, סמוך לכפר איזבוארה. המטרה הייתה לפרק סלעים במעמקים ולהסיט נפח מים גדול יותר אל זרמי השאיבה של תחנת הכוח הגרעינית צ'רנבודה (Cernavodă), המפיקה בשגרה כחמישית מהחשמל במדינה. למרות המבצע הצבאי, נאלצה חברת האנרגיה הממשלתית להשבית את אחד משני הכורים הפעילים בתחנה. בעקבות המחסור החמור בחשמל, מפעלי ענק בדרום המדינה, ובהם מפעלי הרכב של דאצ'יה ופורד, נאלצו להפסיק זמנית את קווי הייצור כדי להפחית את העומס על הרשת.

במקביל, בסלובניה הופחתה תפוקת הכור הגרעיני היחיד במדינה, קרשקו (Krško), המייצר חשמל גם לקרואטיה השכנה, ל-80 אחוז מהקיבולת בשל טמפרטורות המים הגבוהות והזרימה הדלה בנהר הסאבה. בסרביה נרשמה צניחה חדה בייצור החשמל מתחנות הידרואלקטריות, ואילו במולדובה תוארה התמונה כעל סף קטסטרופה. ראש ממשלת מולדובה, ואסילה טופאן, הבהיר כי אוקראינה ורומניה אינן מסוגלות לספק חשמל במחירים נגישים בשעות השיא, מה שהוביל את הנשיאה מאיה סנדו לקרוא לאזרחים להפסיק לאלתר השקיית דשאים ולחסוך בחשמל בשעות הערב כדי למנוע הפסקות חשמל נרחבות בבירה קישינב.

מנהר הריין ועד בתי הזיקוק

לצד משבר האנרגיה, שיתוק נתיבי השיט מנחית מכה קשה על הכלכלה. בנהר הריין, עורק התחבורה הראשי להובלת חומרי גלם, ירד מפלס המים בקאוב (Kaub) לכ-24 ס"מ בלבד, הרחק מסף 78 הסנטימטרים הנדרש לשיט סדיר. כתוצאה מכך, אסדות מטען מעמיסות עד 30 אחוז בלבד מהקיבולת שלהן, מחירי ההובלה זינקו, וענקית הפלדה טיסנקרופ כבר צמצמה ייצור בדואיסבורג. כלכלנים בבנק ING ובמכון קיל מעריכים כי השיבושים בריין יגרעו עד 0.3 אחוז מהתוצר של גרמניה השנה, עם נזק של עד 2.3 מיליארד אירו ברבעון השלישי.

גם בתי הזיקוק לנפט נקלעו למצוקה, והמתקנים הוותיקים שנבנו בשנות ה-60 וה-70 ומבוססים על קירור במים ובאוויר קריר, מאטים תפוקה בשל ירידה ביעילות הקירור ותקנות היגייניות האוסרות הזרמת מים חמים לנהרות. בשילוב המתיחות במזרח התיכון, מרווחי הזיקוק של הדיזל טיפסו לשיא של כמעט 20 שנה.

במגזר החקלאי המחיר כבד לא פחות: בבריטניה צפוי יבול הדגנים להיות הגרוע ביותר מאז 1984, באיטליה צנחה תפוקת החלב ב-10 אחוזים והבציר הוקדם, ובמקביל משתוללות שריפות ענק באלבניה וביוון. מומחי אקלים מזהירים כי הצמחייה שהתפתחה באביב הגשום הפכה ל"חומר בעירה", וכי שיא עונת השריפות עוד לפנינו באוגוסט.

הנופשים בורחים לצפון

גל החום הקיצוני מציב אתגר מורכב גם עבור תעשיית התיירות האירופית. שיאי טמפרטורה נשברים בזה אחר זה: באוסטריה נמדד שיא לאומי חדש של 41.2 מעלות בעיירה באד דויטש-אלטנבורג, יום בלבד לאחר שנשבר השיא הקודם בווינה (41.0 מעלות). באיטליה הכריז משרד הבריאות על כוננות אדומה בכל 27 הערים המרכזיות הנמצאות תחת מעקב, הפעם הראשונה שבה כל הערים נכללות באזהרה הגבוהה ביותר, זאת בעקבות דיווחים על מקרי מוות של עובדים ששהו בחוץ.

רשויות המדינה והערים נאלצות לבצע התאמות מהירות כדי להגן על המבקרים והתושבים. הוותיקן העביר את קבלת הקהל השבועית הראשונה של האפיפיור לאו לאחר פגרת יולי מאולם כיכר פטרוס הקדוש אל תוך אולם אודטוריום ממוזג. ברומא פתחה העירייה אתרי תרבות ומבנים ממוזגים לציבור הרחב ללא תשלום בשעות השיא, והאריכה את שעות הפעילות של אתרים היסטוריים כמו הקולוסיאום והפנתאון אל תוך הלילה כדי לאפשר סיורים בשעות קרירות יותר.

בתחום תיירות הנהרות, המצב מורכב הרבה יותר: ירידת המפלס בדנובה חשפה שלדי ספינות מלחמה מתקופת מלחמת העולם השנייה ואף עצמות ממותה עתיקות, אך במקביל יצרה מכשולים שיט קשים. ספינת קרוז של חברת ויקינג, ועליה כ-186 נוסעים, נתקעה על שרטון חול סמוך לעיר וידין שבבולגריה, מה שאילץ את המפעילים לחלץ את הנוסעים לחוף ולהעביר אותם לתחבורה יבשתית. חברות קרוזים רבות הודיעו על ביטול הפלגות בדנובה ובריין או על שינוי מסלולים מקיף לכיוון מקטעי נהר עמוקים יותר.

למרות התנאים הקשים, נתוני ההזמנות מראים כי הביקוש הכללי של תיירים בין-לאומיים, ובפרט מאסיה, לחופשות באירופה נותר יציב, בעיקר מכיוון שמסלולי טיול ארוכים מוזמנים חודשים רבים מראש. עם זאת, ניכר שינוי עמוק בהתנהגות המטיילים: סוכנויות נסיעות מדווחות על עלייה חדה בחיפושים ובהזמנות ליעדים בצפון אירופה ובמדינות הנורדיות, ובהן נורווגיה, פינלנד, איסלנד ואזור הדולומיטים. תיירים רבים, במיוחד ממזרח אסיה, מבקשים כעת מסוכני הנסיעות להרכיב להם מסלול מראש תחת ההגדרה "מקום קריר יותר", מגמה שצפויה לעצב מחדש את מפת התיירות היבשתית בשנים הבאות.