"המצב בשטח שונה לחלוטין": המלחמה נגמרה - הישראלים יחזרו ללונדון?
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", בלונדון תועדו הפגנות רבות בהשתתפות של אלפי מפגינים נגד ישראל ואף נרשמו תקריות אלימות. האם עכשיו המצב יחזור לקדמותו? "צריך לזכור שהעיר עצומה ויש כאן מאות שכונות, והרוב בטוחות. אפשר לדבר בעברית ללא חשש"

כשהחלה הלחימה ברצועת עזה באוקטובר 2023, לונדון הייתה אחת מהערים הכי מזוהות עם הפגנות תמיכה בפלסטינים וקריאות גלויות נגד ישראל ופעולות צה"ל בעזה. במקביל להפגנות, ארגונים יהודים התריעו על עלייה חסרת תקדים באירועי האנטישמיות, מוסדות יהודים כמו בתי כנסת ובתי ספר קיבלו ליווי משטרתי והממשלה הבריטית הורתה לתגבר את האבטחה סביב מוסדות ואירועי הקהילה היהודית.
עם תחילתה של הפסקת האש, ישראלים רבים מביעים התעניינות מחודשת, בעיקר לקראת הכריסמס, בנוגע להגעה ליעד שהיה אחד מהמקומות הכי מבוקשים בקרב הטסים לפני המלחמה. "המצב כרגע יחסית רגוע ובטוח", מספר עומר לוגסי, מייסד ומדריך סיורי אוכל ואמנות רחוב "רעבים בלונדון". "חשוב לי להזכיר שלונדון היא עיר עצומה, וגם אם ראו הפגנה בטלוויזיה באזור מסוים, יש בעיר הזו למעלה מ-530 שכונות, ככה שבשאר אזורי העיר זה לא מורגש. רוב השכונות כאן בטוחות, כמות האנטי-ישראלים לא באמת כזו גדולה כמו שנדמה ואפילו לא רואים כל כך הרבה דגלי פלסטין או כתובות נגד ישראל כמו בערים אחרות בעולם. באופן מפתיע לטובה, למרות שלצערנו התופעה קיימת ואפשר להתכחש לאנטישמיות הגואה בעולם, זה לא באמת כזה מורגש פה כמו שמצטייר בחדשות בארץ. כל הזמן אני נתקל במטיילים שאומרים 'זה נראה מפחיד ממה שראינו בארץ, אבל לא הרגשנו שום דבר כאן'. כמובן שאני ממליץ בכל זאת לנקוט משנה זהירות כשמסתובבים, אבל לא צריך לטייל בתחושת פחד או להירתע מלהגיע".
לוגסי מעיד על ירידה מסוימת בכמות ההפגנות ובמספר המשתתפים. "אני מאמין שזה עוד יפחת, אבל זה לא ייעלם לגמרי. חשוב לזכור שבמקביל יש גם הפגנות של פטריוטים בריטים וזה רק הולך ומתעצם. מי ששונא אותנו תמיד ימצא סיבות חדשות להפגין, זה ככה בכל העולם. יש אתר שאני ממליץ לבדוק בו איזה אירועים או הפגנות יש כדי להימנע או לדלג על האזור הזה ביום ההפגנה, ואז אפשר לטייל כרגיל".

"הטיול בלונדון היה רחוק שנות אור ממה שהצטייר לפני ההגעה שלי", מספרת בלוגרית התיירות פז פרחי שביקרה בעיר לפני כחודש. "הגעתי לבקר חברה שמתגוררת בעיר, והאמת שלא הרגשתי בכלל עוינות. אנחנו דיברנו בעברית, ומבחינתי הכל היה כרגיל. לא נתקלתי בהפגנות או בדגלי פלסטין במקומות שבהם היינו. כן חשוב לציין ששומעים ערבית ברחובות, זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו או להכחיש, במיוחד באוקספורד, אבל הייתה תחושה של 'חיה ותן לחיות'. הרבה מהעוקבים שלי התעניינו בנוגע למצב בלונדון ועד כמה בטוח להגיע, ערכתי סדרת סטוריז עם תשובות לכל השאלות וסיפרתי על החוויה הטובה שלי מהעיר, האווירה, בתי הקפה והמסעדות לצד תחושת ביטחון וללא פחד".
"בגלל מה שרואים בחדשות בארץ הקהל מפחד להגיע"
בשיחות עם בריטים מקומיים, לוגסי מבחין בפער בין מה שהוא שומע לאיך שזה מצטייר כלפי חוץ: "עד היום, אין בריטי אחד שלא דיברתי איתו ושהוא לא אמר לי שהם מודאגים מהאסלאם הרדיקלי והעיד שהבריטים בעצמם בעד ישראל, הם פשוט מרגישים חלק מרוב דומם. אני מרגיש את זה מנהגי מוניות מקומיים ועד ליושבי הפאבים, יש מגמה חיובית כלפינו. איפה מרגישים את האנטי? בעיקר בקרב חוגי שמאל וקומוניסטים, אבל זה מיעוט שקיים בעיקר באזורים של היפסטרים או מעוזי שמאל מובהקים כמו העיר ברייטון. לגבי היהודים או הישראלים כאן, אני מרגיש שהם ממש מתחלקים לשניים, יש כאלו שמתלוננים שהם מרגישים עוינות ושנאה, ויש כאלה שטוענים שהם לא מרגישים כלום והתקשורת מנפחת את הדרמה. אני מאמין שזה מאוד תלוי איפה כל בן אדם מסתובב ועם מי הם באים במגע. אישית, בכל השנים שאני גר כאן, כולל בתקופה של המלחמה, מספר הפעמים שנתקלתי באנטישמיות הוא כמעט אפסי, אבל זה שזה לא קרה לי זה לא אומר שהדבר לא קורה או שזו לא מגמה מדאיגה בעולם".
בתור שותף בעסק שמבוסס ברובו על תיירים מישראל, לוגסי מעיד על ירידה חדה בפעילות החברה: "זה כואב כי בעיקר אנחנו חברה של עשרה מדריכים מקומיים שהשקיעו בתחום הזה כל כך הרבה שנים של לימודים והשקעה, ולמרות שלונדון בטוחה לגמרי לטיול אנחנו מרגישים שבגלל מה שרואים בחדשות בארץ הקהל מפחד להגיע, וחבל. אני יכול לומר שהישראלים שמגיעים מרגישים בטוחים. נדיר מאוד שמישהו מהמטיילים נתקל בבעיה או שאני שומע שאין תחושת ביטחון. זה מדהים כמה רגוע פה במציאות, ואני יודע שיהיו תמיד כאלה שיגידו שיש לי אינטרס כי אני מדריך אבל לא אכפת לי מה יחשבו כי זו האמת ואני עומד מאחוריה - אלו שכן מגיעים כמעט תמיד מרגישים שאין יותר מדי ממה לפחד".


לדבריו, ניתן ליהנות ולטייל ברחובות העיר ולדבר בעברית ללא חשש. "זה לגמרי אפשרי, כמעט אף אחד לא מזהה פה עברית. חשוב לי באותה נשימה להסביר שרוב המוסלמים בלונדון הם בכלל בנגלדשים או פקיסטנים שפחות מזהים אותנו מאשר ערבים, ונוטים להיות באופן כללי פחות עוינים. חוץ מזה תזכרו שיש פה גם כורדים ואיראנים גולים, שלרוב בעדנו. זה לא שאין לבנונים, פלסטינים או מרוקאים, אך זה משמעותית פחות ממה שחושבים. צריך להימנע מכמה שכונות ספציפיות כמו Whitechapel ,Road Edgware, Shepards Bush".
לוגסי פונה לאלו שמתלבטים האם להגיע ללונדון בימים אלו: "תבואו, תיהנו, תטיילו, ואל תתנו לשונאים שלנו את התענוג שנפחד לטייל בעולם בגללם. אם אתם עדיין חוששים, אני ממליץ לדבר עם אנשים שחזרו לאחרונה או לשאול באחת מקבוצות הפייסבוק של המטיילים, זה ירגיע אתכם כי כשאנחנו רואים אנשים שטיילו ואומרים לנו 'השד לא כזה נורא' ושהם לא הרגישו פחד או בעיה, זה מוריד מהחשש. צריך לזכות שלא תמיד יראו בתקשורת רחובות שקטים שלא קורה בהם כלום, ולכן לפעמים זה נראה שכל לונדון היא הפגנה אחת גדולה, אפילו שבפועל יש הפגנה פעם בשבועיים בשכונה אחת מתוך מאות, ובשאר העיר כלום. צריך לזכור שבלונדון יש גם המון אסייתיים, לטיניים, אוסטרליים, אירופאים, אפריקאים ומה לא, פשוט כל העולם בעיר אחת, והרבה פחות שונאים או מתעסקים בנו ממה שנדמה לנו".
