לא בכל מחיר: כולם טסים ליפן בזמן האחרון - ולמקומיים מתחיל להימאס מזה

המתח בין הצורך הכלכלי של יפן לבין הרצון לשמר מסורת וזהות תרבותית הולך ומחריף, על רקע תחושת אי-נוחות גוברת כלפי עובדים זרים ותיירים. מגמה זו מעצבת מחדש את השיח הציבורי והמדיניות המקומית, ומשתקפת באזורים שונים ברחבי המדינה: מפארק האיילים בנארה, דרך שכונות עמוסות בטוקיו ועד לערי חוף כמו אימבארי, שם הרשויות בוחנות מחדש את אופן ההתמודדות עם זרים, שעליהם נשענת הכלכלה היפנית יותר מאי פעם.

המציאות הדמוגרפית של יפן חדה וברורה: המדינה מתמודדת עם אחת האוכלוסיות המזדקנות ביותר בעולם ועם כוח עבודה מצטמצם, מה שמגביר את תלותה בעובדים זרים ובתיירות נכנסת לצורך שמירה על צמיחה כלכלית. עם זאת, רטוריקה פוליטית ותסכול ציבורי גובר הפכו את הזרים, עובדים ותיירים כאחד, לשעיר לעזאזל חברתי, והנושא תופס מקום מרכזי בזירה הפוליטית.

האיילים של נארה

המהפך ניכר במיוחד בנארה, הבירה העתיקה של יפן, הידועה במקדשיה ובאיילים המקודשים המשוטטים בחופשיות ברחבי העיר. במהלך קמפיין שנערך בשנה שעברה, ראש ממשלת יפן טאקאיצ’י סאנאה, ילידת נארה, הזהירה כי תיירים פוגעים באיילים וטענה כי המצב "יצא משליטה". אף שאין ראיות לכך שתיירים בעטו או התעללו בבעלי החיים, דבריה מצאו אוזן קשבת בקרב מצביעים החשים לחץ כלכלי, צפיפות גוברת וערעור על נורמות תרבותיות.

>> אתם לא מדמיינים – כולם באמת טסים עכשיו ליפן

>> תיירות יתר בקיוטו: המקומיים מתלוננים על הצפיפות ברחובות ההיסטוריים

>> קורבן של עצמה: המדינה הזו נאבקת בכמות התיירים

עם זאת, המציאות בשטח מורכבת יותר, ולמרות אזהרת מסע שהוציאה ממשלת סין שבה המליצה לאזרחיה להימנע מנסיעות נופש ליפן, פארק נארה ממשיך למשוך קהל רב. בביקור שנערך לאחרונה במקום הוערך כי כ-80 אחוז מהמבקרים הם תיירים זרים, בחלוקה כמעט שווה בין מבקרים ממדינות מערביות לבין מבקרים ממדינות אסיה. אנשי אבטחה מקומיים מדווחים על ירידה מורגשת במספר אוטובוסי התיירים המגיעים מסין, אך לדבריהם, מבקרים מטייוואן, דרום קוריאה ומדינות אירופה ממלאים במידה רבה את החסר.

גם בקרב בעלי העסקים התחושה היא שהפגיעה מוגבלת בשלב זה. דוכנים למכירת קרקרים מסורתיים להאכלת האיילים מדווחים על המשך פעילות יציבה, ואתרים פופולריים, בהם חנויות מוצ'י ותיקות ומסעדות ידועות, ממשיכים לייצר תורים ארוכים. עם זאת, ברחובות פחות מתוירים נרשמת תמונה שונה, ובעלי בתי קפה מסוימים מציינים תנודות במספר הלקוחות בהתאם ליום בשבוע ולמאפייני קהל המבקרים.

השפעת התיירות ניכרת גם בקרב אוכלוסיית האיילים עצמה. מספר האיילים בפארק נארה הגיע לשיא של 1,465 פרטים, על פי נתוני קרן שימור האיילים של נארה. מדובר בעלייה שמייחסים, בין היתר, לגידול בכמות המזון הזמינה בעקבות חלוקת חטיפים על ידי תיירים. בעוד שהשפע תרם לעלייה בילודה, הוא לווה גם בעלייה במספר תאונות הדרכים שבהן היו מעורבים איילים, מה שמחדד את החששות בנוגע לבטיחות ולדו-קיום בין בני אדם לבעלי החיים.

בין הצורך בזרים לבין הפחד מהם

ברמה הלאומית, מתחים דומים ניכרים גם באזורים אחרים. בשנת 2024 קיבלה יפן מספר שיא של 36.9 מיליון תיירים זרים, והפכה את ענף התיירות ליצוא השני בגודלו במדינה, אחרי תעשיית הרכב. עם זאת, ריכוז המבקרים במספר מצומצם של מוקדים, בהם אזורים היסטוריים בטוקיו, מעצים את תחושת העומס הציבורית. לכך מצטרפים סרטונים ויראליים ברשתות החברתיות, המתעדים התנהגות בלתי הולמת של תיירים באתרים קדושים. במקביל, מספר התושבים הזרים ביפן הוכפל מאז 2010 והגיע ל-3.7 מיליון בני אדם, בעיקר בשל מחסור חמור בכוח אדם בענפים כמו סיעוד, תיירות, חקלאות ותעשיות כבדות. למרות זאת, שיעור הזרים באוכלוסייה הכללית עומד על כ-3 אחוזים בלבד, נמוך משמעותית מהממוצע במדינות מפותחות אחרות.

התגובה הפוליטית לא איחרה לבוא, והמפלגה הליברלית-דמוקרטית השלטת, הנתונה ללחץ מצד מפלגות פופוליסטיות המקדמות מדיניות של "יפן תחילה", שוקלת החמרה בפיקוח על עובדים זרים, אכיפה מחמירה של חוקי אשרות ומסים, העלאת מסים על תיירים ואף הגבלות על רכישת נכסים בידי אזרחים זרים. בנוסף, הוקם גוף ממשלתי חדש שמטרתו לטפל בהתנהגות בלתי הולמת של תושבים ומבקרים שאינם אזרחים יפנים.

תומכי הצעדים טוענים כי הם נותנים מענה לחששות ציבוריים לגיטימיים. מנגד, מבקריהם מזהירים כי מהלכים אלה עלולים לפגוע באינטרסים הכלכליים ארוכי הטווח של יפן. מנהיגי המגזר העסקי וראשי רשויות מקומיות, במיוחד באזורים כפריים הסובלים ממחסור חריף בכוח אדם, הביעו דאגה מהטון ההולך ומקצין. מושלי כל 47 מחוזות יפן פרסמו לאחרונה הצהרה משותפת התומכת בקיום רב-תרבותי, והזהירו מפני התפשטות של שנאת זרים.

בנארה עצמה, הגורמים האחראים לשימור האיילים מטילים ספק בטענות שלפיהן תיירים מהווים איום ממשי. נציגי ארגוני השימור מציינים כי מקרי פגיעה באיילים נדירים ולעיתים מנופחים מעבר לממדיהם. לדבריהם, סיורים יומיים בפארק מגלים מבקרים המתנהלים ברובם בכבוד, ומגיעים למקום מתוך הערכה לייחודו.