"מסע צלב נגד המדינה היהודית": המשבר ביחסי ישראל-צרפת מגיע לנקודת רתיחה

היחסים בין ישראל לצרפת הידרדרו לנקודת שפל מזה עשרות שנים, כאשר עימותים דיפלומטיים ואידיאולוגיים סביב הלחימה בעזה, הקמת מדינה פלסטינית ומחלוקות סביב הסיוע ההומניטרי ממשיכים להסלים. שתי המדינות, שהיו בעבר בעלות ברית צבאיות מרכזיות עם היסטוריה אסטרטגית משותפת, נמצאות כעת במבוי סתום גלוי, כאשר צרפת מתגלה כתומכת מובילה להכרה במדינה פלסטינית, כשבמקביל ישראל מגיבה בגינוי בלתי פוסק.

בלב המשבר עומדת הדחיפה הדיפלומטית של נשיא צרפת עמנואל מקרון להכרה במדינה הפלסטינית, צעד שישראל רואה בו לא רק מוקדם מדי אלא גם כפרובוקציה פוליטית ישירה. ממשלתו של מקרון ביקרה בגלוי את המערכה הצבאית המתמשכת של ישראל בעזה, ותיארה את הטקטיקות שלה כ"אסון בעל חשיבות חסרת תקדים", והציעה תוכנית ייצוב הרצועה בהנחיית האו"ם.

>> במקום פריז: העיר הזו הולכת להיות היעד החם בשנה הבאה

>> על סף תהום: איך הפכה בלגיה מגן עדן רב-תרבותי למוקד של איסלאם קיצוני?

>> עם לא מעט תיירים: זו העיר הכי מסוכנת באירופה

ב-11 באוגוסט, מקרון קרא שוב להפסקת אש קבועה ולסיום מה שהוא מכנה "מכה ראשונית למלחמה קבועה", בדיוק כאשר הקבינט הביטחוני של ישראל אישר מתקפה מורחבת להשתלטות מלאה על העיר עזה. מקרון הזהיר כי האסטרטגיה תפגע בעיקר ב"בני ערובה ישראלים ובאזרחי עזה", והדגיש את תסכולו מגישת ממשלת נתניהו.

ההשלכות הדיפלומטיות גולשות לטיסות

העימות הפוליטי גלש גם לענף התעופה האזרחית, כאשר הרשויות הצרפתיות עצרו בשקט את חידוש אשרות העבודה לאנשי ביטחון ישראלים המוצבים בנמל התעופה המרכזי של המדינה, רואסי-שארל דה גול. צוותי הביטחון, המועסקים על ידי אל על במסגרת אשרות דיפלומטיות, אחראים על בדיקות טרום עלייה למטוס והגנה על המטוסים. עם זאת, בחודשים האחרונים לא חודשו האשרות, מה שהוביל לכך שאנשי ביטחון עבדו ללא ההיתר המתאים ואחרים נאלצו לחזור לישראל.

תחילה לא ניתן הסבר לצעד החריג, אך מאז הוכר על ידי גורמים צרפתיים כצעד תגמול ותגובה ישירה למה שתיארו כ"בדיקות שיטתיות" של דיפלומטים צרפתים על ידי צוותי אבטחה של אל על בנמלי התעופה בישראל ובצרפת. השיחות בין משרד החוץ הצרפתי לשגרירות ישראל נמשכות, אך מספר הליכים מנהליים מוקפאים. משרד החוץ הישראלי אישר כי הסכסוך מטופל דרך ערוצים דיפלומטיים, אך המבוי הסתום בנוגע לוויזות הפך במהירות מסכסוך ביורוקרטי למתיחות פוליטית, מה שמעורר האשמות בסטנדרטים כפולים ובהטיה אנטי-ישראלית.

ככל שהקרע הדיפלומטי מתרחב, האקטיביזם האנטי-ישראלי בצרפת הופך גלוי יותר ואגרסיבי יותר. בתחילת אוגוסט, משרדי אל על בפריז הושחתו, דלתותיהם וקירותיהם כוסו בצבע אדום ובגרפיטי עליו נכתב "חברת תעופת רצח העם אל על" ו"פרי פלסטיין". האירוע התרחש בשעת לילה בזמן שלא נכחו אנשי צוות במקום, אך אל על פינתה במהירות את עובדיה מעיר הבירה ונשקלת האפשרות שקבלן זר יטפל בתפעול הטיסות בנמל התעופה.

"זהו אירוע אנטי-ישראלי קשה", מסרה חברת התעופה בהצהרה, וקראה לרשויות הצרפתיות לנקוט פעולה. שרת התחבורה הישראלית מירי רגב פרסמה: "היום זו אל על, מחר זו אייר פראנס. כאשר מקרון מפרסם הכרזות שנותנות מתנות לחמאס, זו התוצאה".

כמה ימים לאחר מכן, בקר תנועה אווירית צרפתי בשארל דה גול הושעה לאחר שאמר "שחררו את פלסטין" במכשיר הקשר במהלך יצירת קשר עם טיסת אל על. שר התחבורה הצרפתי פיליפ טברוט כינה את ההצהרה "הפרה חמורה של הפרוטוקול", והודיע כי הבקר מורחק "עד להודעה חדשה".

לאלה מצטרפים גם עובדיה של חברת Alyzia, חברת שירותי נמל תעופה צרפתית המטפלת במזוודות עבור בריסל איירליינס (שחוזרת היום לארץ) וחברות תעופה אחרות בבירה הבלגית. החברה נמצאת תחת לחץ מצד איגודים מקצועיים הדורשים את הזכות לסרב לעבוד מול טיסות ישראליות מ"סיבות מוסריות". במכתב פתוח, נציגי האיגודים תיארו את המצב כ"טירוף" ואיימו בפעולה אם העובדים ייאלצו להשתתף.

דוקטרינת מקרון והמדינה הפלסטינית

הפעולות של מקרון מסמנות שינוי מהמדיניות הזהירה יותר של קודמיו, כאשר בעבר נראה כי נשיאי צרפת ניסו ללכת על חבל דק בין ישראל לעולם הערבי. כעת נראה כי המדיניות עברה באופן מכריע למדיניות מזרח תיכונית אסרטיבית ועצמאית יותר, בין היתר תחת לחץ פנימי בתוך צרפת.

ב-24 ביולי מקרון התחייב בפומבי להכיר במדינה פלסטינית, וכינה זאת "לא רק חובה מוסרית אלא הכרח פוליטי". על פי הניו יורק טיימס, הכרזתו של מקרון הגיעה לאחר פגישה פרטית עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בברלין, ואחריה יוזמה דיפלומטית משותפת עם בריטניה וקנדה שמטרתה לקדם הכרה במדינה פלסטינית ולפתרון שתי מדינות במשא ומתן בעצרת הכללית של האו"ם שתתקיים בחודש הבא. "צרפת פועלת כזרז", אמר מישל דוקלו, שגריר צרפת לשעבר ויועץ במכון מונטן. "היא דוחפת את הגוש המערבי להתעורר מהשיתוק שבו הוא נמצא, במיוחד כאשר ארה"ב נראית כמי שאינה מוכנה להוביל".

בחודש יולי מקרון הצטרף למרץ ולראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר בקריאה מאוחדת להפסקת אש, פירוק חמאס מנשקו ויישום תוכנית שיקום לעזה. כל אלה חלק מגל דיפלומטי אירופי מתואם שנועד לדחוק הצידה הן את ארגון הטרור, אך גם את הנרטיב של ישראל להגנה עצמית כהצדקה גורפת למלחמה ממושכת.

הקרע בין המדינות מסמן מהפך דרמטי מהברית הפרנקו-ישראלית מתקופת המלחמה הקרה, כאשר צרפת מילאה תפקיד מרכזי בסיוע לישראל לפתח את יכולותיה הגרעיניות. יחד עם זאת, שיתוף פעולה זה תמיד נבחן בחשדנות על ידי רוחות פוליטיות משתנות ונקודת מבטם של נשיאי צרפת, שהרחיקו בהדרגה את צרפת מישראל לטובת טיפוח קשרים עם העולם הערבי.

צרפת-ישראל במסלול התנגשות

החזרה של צרפת למה שמומחים מכנים הגישה ה"גולו-מיטרניסטית", שבה צרפת פועלת כקול מתנגד בתוך הברית המערבית, היא מאפיין מרכזי במדיניותו הנוכחית של מקרון. מבקרים טוענים כי גישה זו, למרות היותה עקרונית, עלולה לבודד את צרפת מבנות בריתה המסורתיות ולעודד את יריביה. "צרפת שוב עומדת בנפרד מציר ארה"ב-ישראל", אומר כרים אמיל ביטאר, מומחה למזרח התיכון ב-SciencesPo. "וישראל מגיבה ברטוריקה כמעט בלתי צפויה, כאילו חוסר הסכמה של מקרון עם תוכניותיה פירושו בגידה".

ואכן, תגובת ישראל לתפקידה המנהיגותי של צרפת בהכרה במדינה פלסטינית הייתה חריפה והפכה אישית יותר ויותר. ראש הממשלה בנימין נתניהו גינה את יוזמות השלום של מקרון כ"פרס לחמאס" והאשים את המנהיג הצרפתי ב"בחירה בצד של הטרוריסטים". הצהרה של משרד החוץ הישראלי שפורסמה ביוני התייחסה לצעדיו של מקרון כ"מסע צלב נגד המדינה היהודית", ובאותו חודש הזהירו גורמים ישראליים כי אם צרפת תמשיך בהכרה רשמית בפלסטין, ההשלכות עלולות לכלול סגירת הקונסוליה הצרפתית בירושלים ומהלכי סיפוח חד-צדדיים בגדה המערבית. "יש תחושה בממשלת ישראל שצרפת לא רק מבקרת את ישראל - היא מנסה לבודד אותה", אמר הפרשן הפוליטי יוסי קליין הלוי. "ורבים רואים בכך נקמה על קשריה הקרובים של ישראל עם ארצות הברית".

עומק העוינות בין המדינות ניכר במהלך עימותים דיפלומטיים חוזרים ונשנים בהם היו מעורבים גורמים צרפתים וכוחות הביטחון הישראליים. בנובמבר 2024, שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו נאלץ לבטל ביקור בכנסייה בבעלות צרפתית במזרח ירושלים לאחר שמשטרת ישראל עצרה שני שומרים קונסולריים צרפתים, לכך צרפת הגיבה בזימונו של שגריר ישראל לשיחת נזיפה.

נקודת המתיחות הדיפלומטית האחרונה הגיעה דווקא מכיוון איטליה, כאשר שר ההגנה האיטלקי רמז בפומבי כי אסטרטגיית נתניהו לעזה נושאת "דמיון מסוכן" לזו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, השוואה נפיצה בשיח הפוליטי האירופי. איטליה, בעוד שנמנעה מהכרה במדינה פלסטינית, שוקלת כעת סנקציות נגד ישראל, מה שמגביר עוד יותר את הלחץ מתוך האיחוד האירופי, שכבר אינו מסתפק בלתת לוושינגטון להכתיב את תהליך השלום. עם זאת, בעוד שהיוזמה בראשות צרפת עשויה להצליח ולהרחיב את ההכרה הסמלית בפלסטין, מומחים מזהירים כי היא עלולה דווקא לחזק את עקשנותה של ישראל ולקטב עוד יותר את הדיפלומטיה הבין-לאומית.