צלבי קרס ואירועים אלימים: רגע לפני הקיץ - האם אתונה עדיין בטוחה לישראלים?

לפני כחודש, סשה רויטמן, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות, הגיע יחד עם משפחתו לחופשה באתונה לטובת הפוגה קצרה מהמלחמה, אלא שתוך זמן קצר לאחר הגעתם ליוון, הוא נתקל ברחובות מוצפים בצלבי קרס, דגלי ישראל שהושחתו, והחליט לקטוע את השהות שלו ושל בני משפחתו ולעזוב את העיר באופן מיידי.

"נסענו לחופשה משפחתית כדי לייצר רגע של יציבות בתוך המציאות המורכבת בארץ", מספר רויטמן בשיחה עם mako. "עם שלושה ילדים בבית, ללא מסגרות וללא מיגון שמתאים לשהייה ממושכת לשגרה לא יציבה, חיפשנו פתרון שיאפשר לנו להמשיך לעבוד מרחוק ולתת לילדים מעט רוגע, אפילו זמני. בחרנו יעד קרוב ומזמין כמו אתונה מתוך תקווה להפוגה ולא העלינו על דעתנו שניתקל בהתמודדות קשה מסוג אחר".

לדבריו, הזיכרון שילווה אותו מהתקופה הקצרה שבה היו באתונה ועד שעזבו, זה הרגע שבו הילדים שלו שאלו אותו מדוע יש צלב קרב על דגל ישראל. "אין הורה שיכול להישאר אדיש לשאלה כזו. כשאתה נתקל בדגלי ישראל מושחתים בסמלים נאציים ובקריאות להסתה בכל פינה במרכז העיר, משהו בלב נצבט. זה לא היה רק אי-נעימות רגעית, אלא תחושה של סביבה שהפכה לעוינת".

"בתור מי שעומד בראש התנועה למאבק באנטישמיות אני רואה את התמונה המלאה, והיא מדאיגה", הוא מוסיף. "המצב שאנחנו רואים ביוון מאז פרוץ המלחמה אינו מקרי. ב-2022, תחת הנהגתו של ראש העיר הקודם, קוסטאס בקויאניס, אתונה עוד אירחה את פסגת ראשי הערים הבין-לאומית למאבק באנטישמיות. העיר הזו הייתה אז סמל להובלת המאבק, אך היום, אנחנו עדים למגמה אחרת".

רויטמן מפנה אצבע מאשימה לראש העיר הנוכחי, האריס דוקאס. "יש תחושה שהקולות שקוראים לשנאה מקבלים לגיטימציה שקטה, והוא בוחר שלא להציב גבולות ברורים. השתיקה הזו עלולה להתפרש כהשלמה. זה לא עניין של דעה פוליטית, אלא עניין של מנהיגות ושל אחריות כלפי המרחב הציבורי ששייך לכולם. אתונה, בירת הדמוקרטיה, ניצבת כעת בנקודה שבה היא יכולה לבחור האם להמשיך את המורשת ההיסטורית שלה, או לאפשר נרמול של שנאה להפוך לחלק מהנוף. ההחלטה שלנו לעזוב את יוון לא הייתה קלה, אבל היא בלתי נמנעת. המבחן של אתונה היום הוא לא רק שלטוני, אלא ערכי. זה הזמן לשאול לאיזה כיוון העיר הזו הולכת, ומה המסר שהיא מבקשת להעביר לאירופה כולה. אני מקווה לראות אותה חוזרת להיות מקום שבו כולם מרגישים בטוחים, עם מנהיגות שתדע להוביל את השינוי הזה".

כזכור, בשנה האחרונה בירת יוון עלתה לכותרות לאחר לא מעט מקרים נגד תיירים ישראלים שדווחו בכלי התקשורת, בנוסף לאותם סטיקרים וההפגנות נגד ישראל שהזכיר רויטמן. אחד האירועים הכי זכורים ומטרידים הוא המקרה שבו סתיו בן שושן, ישראלי שטס יחד עם אשתו לסופ"ש באתונה במהלך חודש יולי האחרון, הותקף באכזריות על ידי מהגר סורי באחד מהחופים הפופולריים בעיר. במהלך התקיפה המהגר נשך את אוזנו, והישראלי הובהל לבית החולים המקומי לקבלת טיפול רפואי ובהמשך נדרש לתת עדות במשטרה. לדבריו, האירוע החל כאשר הוא ואשתו היו יחד עם זוג ישראלים נוסף בחוף ומהגרים התקרבו אליהם כאשר זיהו שמדובר בישראלים והחלו להטריד אותם וצעקו לעברם "פרי פלסטין", ותוך זמן קצר זה התפתח לעימות פיזי.

"למרות האירועים שהתרחשו, זו עיר שמאוד אהובה על התייר הישראלי", מציין יוני וקסמן, משנה ליו"ר אופיר טורס, בתשובה לשאלת הביקושים לקראת הקיץ הקרוב. "זה יעד שמספק חוויה אידיאלית של חופשת עיר בשילוב של בטן גב, במרחק טיסה קצר, עם מזג אוויר נוח, קניות, קולינריה טובה ואווירה שמחה במיוחד. גם בתקופות שבהן התרחשו אירועים נגד ישראלים, בסופו של דבר התיירים מהארץ הביעו אמון והמשיכו להגיע לאתונה וראינו את זה במספרים".

לפי נתוני רשות שדות התעופה, בחודש ינואר אתונה דורגה במקום השני, אחרי דובאי, בפופולריות מבחינת מספר הנוסעים מנתב"ג, ושמרה על מקומה גם בפברואר. "הפופולריות של היעד האהוב נותרה בעינה. עושה רושם שגם בעונת התיירות הקרובה בקיץ, אתונה תהיה יעד משמעותי לישראלים", מציין וקסמן. "יתרה מכך, יש גם יעדים נוספים ביוון שישחקו תפקיד ראשי בעונת התיירות הקרובה והם רודוס, כרתים, סנטוריני, קורפו, קפלוניה ועוד רבים וטובים".

"למרות ההפגנות באתונה והאירועים האנטישמיים שדווחו משם, הביקוש הבסיסי ליעד נותר חזק מאוד", מציין ד"ר ערן כתר, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות באקדמית כנרת. "יתרונות הליבה של יוון שכוללים את הקרבה הגיאוגרפית, נגישות תעופתית גבוהה, מחירים יחסית נוחים ומוצר תיירותי מגוון, ממשיכים לתמוך בהובלה שלה גם לקראת עונת הקיץ הקרובה".

יחד עם זאת, כתר מציין את השיקול של "יעד ידידותי לישראלים" שהפך לפרמטר מרכזי בבחירת חופשה. "מתוך ניתוח שיח של התיירים, עולה כי תפיסות של ביטחון, תחושת קבלה ואווירה ציבורית משפיעות באופן ישיר על כוונות הזמנה. לכן, כל עוד המחאות ביוון נשארות מקומיות ומוגבלות בהיקפן, ההשפעה על המספרים צפויה להיות שוליה. במידה ויימשכו או יתעצמו אירועים פרו-פלסטיניים, הדבר עלול לייצר שחיקה הדרגתית בביקוש מצד ישראלים ובעיקר בקרב משפחות עם ילדים".

לינה ציביאן, יוצרת תוכן מתל אביב שבשנים האחרונות טיילה ברחבי העולם והתגוררה לתקופה קצרה ביוון, החליטה לשתף מפה שיצרה עם אזורים מומלצים לתייר הישראלי באתונה והיכן עדיף לנו לא לבקר. "במסגרת הטיולים שלי ברחבי העולם יצרתי מפות מושקעות שמכילות המלצות אמינות שנבדקו באופן אישי על ידי ועברו את הסינון הביקורתי שלי, חלקן כאלה שישראלים בכלל לא הכירו לפני וזה ומגיעים לאותם מקומות בזכות ההמלצות", משתפת לינה.

צביקה לוינסון, איש עסקים ובעלים של King David Burger, מסעדה כשרה באתונה, סיפר בשיחה עם mako על קשר חם עם המקומיים, שלדבריו מביעים תמיכה בישראל. "כל ההפגנות והאירועים האלימים הם במעורבות של אנרכיסטים שחיפשו תשומת לב ושל מהגרים מסולמים. יש פה מסעדות עם תפריטים בעברית, אנשים הולכים עם מגן דוד חופשי וללא בעיה. אצלי זה עסק כשר אז מגיעים אנשים עם כיפות ואין שום פחד, לא מנסים להסתיר את הזהות. חשוב להבין שהישראלים כאן מהווים נכס אדיר לתיירות, והיוונים יודעים את זה".

"יש פער ברור בין התמונה שמצטיירת בתקשורת לבין מה שקורה בפועל בשטח", טוען יהודה זפרני, מומחה בין-לאומי לתיירות ותעופה ומנהל תחום התיירות והפנאי במועדון צרכנות הוט. "נכון, באתונה מתקיימות מחאות ולעתים גם נשמעים קולות אנטי-ישראליים, אבל ההשפעה הישירה על התייר היא מוגבלת יחסית. צריך לזכור גם שהמון ישראלים מגיעים לאיי הנופש ביוון לחופשה, ושם כמעט ואין חשיפה לאירועים הללו והחוויה התיירותית נשארת רגועה ובטוחה".

לדבריו, הדבר שהשתנה זה בעיקר ברמת המודעות. "ישראלים בודקים יותר, שואלים שאלות, מתעניינים במצב המקומי לפני הזמנת חופשה, ובסופו של דבר הביקושים מדברים בעד עצמם. יוון ממשיכה לשמור על מעמדה כיעד מועדף לנופש, וגם ההיעדר המוחלט של טורקיה כאלטרנטיבה רק מחזק את המגמה הזאת".