רק נראה מושלם: מיליוני תיירים חשופים לזיהום

כשהטמפרטורות בקיץ נוסקות ברחבי אירופה, רבים נוהרים אל החופים היפים של הים התיכון. עם זאת, מתחת לגלים מסתתרת סכנה – זיהום. מחקרים ודוחות עדכניים מדגישים את רמות הזיהום המדאיגות במים אלה, ומצביעים אל בעיות רציניות שעלולות להוות סיכונים בריאותיים.

לפי סוכנות החלל האירופית (ESA), כמות פלסטיק שיכולה למלא משאית שלמה נשפכת לאוקיינוסים בעולם בכל דקה. אבל איך ואיפה בדיוק מרוכזת כל האשפה הזו? בפרויקט משותף בין ESA ואוניברסיטת קאדיז בספרד, צוות חוקרים בין-לאומי בחן מקרוב את הים התיכון, ואת התוצאות (המדכאות) הם פירסמו בכתב העת המדעי Nature Communications.

7,500 מגרשי כדורגל מלאים באשפה 

המספרים מזעזעים. על פי מחקרים, מדענים גילו שבסך הכל שטח של 94.5 קמ"ר של הים התיכון מזוהם, שזה שווה ערך לשטח של כ-7,500 מגרשי כדורגל. כמו כן, התגלו יותר מ-14 "שטחי אשפה"; חלקם היו באורך של עד 20 קילומטרים.

על פי המחקר, המוביל בזיהום של הים התיכון הוא ללא ספק מפרץ ונציה שבצפון איטליה. כאן, רצועות אשפה גדולות צפות בים, כשהצפיפות של הזבל שחושבה על ידי החוקרים היא מעל 10, כלומר בתחום האדום הכהה של המדד – הגבוה ביותר.

>> אזהרה לתיירים: בעלי חיים ארסיים אותרו בחופים של יעד הקיץ הפופולרי

>> אזהרה לתיירים: המפגע שמתפשט בחו"ל וחוזר אתכם הביתה

>> מאות מקרים: וירוס שזוהה במימי האגם המבוקש מהווה סיכון לתיירים

אזור איטלקי אחר שמושפע במיוחד מהפסולת הימית הוא מחוז קלבריה בדרום המדינה. חלקי אשפה רבים צפים גם בים מול חופי נאפולי והדבר נכון גם במזרח יוון מול חופי אזור הנופש של חלקידיקי. המצב מדאיג גם בחוף הים התיכון של צפון אפריקה – למשל סביב מיצר גיברלטר או במפרץ גאבס, שם נמצא ג'רבה, אי הנופש הפופולרי של תוניסיה.

המנהל המשותף של המחקר, אנדרס סזאר, מסביר כי מיפוי שטחי האשפה היה כמו לחפש מחט בערימת שחת. הוא אומר כי תמונות לוויין חדשות של אזור הים התיכון צולמו כל שלושה ימים והושוו לתמונות קודמות באמצעות אלגוריתמים ומחשבי על. לחוקרים יש גם הסבר להיווצרות תעלות האשפה האלה: רוב האשפה בים התיכון נשטפת לים בגשם זלעפות; מפגש זרמי המים ​​והשפעת הרוח על פני הים יוצרת את איי האשפה האלה, שאורכם כאמור יכול להגיע לעשרות קילומטרים.

מיליוני תיירים חשופים לזיהומים בים התיכון

אומנם אין מקור אחד שעוקב אחר המספר המדויק של תיירים ששוחים בים התיכון בכל שנה, ניתן להסתכל על מספרי התיירים הכוללים להערכת מספר התיירים באזור. מחקרים מצביעים על כך שאזור הים התיכון מושך כ-30 אחוזים מכלל התיירים הבין-לאומיים, מה שמתורגם לחלק ניכר מחופשות הקיץ העולמיות. לפני מגפת הקורונה, הערכות נעו סביב 306 מיליון תיירים שהגיעו לאזור בכל שנה, חלק ניכר מהם במהלך חודשי הקיץ.

חשיפה למי ים מזוהמים עלולה להוביל למגוון בעיות בריאותיות. זיהום חיידקי, כולל פתוגנים כגון אי-קולי, עלול לגרום למחלות במערכת העיכול וזיהומי עור. ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות כמו כספית ועופרת, המצויים לעתים קרובות במי נגר תעשייתי, מהווים סיכונים בריאותיים ארוכי טווח כולל נזקים נוירולוגיים ובעיות התפתחותיות, במיוחד בילדים.

מעבר לבריאות האדם, המערכת האקולוגית של הים התיכון סובלת מהזיהום. אורגניזמים ימיים בולעים חלקיקי מיקרו-פלסטיק, שעלולים להצטבר במעלה שרשרת המזון ולאיים על המגוון הביולוגי. בתי גידול בחופים חיוניים למינים רבים, והזיהום הכבד משפיע על מערכות אקולוגיות שבריריות ומשבשים איזונים טבעיים.

המשיכה של הים התיכון כמוקד תיירותי מניע את הכלכלות המקומיות, אך הקיימות של התעשייה הזו תלויה בשמירה על מים נקיים ובטוחים. סיכוני זיהום מוגברים פוגעים במוניטין של האזור, עלולים להרתיע מבקרים עתידיים ולהשפיע על הפרנסה התלויה בהכנסות מתיירות.

המאמצים להילחם בזיהום הים התיכון עומדים בפני אתגרים אדירים. תשתית לא מספקת לניהול פסולת, אכיפה רגולטורית רופפת ולחצי פיתוח עירוני ממשיכים לפגוע ​​במערכות האקולוגיות הימיות. יוזמות שיתופיות המערבות ממשלות, עסקים וקהילות חיוניות ליישום פתרונות יעילים ולשמירה על סביבות חופיות.