המהפכה בבית שייקספיר: טענות שהאתר התיירותי מקדם גזענות
הקרן שמנהלת את מקום הולדתו של ויליאם שייקספיר בסטרטפורד-אפון-אייבון, מתחילה תהליך "דה-קולוניזציה" של המורשת השייקספירית, במטרה ליצור חוויית מוזיאון מכילה יותר. יוזמה זו מגיעה בעקבות מחקר אקדמי שמצא שעבודתו של שייקספיר קידמה בעבר תפיסות גזעניות של עליונות לבנה


מקום הולדתו של ויליאם שייקספיר בסטרטפורד-אפון-אייבון, אנגליה, אמור לעבור תהליך של "דה-קולוניזציה", בעקבות חששות מכך שמורשתו של המחזאי שימשה לקידום "העליונות הלבנה". "קרן מקום הלידה של שייקספיר", המפקחת על מספר נכסים היסטוריים בעיירה, הודיעה כי תבחן מחדש את האוספים והתערוכות שלה כדי ליצור חווית מוזיאון מכילה יותר.
יוזמה זו באה בעקבות מחקר שהובילה ד"ר הלן הופקינס מאוניברסיטת ברמינגהם בשנת 2022, שהציע כי עבודתו של שייקספיר והדרך בה היא התפרסמה וקיבלה במה עולמית תרמו לחיזוק תפיסות העולם האירו-צנטריות. המחקר מצא כי ניתן לראות תיאורו של שייקספיר "גאון אוניברסלי" כאישור לאידיאלים "לבנים-אנגלו-צנטריים, אירוצנטריים", המקדמים נרטיבים קולוניאליים של עליונות. תפיסה זו של התרבות האירופית כפסגת האומנות הגבוהה התגבשה באמצעות הקידום העולמי של שייקספיר כסמל לדומיננטיות התרבותית הבריטית.

הקרן שמחזיקה בחפצים השייקספיריים יקרי הערך, כולל מסמכים אישיים ותיעוד חייו בקהיחה, הודתה שחלק מהאוספים שלו עשויים להכיל שפה ותיאורים שהם "גזעניים, סקסיסטיים, הומופוביים או מזיקים בדרך אחרת". כחלק מתהליך ה"דה-קולוניזציה", הקרן תנתח כיצד השפעת הקולוניאליזם השפיעה לא רק על יצירותיו של המחזאי אלא גם על האופן שבו הן פורשו והוצגו בעת החדשה.
היבט משמעותי אחד בשינוי זה הוא המאמץ להציג את שייקספיר לא כסופר "הגדול ביותר", אלא כחלק מקהילה רחבה יותר של סופרים מגוונים וחשובים לא פחות. ההקשר מחדש הזה נובע מהתגובה ההולכת וגוברת נגד האלמנטים הבעייתיים הנתפסים של שייקספיר, כמו גזענות, שנאת נשים ונימות קולוניאליות ביצירותיו.
כחלק מיוזמה זו, הקרן בוחנת דרכים להפוך את התערוכות שלה לכלולות יותר. קרן Esmee Fairbairn, התומכת בפרויקטים של גיוון והכלה, סיפקה מימון למאמץ זה. בין היוזמות החדשות ניתן למצוא אירועים המתמקדים בנקודות מבט תרבותיות בין-לאומיות, כמו סדנת ריקוד בסגנון "בוליווד" לפי המחזה רומיאו ויוליה וחגיגה של המשורר הבנגלי רבינדרנת טאגור.

ההחלטה של הקרן לבטל את הקולוניזציה של האוסף שלה באה בעקבות מגמה רחבה יותר של ביקור מחדש באתרי מורשתו של שייקספיר. תיאטרון הגלוב בלונדון, עוד מוסד שייקספירי בולט, עמד גם הוא בפני בדיקה, כאשר כמה אקדמאים טוענים שעבודותיו של שייקספיר מחזקות דינמיקה גזעית מזיקה. חוקרים טענו כי מחזות כמו המלך ליר והמלט מכילים שפה גזעית ומשקפים מושגים בעייתיים של "הלבנה". בתגובה, הגלוב השיק את סמינרי "שייקספיר אנטי-גזענות", המבקשים לחקור כיצד גזע וקולוניאליזם מוטמעים במחזותיו של שייקספיר.