"יש להם חיבור מטורף אלינו": קבלת הפנים החמה שחיכתה לישראלים

טל יעקובוביץ, בן 23 מתל מונד, ביקר עד היום ביותר מ-30 מדינות. האהבה שלו לטיולים התחילה בילדות, כשהוריו נהגו לעשות החלפות בתים בחו"ל ולנסוע יחד עם כל בני המשפחה למדינות שונות בעולם.

> גם בפיג'י: ככה קיבלו את הישראלים שנחתו במדינה

לפני כשנתיים הוא השתחרר משירות בחיל המודיעין, וכעבור יומיים כבר טס לניו זילנד. משם המשיך לאינדונזיה ובהמשך עבר לסידני, שבה חי במשך שנה. דווקא באוסטרליה, בזמן שמכר את רכבו לאדם מקומי, התחיל המסע שהוביל אותו לפפואה גינאה החדשה. "תוך כדי שיחה שאלתי אותו איפה הוא טייל לפני שהגיע לאוסטרליה, ואז הוא זרק שמות של כמה מדינות, וביניהן פפואה גינאה", מספר טל בשיחה עם mako. "ברגע ששמעתי את השם משהו תפס אותי. ביקשתי ממנו איש קשר, והוא שלח לי את המספר של מקומי בשם תאודרו, שלימים הפך לאחד האנשים המשמעותיים ביותר בכל הסיפור הזה".

כמה חודשים לאחר מכן הסתיימה הוויזה של טל באוסטרליה. הוא רצה להמשיך לטייל, והיעד ששמע עליו באותה שיחה לא יצא לו מהראש. הוא החליט לטוס לפפואה גינאה החדשה. הוא הגיע לאזור מבודד, שהדרך אליו כללה טיסה במטוס קטן של תשעה מקומות ולאחריה הליכה ברגל. לאחר הנחיתה צעד כשלושה ק"מ עד שהגיע לקהילה הראשונה. שם חיכתה לו קבלת פנים שלא ציפה לה, עם חגיגות, ריקודים ושירה שנמשכו שעות.

ככל שחלפו הימים, טל יצר קשר מיוחד עם המקומיים. "הצטרפתי אליהם בערבים, אכלתי איתם, ישבתי איתם שעות ולמדתי על החיים שלהם. אפילו יצאתי איתם לציד לילי וחצינו את הנהר. אלו היו רגעים שבהם הבנתי כמה שמחה יכולה להיות בתוך חיים מאוד פשוטים, וכמה כוח יש לקהילה. עוד לפני שהגעתי לשם, ידעתי שיש באזור חיבור חזק מאוד לתנ"ך, ליהדות ולישראל. הבאתי איתי תמונות של חבר שלי, סרן עידו ברוך ז"ל, וביקשתי מראשי הקהילה להקים במקום בית לזכרו. הם הסכימו, וכך התחלנו לבנות את 'הבית של עידו'. מבחינתי זה היה רגע שבו הטיול הפסיק להיות רק טיול".

"מה שהפתיע אותי בכל שיחה איתם זו הייתה עוצמת החיבור שלהם אלינו", מציין טל. "באחת השיחות הם סיפרו לי שבגלל הבידוד העצום שבו חיו, מקומות כמו ירושלים ובית לחם נתפסו אצלם כמקומות מהתנ"ך, שמות שהם מכירים מהכתובים, אבל לא בהכרח כמקומות אמיתיים שאנשים חיים בהם היום. לגבי המצב בארץ, רמת הידע משתנה כמובן ממקום למקום. אי אפשר לדבר על 'הפפואנים' כמקשה אחת, במיוחד במדינה כל כך מגוונת ומבודדת, אבל הופתעתי לגלות שגם במקומות רחוקים מאוד יש אנשים שמכירים את ישראל, שואלים עליה ומרגישים כלפיה חיבור דתי ורגשי עמוק".

כמה חודשים לאחר ביקורו, "הבית של עידו" כבר עמד במקום. מטיילים ישראלים שהגיעו לאזור ביקרו בו ואף לנו בו. "משהו שהתחיל מתמונה של חבר שהבאתי איתי לקצה השני של העולם הפך למקום אמיתי שנושא את השם שלו, מארח תיירים ישראלים ומשאיר את הזיכרון שלו חי גם בכפר קטן ומרוחק".

כשחזר לישראל, טל סיפר על המסע המיוחד לחברו הטוב איליי אדרי. בתוך זמן קצר השניים החליטו להקים את חברת Exploring Papua יחד עם שותפים מקומיים, שאחד מהם הוא תאודרו, שאת מספרו קיבל טל עוד כשחי באוסטרליה. הם החלו לבנות מסלולים לקבוצות ישראליות. כשהקבוצות הגיעו לטייל במדינה, המפגשים עם המקומיים הותירו בהן רושם מיוחד. "המטרה הייתה ליצור מעטפת מלאה מהרגע שהמטייל נוחת, איסוף משדה התעופה, תחבורה, לינה, ארוחות, תיאומים ומפגשים עם הקהילות, השתתפות בטקסים מסורתיים, טרקים וכל הלוגיסטיקה שמסביב".

"כשחזרנו לשם עם המטיילים הראשונים, הבנו עד כמה הסיפור הזה ממשיך להתפתח", מספר טל. "נתקלנו שוב ושוב באנשים שזו הייתה עבורם הפעם הראשונה שהם פוגשים ישראלים או יהודים. חלק מהתגובות היו כמעט בלתי נתפסות. באחד המקרים אחד מראשי הקהילה נשכב על הקרקע וחיבק את רגליו של אחד המטיילים מרוב התרגשות. בקהילה אחרת קיימו לכבודנו טקס גדול, ובמהלכו ראש הקהילה העניק לי קידון מסורתי כסמל לקשר שנוצר בינינו. אלו בהחלט רגעים שאתה עומד בהם ולא יודע איך להגיב. יש דברים שאפשר לצלם, אבל קשה מאוד להעביר את התחושה דרך המסך".

"זו מדינה עם למעלה מ-800 שפות ומאות תרבויות וקבוצות שונות. בתוך אותה מדינה אפשר לעבור מאיים טרופיים וים מטורף להרים גבוהים, ג’ונגלים וקהילות שחלקן עדיין מקיימות אורח חיים מסורתי מאוד. יש בה בעלי חיים ייחודיים, טבע יוצא דופן ובעיקר מגוון אנושי ותרבותי שקשה למצוא במקום אחר. מי שיגיע לכאן יזכה לחוויה מיוחדת".

טל מדגיש שלמרות קבלת הפנים הנלהבת שלה זכה, המסע לפפואה גינאה החדשה אינו מתאים לכל אחד. "הלוגיסטיקה מורכבת, המרחקים גדולים, התשתיות מוגבלות בחלק מהאזורים וצריך לדעת לאן מגיעים ועם מי. מבחינתי, החלק הכי מרגש בכל הסיפור הוא לא רק להגיע לפפואה ולראות מקום שאנשים כמעט לא מכירים, אלא ליצור חיבור אמיתי בין אנשים שנמצאים בשני קצוות שונים של העולם ולעשות את זה בדרך שמכבדת את האנשים והתרבות שהפכו את כל הדבר הזה לאפשרי".